|   15:07:40
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
חברת סאו-רארש
המדריך המלא לבחירת מדרסים אורתופדיים: איך לבחור נכון ולמה זה חשוב?
כתיבת המומחים
מה צריך לדעת כשמתכננים חופשה באילת?

שישה בשישי

בין אילת לירושלים

בשבוע שעבר עמדנו על הנושאים הבוערים במערכת המשפט שלא יידונו בכנס לשכת עורכי הדין באילת. לאחר הכנס, הנה כמה נקודות שכן עלו בו - וגם כאלו שהעובדה שלא עלו היא המשמעותית
01/06/2018  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   אקטיביזם שיפוטי   |   תגובות
הפסקת אש? [צילום: הדס פרוש, פלאש 90]


פסקת ההתגברות
לא הזכירה אפילו במילה [צילום: ליאב פלד]

מי שציפה לדו-קרב בצהרי היום בין אסתר חיות לאיילת שקד בנוגע ליחסי ממשלה-בג"ץ בכלל ופסקת ההתגברות בפרט – התאכזב. הנשיאה לא הזכירה אפילו ברמז את חילוקי הדעות הקשים עם השרה, וזו מצידה הסתפקה באזכור של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו כנקודת מוצא לרפורמה שלה בתחום שמירת זכויות חשודים ונאשמים. הנושא אומנם נדון במושב לוהט ביום הקודם, אבל שם היו אלו יולי אדלשטיין ומרים נאור שייצגו את העמדות המנוגדות – כאשר אדלשטיין מתון יותר מאשר שקד, ונאור שוב אינה בת השיח של הדרג המדיני.

בדיקה שלנו העלתה, כי אין המדובר בתיאום בין חיות לשקד כדי להוריד במקצת את גובה הלהבות, אלא בצירוף מקרים. מותר לשער שחיות החליטה להסתפק בדברים הנחרצים שאמרה לפני שבועיים בטקס השבעת שופטים, ואילו שקד רצתה שתשומת הלב תתמקד ברפורמה שלה. אבל אולי גם בלא כוונה, ייווצר כאן מהלך שיאפשר הידברות שקטה ועניינית. אדלשטיין הציע במפורש להיות הספונסר של הידברות כזאת, אם כי לא בטוח שבנימין נתניהו יאהב את הרעיון שיאפשר אולי ליורש-בכוח שלו לרשום הישג חשוב. מכל מקום, ברור שהידברות היא חיונית והפסקת האש של השבוע יכולה לסייע בקידומה – בתנאי ששני הצדדים ישמרו עליה ויעברו לדו-שיח שקט וענייני.

הכנסת והממשלה
הרבה פחות דיפלומטי [צילום: ליאב פלד]

במקביל, ייתכן שהיינו עדים השבוע לפתיחת חזית מפתיעה-משהו בין הממשלה לכנסת. אדלשטיין דיבר על חוקים שממשלות רבות הפכו לאות מתה בכך שלא התקינו את התקנות הנחוצות ליישומם, אם כי הקפיד לומר שכיום המצב משתפר. היועץ המשפטי של הכנסת, איל ינון, היה הרבה פחות דיפלומטי: הוא אמר במפורש שבג"ץ מגן על הכנסת מפני השתלטות של הממשלה, ושיבח את השופטים בין היתר על פסילת חוק מס דירה שלישית – התערבות בולטת במיוחד בחקיקה, שנעשתה לא בשל המהות אלא בשל הצורה.

חייבים לומר שיש צדק בטענותיו של ינון, אך הן נעוצות במערכת השלטונית שלנו. כאשר הבחירות הן סיעתיות ולא אישיות, הנאמנות של חברי הפרלמנט חייבת להיות קודם כל למפלגותיהם ולעומדים בראשן. זה נכון במיוחד במפלגות בהן רשימת המועמדים נקבעת בידי איש אחד או קבוצה מצומצמת: ישראל ביתנו, יש עתיד, יהדות התורה, ש"ס. רק שיהיה ברור: החלופה – בחירות אישיות – גרועה עוד יותר, כי היא מביאה לעיוות משמעותי בין סך הקולות לבין מספר המושבים, ומובילה לכך שחברי הפרלמנט מסתכלים קודם על האינטרס הצר של בוחריהם ורק אחר כך על האינטרס הלאומי.

אז מה הפתרון? אפשרות ראשונה: יותר כבוד ותרבות הדדיים; אבל זו כנראה דרישה מוגזמת. אפשרות שנייה: קביעת כללים ברורים לפעילות שתי הרשויות זו מול זו; אבל זה כנראה חלום באסמפיה. אפשרות שלישית: התערבות של בג"ץ – ועם כל החסרונות שלה, נראה שלעיתים אין מנוס ממנה, אבל גם השופטים חייבים להיות מרוסנים ולהעדיף שהפוליטיקאים יסתדרו ביניהם.

