משרד האוצר מקדם קיצוץ רוחבי של 3% בתקציבי הפעילות של משרדי הממשלה כדי לסגור בור של 10 מיליארד שקל בתקציב 2016. בדיונים שנערכו בימים האחרונים אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהירו ראשי האוצר כי לא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי בהיקף נרחב גם אם נתניהו יצליח במאמציו להפחית ב-50% את ההוצאה המתוכננת במסגרת ההסכמים הקואליציוניים.

הקיצוץ הרוחבי האחרון שביצע האוצר נעשה בעקבות מבצע צוק איתן והיה בהיקף של 2%. קיצוץ של 3% יכול להפחית את הוצאות המדינה בכ-3 מיליארד שקל, בהנחה שגם הפעם ייהנה תקציב הביטחון מחסינות.

בתוך כך נמשכו היום המאמצים להשיג את הסכמת השותפים הקואליציוניים, ובראשם המפלגות החרדיות, לקיצוץ בסכומים שהובטחו במסגרת ההסכמים. באוצר מעריכים כי לא ניתן יהיה לפגוע בגידול המתוכנן בקצבאות הילדים, בהיקף של 2.6 מיליארד שקל, ולכל היותר ניתן יהיה לפרוס אותו על פני תקופה יחסית ארוכה.

שר הבריאות יעקב ליצמן (יהדות התורה) הוא המתנגד העיקרי לפגיעה בקצבאות הילדים, זאת לאחר שהחרדים כבר הסכימו לדחות את מועד העידכון הרטרואקטיבי של הקצבאות מ-1 בינואר 2015 ליולי 2015. באוצר מקווים כי יצליחו לקצץ בתקציבים אחרים שהובטחו לחרדים ובראשם הגדלת קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים מ-500 ל-900 מיליון שקל. קיצוץ נוסף צפוי ב"דמי הכיס", בסך 20 מיליון שקל לח"כ, שהובטחו לסיעות החרדיות ולבית היהודי.

במהלך היום נפגשו נציגי האוצר עם אנשי יהדות הורה במטרה להגיע להסכמות ועל השולחן הונחה הצעת פשרה לפרוס את מתן הקצבאות בשנתיים, אולם ביהדות התורה דחו את ההצעה. באוצר מעריכים שבסופו של דבר ביהדות התורה יתפשרו ומאיימים שאם לא יושג הסכם, המדינה תיגרר לבחירות. "ליצמן בעצמו לא רוצה בחירות", אמרו היום באוצר, "נראה אותו מקבל שקל אחרי הבחירות", הוסיפו.

גורמים במפלגה החרדית הודו שאין להם עניין בבחירות אולם התעקשו: "לא נקבל שום שינוי בהסכם. אין סיבה שנצא פראיירים. לא נסכים להיות מבוזים על-ידי הציבור שלנו", אמרו. דרישת יהדות התורה נאמדת ב-4 מיליארד שקל וכוללת את העלאת קצבאות הילדים רטרואקטיבית וכן החזרת תקציב הישיבות לאחר שבוטל בקדנציה הקודמת.

בצהריים כינס בנימין נתניהו את נציגי מפלגות הקואליציה כדי לנסות להגיע לפשרה שתחייב את כל ראשי המפלגות לקצץ בתקציבים שהובטחו להן במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. בדיון השתתף גם שר האוצר, משה כחלון. בישיבת הממשלה היום רמז נתניהו שהמפלגות יחויבו לתרום את חלקן למימון התקציב ואמר כי "יש לנו בעיה קשה עם התקציב, אני מצפה מהמפלגות שיתגייסו לעזור".

מעיון בהסכמים הקואליציוניים עולה כי דווקא סיעת הבית היהודי, ששמה כמעט שאינו עולה בהקשר של המו"מ, היא זו שהשיגה את המרב באמצעות ההסכמים הקואליציוניים. בעוד יהדות התורה הצליחה בעיקר להחזיר סכומים שקוצצו בתקופת שר האוצר יאיר לפיד, הצליחה הבית היהודי לקבל שורת תקציבים למיזמים שבשליטתה או בהשפעתה ובהם החטיבה להתיישבות, אוניברסיטת אריאל, הסעות ביו"ש וכדומה. גם תנועת ש"ס רשמה לזכותה הישגים משמעותיים במו"מ הקואליציוני ובראשם תקציבים ייחודיים לרשת החינוך של ש"ס ותקציב פיתוח למשרד הדתות הנמצא בשליטתה של ש"ס.

"האוצר משחק במספרים"

ביהדות התורה תקפו היום בחריפות את משרד האוצר, ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, טען ש"האוצר מטעה ומציג מספרים לא נכונים. כל סעיף שאושר בהסכמים הקואליציוניים תואם עם אגף תקציבים. אין לנו שום דרישה חדשה, הכל נחתם בנוכחותם. אני מעריך שהאוצר יבין שבהסכמים צריך לעמוד. לא יהיה בסוף צעד דרסטי, זה יסתיים בקיצוץ רוחבי או בדחיית פרויקטים ובהתחייבויות כספיות", אמר גפני ל"גלובס".

