פיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים

ועדת הרפורמות של הכנסת שהוקמה במטרה לטפל בחקיקת הרפורמות שמקדם שר האוצר, משה כחלון בתחומי הבנקאות והדיור כפיצוי לסיעת "כולנו", לאחר שסיעה זו לא קיבלה ראשות ועדת הכספים, ומהווה מעין ערוץ עוקף לוועדת הכספים של הכנסת, שבראשה עומד ח"כ משה גפני - החלה בעבודתה השוטפת ולאחרונה הופיע בפניה היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד יואל בריס. ועדת הרפורמות מונה 13 חברים, מהם שבעה חברי כנסת מסיעת הקואליציה ושישה חברי כנסת מסיעת האופוזיציה, כאשר יו"ר וועדה זו, הינו ח"כ אלי כהן.

לאחרונה קיימה וועדת הרפורמות, דיון ראשון בהצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, שעניינה בפועל ולמעשה מינוי רגולטור על שירותים פיננסיים, חוץ מוסדיים אלה. היועץ המשפטי של האוצר, הסביר לחברי הוועדה, במסגרת הדיון, כי מטרת הצעת החוק הינה, ליצור מנגנון פיקוח על ציבור העוסקים בנתינת שירות מטבע, ניכיון צ'קים ובנקאות זעירה, הפועלים בצורה שאינה מגנה על ציבור הצרכנים הנזקקים לשירותיהם.

בהתאם להצעת החוק, הרי המפקח על השירותים הפיננסיים החוץ מוסדיים, ימונה על-ידי שר האוצר, כאשר עניינה של הצעת חוק זו, היא פיקוח על שירותים הפיננסיים הניתנים בידי גופים שאינם בנקים, לרבות ובכלל זה שירותי הלוואות חוץ בנקאיות, ניכיון שיקים, שירותי מטבע חוץ, העברת כספים בין מדינות ועוד. בהתאם למצב החוקי הקיים כיום, הרי מרבית פעולות אלה אינן מצויות תחת כל פיקוח שהוא.

היועץ המשפטי של האוצר, עו"ד יואל בריס, אמר לחברי ועדת הרפורמה, בהופעתו בפניהם, כי: "הפיקוח הקיים היום הוא על המוסדיים - הבנקים, ביטוח, גמל, קרנות פנסיה ועוד הוא פיקוח מאוד מובנה וחזק. לעומת זאת בעניין החוץ מוסדיים, עליהם יש פיקוח חסר, אם בכלל - נותני שירות מטבע, שירותי אשראי, בנקאות זעירה, אמצעי תשלום. ובכך אין הגנה על הצרכן, אין תחרות והקטנת ריכוזיות, יש השפעה על יציבות משקי הבית, יציבות המערכת הפיננסית אין מלחמה בפשיעה ומניעת הלבנת הון".

מדבריו של היועץ המשפטי לאוצר עולה, כי מטרת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים המוצע, הינה לפתח ענף מתן שירותים פיננסיים, חוץ מוסדיים, כמו-גם להביא להקמת חלופה הולמת למערכת הבנקאית, בתחום מתן השירותים הפיננסיים, מחד-גיסא ומאידך-גיסא, מטרתו של חוק זה הינה, למנוע מגורמים עבריינים להשתמש בענף השירותים הפיננסיים, החוץ ממסדיים, למטרות שאינן חוקיות.

מתוך מצגת הצעת החוק, שהציג היועץ המשפטי של האוצר עולה, כי העוסקים בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ מוסדיים, יחויבו בקבלת רישיון, לצורך עיסוק, בתחום זה. למעשה ובפועל, מטרת החוק הינה, להפוך העיסוק בתחום מתן שירות פיננסיים, חוץ בנקאיים, לעיסוק הדורש רישוי, כפי שהדבר נהוג באשר לציבור רואי החשבון, הרופאים, עורכי-הדין ושאר בעלי מקצוע, שחובת הרישוי הינה תנאי יסודי ובסיסי, לעצם זכאותם, לעסוק במקצועם זה.

הצעת החוק קובעת, כי מי שיעסקו בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים, יחויבו בחובות רישוי בהתאם להיקף פעילותם. במצב דברים זה, יהיו קיימים שני סוגי רישיונות למי שיתעתדו לעסוק בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים. רישיון אחד יהיה, רישיון בסיסי, אשר יאפשר למחזיקים בו לבצע פעילות מצומצמת בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים. רישיון שני יהיה, רישיון מורחב, אשר יאפשר למחזיקים בו לבצע פעילות, בהיקף עיסוק משמעותי, בתחום מתן שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים.

בהתאם להצעת החוק, הרי נקבעו הסדרים, בכל הקשור לשליטה והחזקת אמצעי שליטה בנותני השירותים הפיננסיים, כמו-גם, באשר לזהות והחובות שיוטלו על בעלי התפקידים שיכהנו בגופים שיספקו שירותים פיננסיים, חוץ בנקאיים. הצעת החוק מטילה הגבלות וחובות, אשר יחולו על אופן, דרך וצורת פעילותם של נותני השירותים הפיננסיים, החוץ בנקאיים וכן מקנה היא סמכויות פיקוח למפקח שימונה, בידי שר האוצר, לצורך כך. למעשה, מטרת החוק הינה להבטיח פעילותם התקינה של נותני השירותים הפיננסיים, החוץ בנקאיים, כמו-גם להבטיח במקביל שמירה ראוי, נכונה והדוקה על העניינים והאינטרסים של ציבור לקוחותיהם של גופים אלה.

מדבריו של היועץ המשפטי של האוצר בפני וועדת הרפורמות עולה עוד, כי לאחר שיושלמו הליכי הרגולציה, קיימת כוונה לעגן בחקיקה בנוסף, הסדרים בכל הקשור למתן שירותים פיננסיים נוספים דוגמת: שירותי תשלום, שירותי סליקה והנפקה, שירותי תיווך, באמצעות פלטפורמות להעברת נכסים, קופות גמילות חסדים ואגודות אשראי. מן הראוי להדגיש ולציין, כי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים, אינו חל על בנקים חברות ביטוח, וחברי בורסה. הצעת החוק מאפשרת למפקח על חוק הפיקוח, לקבוע דרישות בדבר הון מינימלי, שבו יחויבו נותני שירותים פיננסיים חוץ מוסדיים אלה, כתנאי לעצם תחילת פעילותם, בתחום זה, כמו-גם תקבע רשימת עבירות, המוגדרות כעבירות, לפי הוראות החוק.

בשלהי רשימה זו, מן הראוי לציין קוריוז והוא - אי-הופעתו של יו"ר הכנסת, ח"כ יולי (יואל) אדלשטיין, לישיבה הראשונה והחגיגית של וועדת הרפורמות, שעה שמן המקובל הוא שיו"ר הכנסת מגיע - ומכבד בנוכחותו - ישיבות פתיחה חגיגיות של וועדות הכנסת. נראה שהיעדרות מופגנת זו של יו"ר הכנסת, נובעת מהעובדה, שלדעת קיומה של וועדת הרפורמות מיותר והוא הביע דעתו, בעניין זה, עוד בעבר - ובפומבי.