מבקר המדינה, יוסף שפירא, חושף (יום ג', 28.2.17), כי מידע משמעותי על המתרחש ברצועת עזה לא הובא לידיעת שרי הקבינט עד תחילת יולי 2014 - ימים אחדים לפני מבצע צוק איתן.

שפירא גם מראה, כיצד לא קיים הקבינט במשך חודשים רבים דיונים על עזה, למרות בקשות של שרים ואף הנחיות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו - שלא אכף את קיום הנחיותיו-שלו:

10.10.13: נתניהו מנחה לקיים דיון על עזה. הדיון לא מתקיים.

19.1.14: השר נפתלי בנט מבקש לקיים דיון אסטרטגי על עזה. נתניהו מנחה לקיים כזה. הדיון לא מתקיים.

16.2.14: הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, מציע לקיים דיון על "הרצועה לאן". נתניהו קובע שבכך ידון הקבינט בישיבתו הבאה. זה לא קורה.

13.3.14: בנט טוען שאין אסטרטגיה על עזה. השר גלעד ארדן מתלונן שלא קיבל מידע עדכני על הרצועה. נתניהו מורה לקיים דיון אסטרטגי ב-23.3.14.

23.3.14: הדיון המקיף הראשון בקבינט על הרצועה. אולם הוא עסק רק במדרגות הפעילות הצבאית נגד חמאס, ולא בסכנות הנובעות מבעיות התשתית בעזה. שפירא מעיר לנתניהו: פסילתן על הסף של חלופות מדיניות, מנעה מהקבינט לדון בהן. היעדים האסטרטגיים שנקבעו בדיון זה לא הוזכרו בעת "צוק איתן" כדי לבחון האם יעדי המבצע עולים בקנה אחד איתם.

משרד ראש הממשלה מסר בתגובה לטיוטת הדוח, כי "דיון הקבינט הסתיים עם קביעת אסטרטגיה ברורה לטווח הקצר ולטווח הארוך. העובדות מלמדות, כי עיתוי דיון הקבינט בעניין האסטרטגיה לרצועה היה כפי שהתחייב מנסיבות האיום על מדינת ישראל בכלל הזירות. דיון הקבינט כלל בחינה מקיפה של החלופות השונות, וכן התלבטות באשר לדילמות העיקריות ברצועה. כל אחת משלושת החלופות הוצגה כשלצידה היתרונות והחסרונות. ברי כי ברגע שהאירועים הנקודתיים התפתחו לכדי מערכה, התכלית האסטרטגית חייבה התאמה, וכך אכן נעשה".

המידע המודיעיני שלא נמסר

בביקורת עלה, כי הערכת המודיעין כפי שהתגבשה במערכת הביטחון הוצגה אומנם לשרי הקבינט, אך מידע רלוונטי, שאמנם לא שינה את הערכת המודיעין אך היה משמעותי לגבי אפשרות של שינוי לרעה במצב בעזה והסלמה, ועלה בדיונים פנימיים של מערכת הביטחון, לא הובא במלואו לידיעת שרי הקבינט ביוני 2014.

המבקר מעיר לשר הביטחון לשעבר, משה יעלון, ולגנץ, כי בדיוני הקבינט שהתקיימו ב-1.6.14 וב-2.6.14, ושבהם אוזכרה עזה, לא הוצגה בפני שרי הקבינט אותה "מגמת אסקלציה הולכת ומתקרבת", שהודגשה בדיונים הפנימיים במערכת הביטחון. אפילו בדיון הקבינט הראשון שהתקיים בנוגע למבצע "שובו אחים" ב-14.6.14, ושהיה הדיון הבא שאזכר את עזה, לא הועלה מידע זה - דבר שהיה בו כדי לפגוע ביכולת של שרי הקבינט לגבש תמונה מיטבית של המציאות ברצועה לקראת עימות אפשרי.

לדברי שפירא, נוכח המידע שהצטבר עד ל-22.6.14, ובפרט בהתחשב בכך שמספר ימים קודם לכן חיסל צה"ל פעיל חמאס בעזה, וביהודה ושומרון נערכו מעצרים נרחבים של בכירי תנועת חמאס, היה על יעלון, גנץ וראש אמ"ן דאז (ואלוף פיקוד צפון כיום), אביב כוכבי, לסקור בפני שרי הקבינט גם מידע שהיה ברשות מערכת הביטחון באותה עת, ושיכול היה לשנות את תמונת המצב בעזה.

בעניין פערי המודיעין בגזרת עזה מעיר המבקר ליעלון, לגנץ, לכוכבי וליורם כהן, על כך שלא הציגו בדיוני הקבינט עד לתחילת יולי 2014 את הפערים הללו. בעניין המידע ההתרעתי היה על גנץ וכוכבי להציע ליעלון, כי ימליץ לנתניהו או למל"ל להציג את אותו המידע לשרי הקבינט כבר בסמוך למועד שבו היה לגביו מידע משמעותי, מספר חודשים לפני מבצע צוק איתן.

כיוון ששרי הקבינט לא קיבלו את המידע, תמונת המצב שהציגו צה"ל והשב"כ בפניהם הייתה חלקית בלבד. תמונת מצב רחבה יותר, היה בה כדי להביא לדיון מוקדם בקבינט שיעסוק באפשרויות הפעולה נגד עזה במקרה של הסלמה, ושיביא בחשבון גם יוזמה התקפית או חלופות אחרות כדי למנוע הסלמה.

