חשבתי לעצמי שהיום לא אצייר את הציור שתכננתי מראש. במקום זאת אעשה מין סוג של קולאז' שיתאר במעט את הרוחות הנושבות מהתקשורת בנושא שמשמש כבר מספר שנים להסטת התעניינות הציבור לעניינים שבאמת על הפרק.
הפעם זה המשבר של הרופאים מול האוצר, או יותר נכון בין הצודקים לטועים.
רבותיי הרופאים. כל הרופאים. אתם הטועים. לא הייתם צריכים למחות, להתפטר, להתווכח, ללכת לבית משפט, כלום.
הייתם צריכים לדאוג לכך שלאנשים מסוימים לא תתנו טיפול מטעמי מצפון. לא השכירים יחד עם הפרטיים. תנו להם לטוס לחו"ל חולים ושיקבלו את הטיפול הטוב ביותר. אפילו שיקבלו טיפול הודי, אם יחפצו. מטעמי מצפון ניתן במדינה הזאת לעשות הכל.
תנו לאוצר להגיע אליכם עם משפט המפתח: "בבקשה ד"רים, תעשו טובה. רק תגידו מה אתם צריכים".
שהרי הם יודעים שמטעמי מצפון לא תבקשו יותר ממה שבאמת דרוש.