בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
תחקירים שפרסם הח"מ חשפו שיהודי מדינות ערב נאלצו להותיר מאחוריהם רכוש קהילתי ופרטי בשווי של מיליארדי דולרים, וממשלות ישראל לא עשו דבר על-מנת לתקן את העוול
|
בית כנסת הרמב"ם, קהיר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
בסוף שנות ה-90 פרסמתי ב" גלובס" שורה של תחקירים על רכושם הגזול של יהודי מדינות ערב - נושא שלא טופל עד אז בתקשורת ונדחק לקרן זווית מבחינה ציבורית ומבחינה פוליטית. התחקירים התבססו על מסמכים בארכיון המדינה בירושלים, על שיחות עם עולים ופעילי עלייה וגם על ביקור בקהיר ואיתור בניינים שהיו בבעלות יהודית. תחקירים אלו הורחבו מאוחר יותר לספר "שקיעה במזרח", שנותר עד היום ספר יסוד בסוגיה זו. מאות אלפי יהודים ממדינות ערב עזבו את ארצותיהם לאחר קום המדינה (בעיקר מסוריה ועירק) ולאחר מלחמת קדש (ממצרים). רובם עשו זאת לנוכח רדיפות שהלכו והתעצמו, והגיעו עד כדי משפטים מבוימים והוצאות להורג. במבט לאחור היו שאמרו, כי אלמלא קיומה של מדינת ישראל - עלולה הייתה להתחולל במדינות ערב שואה נוספת. מבחינת החוק הבינלאומי, מדובר היה בפליטים לכל דבר, להם יש זכאות לפיצוי על רכושם וסבלם. כל מדינות ערב שהתירו ליהודיהן לצאת מתחומיהן, דרשו מהם להותיר מאחוריהם כמעט את כל רכושם. מדובר הן ברכוש קהילתי רב - בתי כנסת, בתי ספר, מוסדות ציבור ועוד - והן ברכוש פרטי, שכלל בתי מסחר מובילים, נדל"ן יקר ערך, דירות מגורים ועוד. גם חפצי ערך, כדוגמת תכשיטים או זהב, לא הורשו היהודים לקחת עימם. אין דרך להעריך במדויק את שוויו של רכוש זה, אך הוא נאמד במיליארדים רבים של דולרים. התחקירים העלו, כי ממשלות ישראל לדורותיהן הפקירו את הרכוש הגזול של יהודי מדינות ערב. אומנם התקבלו החלטות בכנסת והחל רישום של תביעות הרכוש, אך בפועל לא נעשה דבר כדי להשיבו או כדי לפחות לקבל פיצוי עליו. גם כאשר הסכם השלום עם מצרים כלל מנגנון ליישוב תביעות הדדיות, לא עשתה בו ישראל שימוש. לסוגיית רכושם של יהודי מדינות ערב יש לא רק משמעות היסטורית ומוסרית, אלא גם השלכות מדיניות מרחיקות לכת. ישראל זכאית בהחלט לדרוש פיצוי עליו, בדיוק כשם שהפלשתינים דורשים פיצוי על רכושם בישראל. לחלופין, יכולה ישראל לדרוש קיזוז הדדי של תביעות אלו. מספר היהודים שיצאו ממדינות ערב קרוב מאוד למספר הפליטים הפלשתינים - כ-800,000 - ומכאן שגם הדרישות הכספיות עשויות להיות דומות. אלא שכאמור ישראל נמנעה ונמנעת מהעלאת הסוגיה. למרבה האבסורד, היה זה הנשיא ביל קלינטון אשר בוועידת קמפ דייוויד בשנת 2000 הציע להקים קופת בינלאומית שתעניק פיצוי סמלי לכל פליט - יהודי ופלשתיני כאחד. מאחר שכידוע לא הושג בסופו של דבר הסדר בין ישראל לרשות הפלשתינית, נותר גם רעיון זה ללא יישום.
