|
יצירות מחכימות [צילום: AP]
|
|
|
|
|
אתמול (א', 19.9.10) הובא למנוחות אמן מסוג נדיר, אמן יצירתי ומקורי, אמן חושב, אמן יהודי: בזיל יוסף. מחלה קשה הכריעה את בזיל שהיה בתנופת יצירה של ספק איורים, ספק ציורים, ספק קריקטורות - שכל אחד ואחת מהם שווה-ערך למאמר שבו הושקעו הן יכולת חשיבה והן יכולת גרפית מן המעלה הראשונה.
קריקטורה טובה היא מאמר ראשי שבו המסר ניתן באיור במקום במילים, או כמעט בלעדיהן. כאשר עשרות רבות של קריקטורות טובות - שבהן הגרפיקה המקצועית המעולה של היוצר משולבת עם לב יהודי חם, עם תבונה, עם ניסיון חיים והסתכלות חדה - ניתנות ברצף, התוצאה היא ספר מרתק. בזיל הניח אחריו שני ספרים כאלה והחל ביצירתו של השלישי.
ספרו הראשון היה "תמונות מצב: ספר מצחיק על אירועים עצובים", שראה אור בחודש מרס 2006. בדברי ההקדמה שלו לספר כתב בזיל בין השאר: "נולדתי יהודי ונהייתי ישראלי עם עלייתי ארצה. עובדה זו אינה מאפשרת לי להיות נייטראלי או מהאו"ם... הספר מעוגן במקורות מגוונים ועשוי לעורר עניין בקרב הקוראים החרדים לגורל קיומה של מדינת ישראל כביתו של העם היהודי".
כמה "אמנים" ו"אנשי רוח" בימינו ובתוכנו גאים ביהדותם, חרדים לגורל עמם ודואגים גם לזכויותיהם של יהודים בארצם?! בזיל בלט על-רקע אטימותם של "אמנים" ו"אנשי רוח" בעיני עצמם, שכל דרכם רצופה פעילות נגד זכות האדם וחירותו כאשר מדובר ביהודים בלב ארצם.
ספרו השני היה "מבחני תוצאה: כל כך עצוב שזה מצחיק", שיצא לאור בראשית 2010. בפתיחת הספר קבע בזיל: "עשרה אנשים מתוך עשרה חושבים שהם מבינים בהומור אבל רק אחד מצליח שיהיו לו מבחני תוצאה; תשעה אנשים מתוך עשרה...; שמונה אנשים מתוך עשרה; ...איש אחד חושב שמבין בסאטירה פוליטית וחיבר את הספר זה".
ואמנם, כזה היה בזיל: שנון, רגיש, מבחין, ומציב חומר למחשבה בפני מי שמוכן לחשוב. חבל שרבים בינינו זורמים בזרם ה"שלום" בלי להסתכל ובלי לחשוב ובלי להבין ש"שלום" המבוסס על גירוש בני אדם מבתיהם בלב ארצם, איננו שלום. חבל שמעט מאוד במה ניתנה וניתנת בארץ לדעות וליצירות של אדם מקורי כמו בזיל. חבל שמו"לים התחמקו מלקחת על עצמם את ההוצאה לאור של ספריו, והוא נאלץ לעשות זאת בעצמו.
בזיל היה עד יומו האחרון יהודי וציוני גאה ואמן מזן שהוא נדיר במקומותינו. יהי זכרו ברוך!