לעורכי דינו של דונלד טראמפ יש משימה מרכזית: לנהל לקוח שלא ניתן לנהל, שאינו מוכן לפעול על-פי הנחיותיהם. פעם, אחרי פגישה בה ביקשו עורכי הדין מהנשיא שלא להתבטא בנוסף מסוים, הוא צייץ לגביו עוד לפני שהספיקו לחזור למשרדיהם.

בעיה נוספת של עורכי הדין, כותב וושינגטון פוסט, היא שטראמפ איננו ממדר. הוא יכול לשבת בפגישה על משהו שונה לחלוטין ולפתע להעביר את השיחה לפרשת הרוסית. והוא לא מוכן לרסן את עצמו. הצוות, בראשותו של מארק קסנוביץ, עמל ללא הצלחה לשכנע את טראמפ שלא לדבר עם איש על הפרשה ללא נוכחות עורך דין – כולל עם ג'ארד קושניר. התוצאה: טראמפ מכניס את עצמו – ואת קושניר – לסכנה של שיבוש מהלכי משפט ותיאום עדויות.

התוצאה היא מתח בין עורכי הדין של שני האישים, באווירה דמוית-מצור בה מצוי הבית הלבן. פקידים בבית הלבן חוששים יותר ויותר לדבר על הפרשה הרוסית, כולל ביניהם, מחשש להסתבכות משפטית. לתוך כל התסבוכת הזאת נכנס כעת צוות שלישי של עורכי דין – אלו שנשכרו בידי דונלד טראמפ ג'וניור, לאחר שנחשפה פגישתו עם עורכת דין רוסייה במטרה לקבל מידע מזיק על הילרי קלינטון; וטראמפ ג'וניור גם שוקל לשכור יח"צנים משלו, שיפעלו בנפרד מדוברות הבית הלבן.

מי ישלם לעורכי הדין

כמו באגף המערבי של הבית הלבן בעידן טראמפ, טוען וושינגטון פוסט, גם עורכי דינו של הנשיא אינם נותנים אמון זה בזה ואף חושדים איש במניעיו של רעהו. הם גם שקועים בהפרחת השערות וחשדות בשאלה מי הדליף לניו-יורק טיימס את פרטי אותה פגישה של טראמפ ג'וניור. מייקל בואו, שותפו של קסוביץ, מכחיש ואומר שעורכי הדין משתפים פעולה בצורה אפקטיבית ועובדים בצורה חלקה ומקצועית מן הרגע הראשון.

שאלה נוספת היא מי ישלם לעורכי הדין של טראמפ ושל הפקידים המעורבים בפרשה הרוסית. כמה ממקורביו של טראמפ לוחצים על המפלגה הרפובליקנית לשאת בתשלום. למפלגה יש קרן להוצאות שכאלו, אך היא מיועדת לשימושה של המפלגה עצמה – למשל במאבקים משפטיים סביב בחירות – וכלל לא בטוח שניתן יהיה, מבחינה חוקית, למתוח את מטרותיה עד לפרשת טראמפ-רוסיה. רבים במפלגה מתנגדים לרעיון וטוענים, שיש ליצור מקור מימון נפרד. הבית הלבן סירב לומר האם טראמפ, קושניר ואחרים מממנים מכיסיהם את הגנתם המשפטית.

טראמפ וקסוביץ עובדים יחד מזה עשרות שנים ויש להם קווי אופי דומים, אך לאחרונה דווח על מתח ביניהם. על-פי דיווחים אלו, טראמפ כועס על הדרך בה מנהל קסוביץ את המשבר – וגם זה אופיני לו, מעיר וושינגטון פוסט: הוא נוהג לפרוק את זעמו על עוזרים ויועצים כאשר העניינים משתבשים.

למעשה, אומר העיתון, עורכי הדין ניצבים כעת בפני אתגר כמעט בלתי אפשרי: להכריח את טראמפ בן ה-71 להשתנות. במשך עשרות שנים הוא התנהל בצורה כאוטית במכוון, פיזר שקרים וחצאי-אמיתות והפגין חוסר דיסקרטיות בשיחותיו היום-יומיות. זו הייתה נוסחת ההצלחה שלו וזה במידה רבה מה שהביא אותו לבית הלבן. הבעיה היא, שכנשיא ארה"ב התכונות הללו עלולות להיות הרסניות.

לא מצליחים לרסן את הציוצים

עורכי דינו של טראמפ מנסים לשכנע אותו ואת מקורביו, שהתוצאות של שקרים לחוקרים פדרליים או לוועדות בקונגרס הן חמורות. טראמפ מצוי כעת בעולם חדש לגמרי, שלחלוטין אינו מוכר לו – הן מבחינת התחכום והן מבחינת היושרה הנדרשת כדי למלא את תפקידו. אם טראמפ ימשיך להיות טראמפ, הוא עלול לגלות שההשלכות הן בלתי-הפיכות. נכון לעכשיו, אין סימנים לשינוי. ככלות הכל, טראמפ משוכנע שהוא לא עשה דבר פסול ושהוא קורבן לציד מכשפות ענק. הדחף שלו הוא לתקוף בחזרה.

בארי בנט, שהיה יועץ בקמפיין טראמפ, אמר לוושינגטון פוסט שהנשיא אינו רגיל להפסיד. "הוא לעולם אינו מפסיק להילחם. זה מה שהחיים לימדו אותו. הפוליטיקה בוושינגטון היא קרב מגע, וברור שזה הרבה יותר קשה מאשר להילחם עם עיתון. זוהי זירה חדשה עבורו והוא מתייחס אליה כמו אל כל זירה בה היה בעבר. יכול להיות שהוא צודק, אבל זה ברדק. אתם יודעים כמה פעמים אנשים באו אליו בשנה שעברה בקמפיין ואמרו לו: 'זה היה קטלני, לא תשרוד את זה'? ובכל פעם הוא שרד. כאשר מישהו אומר לו שהוא לא יכול לעשות משהו, הוא מתייחס לזה לכל הפחות בזהירות".

כאשר זה מגיע לטוויטר – טראמפ רחוק מאוד מלהיות זהיר. יועציו הפצירו בו זמן רב לרסן את הדחף הראשוני שלו ברשתות החברתיות ולחשוב פעמיים לפני שהוא מצייץ – וכעת גם עורכי דינו אומרים לו את זה. לשווא, כפי שכולנו רואים מדי יום. "זה הקול שלי", אמר לאחרונה. "הם רוצים לקחת את הקול שלי. הם לא יקחו את המדיה החברתית שלי".