|
תאריך:
|
25/2/2016
|
|
|
עודכן:
|
25/02/2016
|
|
איתמר לוין
|
|
אליהו אליאב מועלם מואשם בפרסום דברי עידוד לאלימות וטרור באמצעות הפייסבוק, בין היתר נגד ח"כ חנין זועבי. כתב האישום נגדו הוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
|
|
|
רבות נאמר ונכתב על גל הטרור הפוקד אותנו והמיוחס למשוגותיהם של צעירים ערביים שאינם יודעים את אשר הם עושים, או אחוזי תזזית נעורים מסתערים על צווארי חיילינו ושוטרינו ואזרחינו, או ספוגי שנאה מולדת או מוקנית על-ידי מנהיגיהם, ממהרים להסתכן ללא חשבון, גם כשהם הולכים למותם הוודאי. אלא שמה שמתרחש במקומותינו אינו מקרי או נסיבתי. הוא נעוץ ב"חינוך" המסית והרצחני שיונקים ילדים אלה עם חלב אמם. ראוי להבין כי על-אף התחסדותם והיתממותם של מנהיגים ערביים בישראל ומחוצה לה, שאין פרי הביאושים קשור לזרעי הפורענות שהם מטמינים בנפשות ילדיהם, אין ספק כי ההרעלה השיטתית של ליבותיהם התמימים מביאה לביצוע מדויק ושיטתי של מה שמוקנה להם בתוכניות הלימודים, באמצעי התקשורת התעמולתיים והבלתי מרוסנים שלהם, ובעיקר במה שהם שומעים בבתיהם ומחבריהם הספוגים שטנה ומשטמה. גם הסתותיהם הגלויות של רדיקלים מוסלמיים נגד יהודים, תוך הסתמכות על כתבי הקודש שלהם המקדשים אלימות וטרור נגדם, לעיתים מכריעות בהנעת ההמונים, לעומת מנהיגויות רשמיות הסולדות לכאורה מאמצעים כאלה.
|
|
|
"אחרי שהסתיימו השיחות (הסכם הגרעין), הציונים אמרו כי לא יהיו להם דאגות לגבי אירן ב-25 שנים הקרובות. אני אומר ראשית אם ירצה האל, לא תהיה מדינה ציונית בעוד 25 שנים. שנית, עד אז יהיה מאבק, של גבורה, ג'יהאד ומורל, שלא ישאיר לציונים רגע אחד של מנוחה" (האייתולה עלי חמינאי, המנהיג העליון של אירן).
|
|
|
כבר תשע שנים מדברים אצלנו על סכנת מיכלי האמוניה במפרץ חיפה, וכמו תמיד התשובה היא "יהיה בסדר". אולי איומיו של נסראללה יביאו סוף-סוף לפתרון מעשי
|
|
|
כבכל שנה, בכנס השנתי שקיים המכון למחקרי ביטחון לאומי ב-19-17 בינואר 2016, הוצגה שורה של סוגיות אסטרטגיות - פנימיות, אזוריות וגלובליות - שמצויות בלב השיח של מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם. במהלך הכנס התנהלו דיונים בנושאים מגוונים ובהשתתפות דוברים בעלי תפיסות המאתגרות זו את זו, שנתנו פרשנויות שונות למציאות. המשותף לכלל הנושאים היה זיקתם הישירה למדינת ישראל ולביטחונה הלאומי. מטרתה של כתבה זו, היא ללכד את התובנות מהכנס לתמונה שלמה ולשרטט על בסיסן קווי מדיניות לממשלת ישראל, שיסייעו להתמודדות מיטבית עם האתגרים שהודגשו ונדונו במהלך הכנס.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
מי לא בא לרקוד עם הניצולים בשדה התעופה ולא עשה מן המבצע הון פוליטי? מי שהחליט עליו - יצחק רבין
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
תגובה לכותרת הראשית בידיעות אחרונות לפיה מערכת הביטחון ממליצה לדרג המדיני לעצור את המלחמה בעזה בהסכם עם חמאס
|
|
|
רון בריימן
חטא אי-השוויון בנטל השירות הסדיר ושירות המילואים הוא צורם ומקומם גם בימים רגילים, קל וחומר בימי מלחמה, והנה, כמו במשל מלפני שלושת אלפי שנים "האיש העשיר" חמל לגייס את "צאנו ובקרו", ...
|
|
|
עמנואל בן-סבו
מאזן האימה וההרתעה משתנה בכל יום לנגד עינינו, 'היפוך הקנים' מתרחש במלא עוצמתו, הסכנה כתובה באדום באותיות של קידוש לבנה והיא זועקת, אם לא נחסל את סכנת הטרור, הטרור יחסל אותנו
|
|
|
אפרים הלפרין
בואו נחלק את החברה היהודית בישראל כיום לשלושה חלקים: החלק הלאומי, החלק הליבראלי, והחלק החרדי בואו נראה איפה היינו, היכן אנו נמצאים ואיזה חלופות יש לנו להמשך הדרך
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|