איום המנהרות לא היה מסוכן וקריטי כפי שתואר - אומר (יום ג', 28.2.17) אלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר וראש המטה לביטחון לאומי (המל"ל) וכיום חוקר במכון בס״א באוניברסיטה בר-אילן, בשיחה עם News1, בעקבות פרסום דוח
מבקר המדינה על מבצע צוק איתן. לדברי עמידרור, "הנזק הפוטנציאלי שלו [איום המנהרות] קיבל ממדים כאילו מדובר באיום על קיום המדינה". אם מעצימים איום זה לעומת איומים אחרים, אמר עמידרור, לא ניתן לבנות נכון את הכוח הצבאי.
בנוגע לפתרון לבעיה זו, אמר עמידרור שמערכת הביטחון הייתה מודעת לאיום ועשתה כל שביכולתה למציאת פתרונות. אולם, למרות ההוצאה הגבוהה והזמן שעבר מאז המבצע, עדיין לא נמצאה "כיפת ברזל" של המנהרות. לפי עמידרור, לא בטוח שבהשקעה נוספת היו מוצאים פתרון לבעיה.
עמידרור נשאל האם חמאס יכול היה להשיג "תמונת ניצחון" אם היה חודר באמצעות המנהרה ליישוב ישראלי, מניף את דגלו ומסתלק או מסולק מיד לאחר מכן. הוא השיב, כי לאורך השנים היו תמונות ניצחון גם של חיזבאללה, אולם לא את התמונה זוכרים אלא את הניצחון. ובמציאות אף לא אחת מהמנהרות התקרבה ליישוב כלשהו, הדגיש עמידרור. "כל המנהרות שהמודיעין ידע אותרו ולא הייתה הפתעה אחת".
מבחינה טכנית, הוסיף עמידרור, חמאס לא יכול לחפור מנהרות מיהודה ושומרון באותה קלות, הן כי צה״ל שולט בשטח ובגלל שהשטח סלעי. על מנהרות החמאס מהרצועה אמר עמידרור, שמנהרות אלו קלות לחפירה, כי השטח ברצועה חולי ומאז יציאת צה״ל מהרצועה אין שם שליטה ישראלית.
"לא בטוח שהתוצאות היו שונות"
על הדוח אמר עמידרור כי הוא ירד לפרטים בלי לראות את התמונה הכוללת. "כלל לא ברור שאם היו נוהגים באופן שונה היה שינוי מהותי במבצע ותוצאותיו, זה מסוג הדברים שאין אפשרות להוכיח אותם. למשל, הושמעה הטענה שלא היה מספיק מודיעין, אבל ברור שתמיד לא יהיה מספיק מודיעין, זה טבע העולם. השאלה שצריך לשאול היא אחרת: האם המודיעין שהיה איפשר את ביצוע המבצע. אם התשובה לכך חיובית, המודיעין עשה את שלו".
עמידרור גם מותח ביקורת על הדוח, באומרו שהוא מתעלם מבעיות ומגבלות אחרות. כך למשל, הקדשת המאמצים לרצועת עזה כפי שלדעת המבקר צריך היה להקדיש, הייתה יוצרת בעיה מול זירות פעולה אחרות של ישראל. "הדוח מתעלם מההקשר של הדברים, מאיר רק על נקודה אחת ומתעלם מהפרטים".
בהתייחסותו לנושא המנהרות בתקופת כהונתו כראש המל"ל בשנים 2013-2011, אמר עמידרור שהוא זוכר שהדבר עלה בעידכוני המודיעין. לדבריו, ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ביקש ממנו לבדוק את הנושא. בתום הבדיקה התרשמותו של עמידרור הייתה שישנו חיפוש אחר פתרון, אך באותה עת ללא הצלחה. אם כפי שהדוח טוען אין לצבא פתרון טקטי לבעיית המנהרות, הדגיש עמידרור, מדובר במגרעת שלא אמורה להיות. נכון להדגיש, כי מסקנה זאת עומדת בניגוד לדבריו של שר הביטחון דאז, משה יעלון, שאמר שלצה"ל יש יכולת וידע לנטרל את המנהרות.
אחת מנקודות הביקורת היו, שהחלטות הקבינט התקבלו מראש בפורום מצומצם בידי נתניהו, יעלון והרמטכ"ל דאז,
בני גנץ. לפי עמידרור, מדובר בתהליך שגרתי לחלוטין. "בהרבה מקרים לפני שנכנסים לקבינט, ראש הממשלה ושר הביטחון או מי שהוא [ראש הממשלה] בוחר, עורכים התייעצות ונכנסים לקבינט במטרה לכוון את הקבינט אחרי שחשבו ובדקו את הנושא". אם אחד מחברי הקבינט מרגיש שהוא איננו יודע מספיק, עליו לשאול שאלות ואם דעתו שונה - עליו להביע אותה, מדגיש עמידרור.
בדוח התייחס המבקר רבות לתפקיד המל"ל. לפי עמידרור, המל"ל לא יכול לתקן מצב שמלכתחילה לא מתוקן, קרי: המל"ל לא יכול לבוא במקומם של גופים אחרים ולעשות את עבודתם. עם זאת, תפקידו של המל"ל הוא לעזור לקבינט להגיע להחלטה טובה יותר בנוגע לתכלית האסטרטגית, הסביר, שם תפקידו העיקרי ולא כחלופה לצבא או לקהילת המודיעין.
"נגיע למצב שלכל מפקד יהיה שר"
השר
נפתלי בנט טען, כי מידע לא הוצג בפני הקבינט, ועל כן הגיע לשטח לקבל את המידע. למרות שעמידרור מבין את יוזמתו של בנט, הוא מותח ביקורת על התופעה. הוא אומר, שמעבר לעובדה שהמידע שמתקבל בצורה כזו הוא גולמי וצר, אסור לשבור את מערכות הפיקוד והשליטה באמצעות ירידה לשטח של השרים. "בסוף יש אחריות בתוך שרשרת הפיקוד, שאם אתה שובר אותה, לכל מפקד יהיה שר שהוא מדבר איתו וישפיע, דבר שייצור בלגן בפיקוד. נמצא עצמנו במצב שבו מפקדים מדברים ישירות עם שרים". כל שר שמרגיש שאין בידיו מספיק מידע, הדגיש עמידרור, יכול להגיע למל"ל ולקבל את המידע הדרוש לו. לדבריו, במל"ל ישנם אנשים שתפקידם לענות על שאלותיהם ופניותיהם של השרים.
בהתייחסו לביקורת כלפי נתניהו, יעלון וגנץ סבור עמידרור, שמדובר בבעיה של מדרג בתחומי העיסוק. כך למשל, אמר עמידרור, במלחמת יום הכיפורים הייתה לצה"ל בעיה בדמות טילי הסאגר, אך לא נמתחה ביקורת על
גולדה מאיר שלא נמצא פתרון לכך. לפי עמידרור, לא ניתן למתוח ביקורת על ראש הממשלה על שלא עסק בנושא טקטי, כי אין זה תפקידו. ביקורת יכולה להימתח כאשר ראש הממשלה לא מגדיר מטרות אסטרטגיות, כששר הביטחון לא דואג להקצאת המשאבים הדרושים לצבא וכשהרמטכ"ל לא דואג שהצבא יהיה מוכן למלחמה, מסכם עמידרור.