בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"השלמים אינם חרדים מהמוות"
|
טענתו של רבי לוי בן גרשון היא שעיקר מאווייו של השלם, הוא החכם, הם יצירת מושכלות ולמידתן, להבדיל מהסכלים הבוהים אחר תענוגות הגוף וסיפוק היצרים ● המוות מבטל את הגוף ומשאיר את הנפש, היא - כאמור - המושכלות, ולכן השלם אינו ירא מהמוות; ה' הודיע למשה על מותו הקרב, ומשה לא חרד
ידוע כי אחת השאלות המעסיקות כל אדם, ללא תלות במין, גיל, אמונות ודעות, רמת משכל וסוג העיסוק, היא – המהות של המוות, המהווה סוף לחיים. המחשבות בנושא הן נחלתם של כל בני אנוש, ולא רק נחלתם של אלה המתפרנסים מכך – כגון: אנשי האקדמיה במחלקות מדעי הרוח בתחום הפילוסופיה, רבנים מכהנים המתבקשים לתת תשובות ברורות לצאן מרעיתם - ורבים אחרים. והנה, אומר הרלב"ג בפירושו לתורה בפרשת מטות בהקשר למותו של משה רבנו, דברים מעניינים כדלקמן: "התועלת השני הוא להודיע שהשלמים אינם חרדים מהמוות. כי אינם בוחרים מאוד באלו החיים הגופיים. כי היותר טוב להם – אחר שקנו מן המושכלות – שימותו, כדי שיתענגו תמיד בהשגת כל המושכלות אשר קנו אותן יחד. כי אז לא ימנע החומר זאת ההשגה, כמו שנתבאר זה במקומותיו. ולזה לא תמצא שחרד משה מהמוות בזה המקום ולא במקום אחר. אך ביקש משה מהשם יתברך שיפקוד איש על העדה אשר ישתדל בהנהגתם. כי כוונתו כולה הייתה אל שימשוך מהטוב בסיבתו, מה שאפשר לו". והרי ה' אמר למשה [במדבר כ"ז ב'] אלה הדברים: "נקום את נקמת בני ישראל מאת המדיינים, אחר תיאסף אל עמך". ומי לא יירא מהודעה כזו?! לא כאן, ולא "במקום אחר" (כאשר אמר ה' למשה "עלה את הר העברים") – לא פחד משה מהמוות. הטעם לכך הוא כי השכל הנקנה בחייו של אדם ("מה שהשיג מן המושכלות" בלשון הרלב"ג) נותר בר קיימא גם לאחר מותו, כי אין לחומר נגיעה במושכלות שאינן נעלמות עם היעלמות החומר. העיקר בחייו של אדם שלם [חכם], להבדיל מהעיקר בחייהם של הסכלים, הוא במושכלות. החכם מבין זאת - שלא כמו הסכל המעדיף את תאוות הגוף וחרד מביטולן של תאוות אלו. בהקשר זה צריך לדעת כי לפי הרלב"ג - החכם יגיע לדרגת קבלת המוות ללא יראה, רק כאשר קנה כבר בחייו כל האפשר מהמושכלות, כי לאחר המוות אין עוד דרך להשיג מושכלות, בשל הצורך באמצעים מתחום העולם הזה כדי להשכיל וליצור, כגון – כוח הדמיון שאינו קיים לאחר המוות, כוח הזיכרון ועוד. כל מה שנותר אחר המוות הוא המושכלות שהן כבר אינן מתפתחות. כך גורס הרלב"ג בספרו הפילוסופי "מלחמות השם", מאמר ראשון פרק שלושה עשר, ולהלן דבריו: "ואולם אחר המוות ישיג יחד כל המושכלות שהשיג בחייו, אבל ראוי שנדע שאי-אפשר שיקנה אחר המוות מושכל – לא השיג אותו בחייו, כי אין לו הכלים אשר יושג בהם המושכל והם החושים ושאר הכוחות הנמשכים להם, כמו הדמיון והכוח הזוכר". עיקרו של דבר, החכם שכל מאודו הגעה אל המושכלות, לא ירא מהמוות, המבטל רק את תענוגות הגוף, תוך השארת המושכלות שנוצרו בימי חייו של החכם, וככל שהן ראויות – גם יישארו לנצח נצחים.
|
תאריך:
|
18/07/2009
|
|
|
עודכן:
|
18/07/2009
|
|
ד"ר אברהם בן-עזרא
|
"השלמים אינם חרדים מהמוות"
|
|
|
|
|
בואו נחזור רגע להחלטת בית המשפט העליון (בתיק ובבקשה לדיון נוסף) בעניין הנשיקה הצרפתית של רמון לקצינה.
|
|
|
הרשימה הזאת נכתבה כמה שעות לאחר שבית המשפט שיחרר למעצר בית את האישה החרדית שהואשמה בהתעללות בבנה בן השלוש. לכאורה אפשר להתחיל לסכם, וכמקובל במקומותינו, לקבוע מי ניצח ומי הפסיד.
|
|
|
לא מעט אבני-נגף עלולות להיערם, בימים אלה של שיא עונת התיירות, בדרכו של התייר הישראלי המבקש לשכור רכב באחת ממדינות אירופה. אחת מהן היא, למשל, הרכב האוטומטי. אם התייר לא ידאג להזמינו מראש ומבעוד מועד, הוא עלול למצוא עצמו ניצב בפני שוקת שבורה. שלא כמקובל בישראל, ועל אחת כמה וכמה בארה"ב, לרכב שכזה פשוט אין ביקוש במדינות-אירופה, שנהגיהן מורגלים, מאז ומתמיד, לרכב ידני.
|
|
|
ספר דברים פרק ל"ב החל מפסוק מ"ח, מתאר את סיומה הטראגי של קדנציית משה רבנו, כמנהיג הבלתי מעורער של עם ישראל ביציאת מצרים וההליכה 40 שנה במדבר, משה מתבקש על-ידי הקב"ה לעלות להר נבו, אשר בארץ מואב, להשקיף אל הארץ אשר כה רצה להגיע אליה, ולהמתין שם למותו. גם אהרון מת מדבר, בהור ההר, והקב"ה מקל קצת על משה בהזכירו את אהרון, בבחינת צרת רבים, חצי נחמה. הנימוק הפורמלי: מעילה באמון ומשבר אמון היסטורי עת עברו בני ישראל במדבר צין.
|
|
|
|