יעלון מסר בתגובה: "כלל המידע והערכות המודיעין נמסרו לחברי הקבינט וכן היו זמינות בפניו. שר הביטחון אינו האחראי לכינוס דיוני הקבינט. כלל גופי ההערכה סברו, כי לפי שעה חמאס מחויב להרגעה. תפיסה זו הייתה תקפה עד לתחילת חודש יולי 2014, ולפיכך לא היה שינוי מציאות מהותי המחייב התרעה שכזו".

משרד ראש הממשלה הגיב: "הקבינט כבר קיבל את המידע הרלוונטי בנושא [הסלמה ברצועה] ואף קיבל ב-17.6.2014, כשלושה שבועות לפני תחילתו של מבצע 'צוק איתן', החלטה אסטרטגית לפי מידע זה. גופי הביטחון לא מסתירים מידע הרלוונטי להחלטותיהם של שרי הקבינט, והסטנוגרמות מלמדות כי הקבינט קיבל את מלוא המידע הרלוונטי. כל הערכות המודיעין של גופי המודיעין לפני מבצע 'צוק איתן' היו שהחמאס מורתע ולא מעוניין בעימות צבאי, למרות פוטנציאל ההידרדרות. הערכות אלו הוצגו במדויק לשרי הקבינט".


מתי החששות הפכו ל"התרעה"

בתחילת יוני 2014 עדכן ראש השב"כ דאז, יורם כהן, את נתניהו על כך שברצועה נערכות הכנות לפעילות, וייתכן שלא ניתן יהיה לדעת מתי היא תתרחש. נתניהו הנחה את כהן למסור את המידע לקבינט. בפועל עדכן צה"ל את הקבינט רק בתחילת יולי 2014.

בדיון קבינט ב-16.6.14 התנהלו מה ששפירא מכנה "חילופי דברים בקודים", שמהם לא ניתן היה להבין על מהות הפעילות המתוכננת והשלכותיה, ומעבר לכך לא נמסרו פרטים נוספים לקבינט. איש משרי הקבינט (למעט יעלון ובנט) לא שאל לפשר הדברים. משמעות דבריו של נתניהו בדיון זה, ולפיהם יש להמשיך הלאה בדיון בלי להיכנס לפרטים נוספים על אותה פעילות, הייתה שהחליט שלא להביא לידיעת שרי הקבינט מידע זה.

את דיון הקבינט בתחילת יולי 2014 פתח נתניהו באומרו: "לפני שמונה דקות קיבלתי [מידע]. לא היה לי את [המידע ההתרעתי] הזה קודם לכן", ואז הנחה את יורם כהן לעדכן את שרי הקבינט על כך. יעלון מסר: "בדיון אצלי, שהיה דיון לחוץ הערב לפני הקבינט, זה נהפך להתרעה מהערב. העניין הזה הפך להתרעה". שפירא מציין, כי אמ"ן איתר את הכנות החמאס כמה חודשים קודם לכן, ויעלון עצמו קבע כבר בתחילת יוני 2014 שהארגון עומד לפעול - אך מידע זה לא נמסר לקבינט עד תחילת יולי.

אפשר היה לדון מראש

המסקנה היא, אומר שפירא, ש"לא ניתן לשרי הקבינט מידע משמעותי שיכול היה לאפשר להם לקחת חלק בתהליך קבלת ההחלטה בשאלה כיצד נכון לפעול נוכח אפשרות מימוש הפעילות, וההחלטה נותרה בידי מערכת הביטחון וראש הממשלה. אי-מסירת המידע מוקדם יותר לשרי הקבינט גם מנעה מהם לדון באפשרויות הפעולה העומדות בפניהם נוכח הפעילות המתוכננת, ולקבל מראש ולא תחת לחץ הדי הקרב שהחלו להדהד, החלטה שקולה לאחר ניתוח של אותן אפשרויות, לרבות ההשלכות הצפויות מכל אחת מהן.

"מדובר בפעילות שאם הייתה מתממשת, עלולות היו להיות לה תוצאות קשות שבוודאי היו מביאות להסלמה נרחבת מול עזה", ולכן היה צריך לדווח עליה לקבינט. "לגבי המידע ההתרעתי על הפעילות האמורה - הרי, שנוכח חומרתו והגדרת הפעילות 'אסטרטגית' שתגרום נזק רחב, ובפרט כיוון שהיו פערי מודיעין משמעותיים בנוגע לכך, דוגמת מועד הפעילות, והספק אם ניתן יהיה בכלל להתריע טרם הפעילות, היה מקום להציג מידע זה בדיוני קבינט שהתקיימו באותה עת".

שפירא מוסיף: "לו היה הקבינט מקבל מראש את אותו המידע, הוא היה יכול לקיים דיון מבעוד מועד, ולא בשעות הלילה בסמוך מאוד למועד הפעילות, כפי שצפו אותו במערכת הביטחון, בנוגע לאפשרויות התגובה והשלכותיהן. יתרה מכך, לו היה נמסר מראש לקבינט המידע על האפשרות שפעילויות דומות מתוכננות, יכול היה הדבר להביא לכך ששרי הקבינט ידרשו מבעוד מועד לקיים דיון מעמיק בסוגיית האיומים מעזה ותגובת מדינת ישראל, על סיכוייה וסיכוניה, ולא לקיימו, כפי שהיה בפועל, רק בתחילת מבצע צוק איתן".