חוק ההדחה
הבינו שתתחולל רעידת אדמה [יונתן זינדל, פלאש 90]

קצת אחרי המושב הסוער-למדי על פסקת ההתגברות, ביום ראשון בערב (27.5.18), פרסם בג"ץ את פסק דינו בעתירות נגד חוק ההדחה. הרכב של תשעה שופטים, בראשותה של חיות, דחה את העתירות. זו לא הייתה הפתעה למי שנכח באולם בדיונים עליהן, וגם במבט מן הצד נראה, כי השופטים הבינו – מעבר לנימוקים המשפטיים – שפסילה של חוק כזה תגרום לרעידת אדמה שתוצאותיה מבחינתם יהיו הרות אסון. אוי לו לבית המשפט העליון, אם ייתפס כמי שמעניק הגנה לאויביה של המדינה ולתומכיהם, אפילו אם הם חברי כנסת.

הייתה פסקה חשובה במיוחד בפסק דינה של חיות, שאולי מרמזת של שינוי משמעותי ונחוץ בהלך הרוח של בג"ץ. חיות כתבה: "התכלית המונחת ביסוד חוק ההדחה היא מניעת שימוש בכלים הדמוקרטיים לקידום מטרות אנטי-דמוקרטיות החותרות תחת קיום המדינה. רעיון זה עוגן זה מכבר בשיטתנו המשפטית... תכליתם המשותפת [של כללי המשחק] היא אחת: הגנה על קיומה של המדינה תוך איזון בין הגנה זו ובין הבטחת ערכיה הדמוקרטיים. תכלית זו נשענת על התפישה, כי 'חוקה אינה מרשם להתאבדות, וזכויות אזרח אינן במה לכיליון לאומי. זכויות האזרח יונקות מקיומה של המדינה, ואין להופכן קרדום לחיסולה'".

האמירה הזאת יכולה לשמש בסיס גם לצעדים אחרים שנועדו למנוע מאויבי המדינה (מבית ומחוץ) להשתמש במערכותיה כדי לפגוע בה. חיות, בעלת התודעה ההיסטורית העמוקה, מן הסתם יודעת שזה אחד הלקחים המרכזיים ממה שהתחולל בגרמניה של וימאר לפני עליית הנאצים לשלטון. ברוח הדברים הללו, אולי סוף-סוף ימנע בג"ץ את השתתפותם בבחירות של אישים התומכים בגלוי בטרור, אולי יאפשר להחמיר את תנאי מאסרם של מחבלים ואולי יבחין בין חופש הביטוי לבין סיוע לאויב במלחמת התודעה נגד ישראל.

החוצפה של ניצן
כאילו השרה צריכה את אישורו [צילום: ליאב פלד]

שי ניצן הצליח לדבר עשר דקות בלי לשקר – הישג בהחלט מכובד. הוא איזן אותו בכך שבחר להתעמת בפומבי, מעל הבמה המרכזית של הכנס, עם השרה הממונה עליו. בהרבה מדינות אחרות, פקיד – בכיר ככל שיהיה – שהיה מנהל ויכוח שכזה עם השר, היה מפוטר בתוך 24 שעות. בתרבות השלטונית המעוותת שלנו, בה הפקידים מרגישים כשליטים והמשפטנים מקבלים כוח רודני, התנהגות כזו מתקבלת כמעט בטבעיות.

שקד הציגה בכנס את רפורמת זכויות החשודים והנאשמים, עליה נדבר בפסקה הבאה. ניצן החליט בו במקום לסטות מנאומו הכתוב ולהוסיף לו התייחסות להצעותיה של השרה. "רוב דבריך מקובלים עלי", פתח – כאילו שהיא צריכה את אישורו. הוא הביע הסכמה לכך שצריך לשמור על זכויות חשודים ונאשמים, הצהיר שהפרקליטות רואה את זה כחובתה (על זה אפשר להתווכח, אבל לא כרגע) ואז הוסיף:

"יש גם נפגעי עבירה, בין אם מדובר בנפגעי עבירה בעבירות פרטניות, בין אם מדובר בנפגעי עבירה שהם הציבור בכללותו כמו כעבירות שוחד בשחיתות. כאשר עושים צדק, לעיתים נפגעים אנשים... צריך להיזהר שלא לשפוך את התינוק עם המים. צריך לשמור על האיזונים הנדרשים. כל שיטת משפט צפונה בחובה גם אופציה לעוול, והשרה ודאי אינה רוצה בהרמת ידיים במאבק בפשיעה".