"המצב הכלכלי בסדר גמור באופן יחסי לשנים האחרונות. גביית המיסים מתבצעת כראוי, ואין ספק שהמצב הכלכלי לא השתנה מאז החתימה על ההסכמים הקואליציוניים, ולכם אין שום דבר שמצדיק סטייה מהם", אמר. "האוצר משחק במספרים. מבחינתנו לא מדובר בדברים שאפשר לעבור עליהם או לוותר עליהם. לא מדובר בעניינים סקטוריאליים אלא בכספים שנוגעים לכלל האוכלוסייה".

שר האוצר אומנם מתכוון לקצץ בהסכמים הקואליציוניים, אבל גם במפלגתו, כולנו, מתעקשים שיכובדו הסעיפים שנחתמו עמם ובהם העלאת שכר לחיילים, העלאת קצבאות הזיקנה ומתן דמי אבטלה לעצמאיים. "אנחנו רוצים תקציב חברתי ולא מגזרי", אמרו באוצר.

בש"ס מתכוונים להיאבק על החלת מע"מ אפס על מוצרי יסוד. לדברי בכיר בש"ס, "ההסכמים הקואליציוניים נחתמו רק לפני חודשיים מול נתניהו והם נעשו על דעת שר האוצר משה כחלון. לא קרה שום דבר מבחינה כלכלית שמחייב את פתיחת ההסכמים ולכן האמירות מכיוון האוצר תמוהות", אמרו.

"התנגדות לא מובנת"

גורמים במערכת הפוליטית אמרו היום ל"גלובס" כי "ההתנגדות של השותפים הקואליציוניים איננה מובנת, ממילא הם יקבלו בסוף את כל מה שהבטיחו להם", ורמזו בכך לשימוש הנרחב שייעשה בכלי של העברות תקציביות במהלך שנת התקציב. לטענת גורמים במערכת הפוליטית, הפערים שנותרו לסגירת התקציב הם קטנים מכפי שמצטייר בתקשורת. המאמץ הגדול שמנהלים נתניהו, כחלון וראשי האוצר הוא להקטנת ההוצאה התקציבית ב-2016 בסכום כולל של 4 מיליארד שקל, ואולם באוצר מתעקשים כאמור שהבור נאמד במספר דו-ספרתי של מיליארדי שקלים.

ראשי האוצר, המנכ"ל שי באב"ד, ראש מטה שר האוצר ארז חלפון, הממונה על התקציבים אמיר לוי ורכזת המקרו יעל מבורך הציגו בפני נתניהו סקירה המתבססת על הנתונים הבאים: תקרת ההוצאה התקציבית המותרת שעמדה ב-2014 על סכום של 315.5 מיליארד שקל גדלה מדי שנה בכ-2.6% לאחר התאמה למדד המחירים לצרכן, שצפוי לעלות ב-2016 ב-1.4%. לפי תחשיב זה תעמוד ההוצאה המותרת ב-2016 על סכום של 336 מיליארד שקל. בתכנוני האוצר המוקדמים נותרה חריגה תקציבית של 5 מיליארד שקל, אך חריגה זו טופלה במידה רבה על-ידי העלאת יעד הגירעון ב-2016 ל-2.9%, שאפשרה לאוצר לספוג גידול של 5 מיליארד שקל בלי להעלות מיסים.

ואולם על נתונים אלה יש להוסיף את עלות ההסכמים הקואליציוניים שתגיע ב-2016 ל-8.5 מיליארד שקל ואת הגידול הצפוי בתקציב הביטחון בעקבות אישורן הצפוי של המלצות ועדת לוקר בממשלה. באוצר מעריכים כי תקציב הביטחון יגדל השנה ב-4 מיליארד שקל ויגיע ל-59 מיליארד, אך לא פוסלים אפשרות לגידול משמעותי עוד יותר, לאור העמדות האגרסיביות שמשמיע הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט.

בנק ישראל מקפיץ את תחזית הגירעון

כלכלני בנק ישראל מעריכים שהגירעון התקציבי ב-2016 יגיע ל-50 מיליארד שקל, שהם כ-4% תוצר, וזאת בהנחה שלא יקוצצו התשלומים שהובטחו למפלגות בהסכמים הקואליציוניים. ההערכות המעודכנות מבוססות על הסקירה הפיסקאלית שפרסם בנק ישראל לפני שלושה שבועות, שלפיה יעמוד הגירעון התקציבי ב-2016 על 3.3% אחוזי תוצר, שהם כ-40 מיליארד שקל.

אלא שבמסגרת התחשיב הזה לא הובאו בחשבון גידול בתקציב משרד הביטחון ותוספת שכר לעובדי המגזר הציבורי במשק. ההסתדרות שפתחה לאחרונה במו"מ על עידכון הסכם השכר תובעת תוספת של 7%, שהם כ-7 מיליארד שקל.

בנוסף הניחו כלכלני בנק ישראל שהעלות של ההסכמים הקואליציוניים לא תעלה על 6 מיליארד שקל, ואולם הגירעון מזנק לכמעט 50 מיליארד שקל בתחשיב מעודכן, המניח שעלות ההסכמים לא תקטן ותישאר 8.5 מיליארד שקל, תקציב משרד הביטחון יגדל ב-4 מיליארד שקל ועובדי המגזר הציבורי יקבלו תוספת של 2% לשכרם.

בהקשר זה חשוב להזכיר שלדעת כלכלני קרן המטבע הבינלאומית הגירעון התקציבי האמיתי של ישראל גבוה בכאחוז מהגירעון הרשמי, בשל עיוותים במערכת החשבונאות הלאומית.