כפי שדווח, הנשיא אובמה מקשר בין כפייתה של ישראל לעשות ויתורים במסגרת פתרון שתי המדינות, ובין סיוע אמריקני בעניין אירן ושאיפותיה הגרעיניות. ממשל אובמה מוכן להציע לישראל פעילות נמרצת יותר נגד תוכנית הגרעין של אירן, בתנאי שממשלת נתניהו תסכים להקפיא את הבניה בירושלים וביהודה ושומרון.
בקיצור: סחיטה פוליטית.

הלינקג' מדגיש את מעמדה הנחות יחסית של ישראל במשא-ומתן עם ארה"ב. במילים אחרות, אין לנתניהו קלפי מיקוח. אין לו שום דבר בעל ערך לסחור בו. אין לו שום דבר למנף בו ושום אפשרות להשיב באיום נגדי.

למשחק הפוליטי הקשוח, נוסח שיקאגו, של הנשיא אובמה יש השלכות חמורות על ישראל. באלצו את ישראל להתעמת לבדה עם אירן - על-ידי מניעת מודיעין ליירוט, תמונות לווין, אישורי מעבר למטוסים, עזרה טכנית בשיבוש ההגנה האווירית וטווח רחב של אמצעי סיוע מאחורי הקלעים - הוא מקטין את סיכויי הצלחתו של מבצע צבאי ישראלי.

אלא שהצעתו של אובמה - הצעה "שלא ניתן לסרב לה", נוסח המאפיה - יש גם השלכות חמורות על ארה"ב. אילו ידעו הבוחרים האמריקנים את טיבו האמיתי של המשחק הפוליטי של אובמה, היו דוחים אותו מכל וכל.

בסקר של רסמוסן ממאי 2009, 49 אחוז מן הנשאלים האמריקנים ענו, שאם ישראל תתקוף את אירן, על ארה"ב לסייע לה בכך. 37 אחוז סברו כי על ארה"ב לא לפעול, בעוד ששני אחוז סברו כי על ארה"ב לסייע לאירן. 66 אחוז מן הנשאלים אמרו, כי חשוב יותר למנוע מאירן להשיג נשק גרעיני, מאשר למנוע מלחמה בין אירן ובין ישראל -עלייה של 14 אחוז לעומת 52, שענו כך ביולי 2008.
נראה, כי האמריקנים מבינים טוב יותר מאשר ממשל אובמה, כי הצלחתה של ישראל במשימה היא אינטרס חיוני של ארה"ב, במקרה שישראל תחליט כי אין לה שום אפשרות אחרת, אלא לתקוף את אירן.