דברים חשובים ובהחלט יש לשמוע את הפרקליטות והעומד בראשה – בהבדל אחד קטן: בדיון פנימי, לא מעל במה. אבל ניצן מרשה לעצמו להפר כללים בסיסיים של מינהל תקין ונימוס אלמנטרי, והוא עושה זאת מאותה סיבה שהוא משקר בלי הרף: כי הוא יכול, כי הוא יודע שלא יקרה לו דבר.

הרפורמה של שקד
לקבוע עונשים על הפרות [צילום: פוטו מרסלו]

חשוב להפריד בין הצורה שבה דיבר ניצן לבין התוכן של דבריו. הצורה, כפי שאמרנו, הייתה חצופה. בתוכן, לעומת זאת, היו דברי טעם. דגש יתר על זכויות חשודים ונאשמים עלול לפגוע ביכולת לתפוס עבריינים ולהענישם. ושימו לב: אני מדבר על דגש יתר. כמו בכל דבר, הפרזה אינה רצויה – לשום כיוון. למשל: שקד צודקת בנושא צילומם של חשודים באולם, תיעוד מלא של החקירות, הבטחת שעות שינה ושמירת מוצגים (שם ניצן, שוב בחוצפה אופיינית, החליט שקביעתה של מרים נאור אינה מחייבת את הפרקליטות). לעומת זאת, נוכחות עורך דין בחדר החקירות מהרגע הראשון (צעד שהיא שוקלת) תוביל לכך שחשודים כלל לא ידברו, ומתן זכות שתיקה לעדים (צעד עליו הכריזה) יחבל קשות בחקירות.

הדבר המרכזי ברפורמה הוא, שמה שקבוע כיום בהוראות פנימיות יהפוך לחקיקה ראשית, ויש לקוות שבחוק יהיו אמצעים לפיקוח חיצוני על קיומו. חשוב מאוד לקבוע בחוק גם עונשים למי שיפר את ההוראות, משום שכיום המשטרה פוגעת דרך קבע בזכויות החשודים – ואיש אינו משלם את המחיר על כך. במקביל, גלעד ארדן – השותף עם שקד לחוק המתוכנן – חייב להתערב בנושא תנאי הכליאה והמעצר, שהם אולי הדבר הגרוע ביותר בכל המערכת ומה שמוביל לא רק להרשעות שווא – אלא גם לרמיסה גסה של זכויות אדם בסיסיות ואף לאובדן חיים.

השתלחות בצלם
לשמאל כנראה מותר [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

היה השבוע עוד משהו שלמיטב ידיעתי עבר בלא כל תשומת לב, ואני לא בטוח אם זה טוב או רע. תנועת בצלם הוציאה הודעה התוקפת בחריפות את פסק דינו של בג"ץ, שאפשר להרוס בנייה בלתי חוקית של בני שבט הג'האלין בין ירושלים לים המלח. בתחילת הדברים נאמר: "אמנם את המדיניות הגה הדרג המדיני, אך כמו במקרים אחרים, נרתמו השופטים למאמץ וסללו את הדרך לביצוע פשע מלחמה. באחריות האישית לביצוע פשע זה יישאו לא רק קובעי המדיניות – אלא גם אלו שסללו עבורו את הנתיב המשפטי".

תקראו עוד פעם אם אינכם מאמינים למראה עיניכם. התנועה הבוגדנית הזאת, המעניקה רוח גבית וסיוע ממשי לאויבי המדינה, מאשימה את שופטי בית המשפט העליון בפשעי מלחמה. זו אמירה חמורה בהרבה מאלו שנשמעו מהצד הימני של המפה – ושהיו חמורות ובזויות בפני עצמן – אבל איש לא התרגש. אז אולי מצד אחד זה אומר שאיש אינו מתייחס ברצינות לבצלם, אבל מצד שני זה אולי אומר שלשמאל מותר – ולא בפעם הראשונה – להגיד מה שלימין אסור אפילו לחשוב.

הנהלת בתי המשפט בחרה שלא להגיב על הדברים – וחבל. לא מדובר בכבודם הפרטי של השופטים שישבו בתיק הספציפי, אלא באמירה החוצה בגדול את גבולות השיח הלגיטימי. מי שמאפשר להגיד על שופטי ישראל שהם פושעי מלחמה, בל יתפלא אם ייטען כלפיהם שהם מטים דין מסיבות פוליטיות ובל יתרגש בפעם הבאה שמישהו ינסה לתקוף פיזית שופט.

תאריך:  01/06/2018   |   עודכן:  01/06/2018
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בין אילת לירושלים
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
להרים הכפפה
1/06/18 11:57
2
הבלוף של שקד
1/06/18 15:18
 
ע_הראל
1/06/18 19:54
 
הבלוף של שקד
1/06/18 21:02
 
ע_הראל
2/06/18 22:05
 
הבלוף של שקד
3/06/18 01:57
3
הגלשנית
1/06/18 15:58
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  אקטיביזם שיפוטי
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מזהיר שפגיעה בבית המשפט העליון – עלולה לפגוע ביכולתה של המדינה להגן על צה"ל ואנשיו מפני נסיונות להעמידם לדין בזירה הבינלאומית. הוא דיבר (יום ב', 28.5.18) בכנס לשכת עורכי הדין.
28/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
"כמעט הלכנו לבחירות על פסקת ההתגברות, אבל לא הבנתי איך זה ישנה את המצב". כך אומר (יום א', 27.5.18) יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. "יש לנו רק דרך אחת. היא ארוכה, היא משעממת, אבל היא היחידה: דרך ההידברות בין שלוש הרשויות".
27/05/2018  |  איתמר לוין  |   חדשות
אירן תרוץ לפצצה גרעינית! קים יתאבד ויקח איתו את העולם! חיזבאללה מאיים עלינו ב-100,000 טילים! הדמוקרטיה בסכנת הרס! ישראל תהפוך למדינת הלכה! זה מה שמשדרים לנו מי שרוצים לזרוע תבהלה; האמת שונה - לעיתים ב-180 מעלות
11/05/2018  |  איתמר לוין  |   כתבות
אין ספק שרבים ממגיני בית המשפט העליון אינם מכירים או מבינים לאשורם את המקורות המחשבתיים המגדירים שלטון דמוקרטי בסיסי ואת יסוד הפרדת הרשויות שהוא תנאי הכרחי לכך שיתקיים ממשל כזה. דמוקרטיה לא נולדה בעידן הפוסט-מודרני וגם בעידן זה היא מרובת גוונים ונוסחאות. חסידי הפוסט-מודרנה גורסים שדמוקרטיה חייבת להגן על היחיד מפני "עריצות הרוב הדמוקרטי", ותפקיד זה הם מייעדים לבתי המשפט (לחוקה) ולפרשנות המשפטית שאלה נותנים לחוקי-יסוד. אולם בהיסחפותם אחר נפלאות זכויות הפרט, "אידאליסטים" אלה שוכחים שהאדם איננו רק אינדיבידואל אלא גם ייצור-חברתי הזקוק לחברה. בכדי שחברה תוכל להתקיים, חייב לשרור בה איזון מוסכם ביחס לעקרונות החיים המשותפים. ההסכם כולל כמובן מאליו גם הגדרה של עקרונות החיים המשותפים ושיטה לפתרון מחלוקות. הטענה הגורסת שדמוקרטיה היא מערכת שתפקידה להגן על היחיד מפני עריצות הרוב, היא חד-צדדית ובלתי-סבירה בעליל. המחצית השנייה של המשוואה חיונית לקיום המסגרת לא פחות ממחציתה הראשונה, דהיינו: עקרונות החיים המשותפים חייבים להבטיח גם הגנה על הרוב מפני "עריצות המיעוט".
10/05/2018  |  רפי לאופרט  |   מאמרים
במודעת ענק שמתפרסמת (יום ד', 9.5.18) בעיתונות קוראים בכירי עורכי הדין הפרטיים בישראל לממשלה ולכנסת להגן על הדמוקרטיה הישראלית ועל עצמאות בית המשפט העליון, ולהימנע מחקיקת פסקת ההתגברות.
09/05/2018  |  מירב ארד  |   חדשות
רשימות נוספות   /   אקטיביזם שיפוטי  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   ישראלי-פלשתיני  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   משמר המשפט  /  מי ומי  
סלומינסקי: יוהרה במערכת המשפט  /  איתמר לוין
שלוש שנים נתניהו מורח את פסקת ההתגברות  /  עידן יוסף
ריבלין: דרוש דו-שיח  /  איתמר לוין
השאלה איננה "התגברות"  /  עו"ד אביעד ויסולי
אימת הדין אינה ניתנת לחלוקה  /  יצחק מאיר
להתגבר על עריצות המיעוט  /  רון בריימן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
דן מרגלית
דן מרגלית
אנשי ושוטרי איתמר בן-גביר שורפים את חווארה, עוקרים מטעי זיתים ומביאים על ישראל את האסון שכל הקהילה הבינלאומית, ובוודאי בית הדין הבינלאומי בהאג, נגדנו
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il