שבבים

נגד חיסונים? נגד בריאות הילדים

באחרונה שוב צץ בתקשורת הוויכוח על חיסון ילדינו היקרים. בוויכוח הזה, שכמוהו כמו הפניקס הידוע הנשרף לאפר אך מתעורר שוב ושוב לחיים, הופיעו טענות מטענות שונות נגד החיסונים. משום מה נמצא כאן מספר אימהות שחלקן לפחות, מעוגנות היטב ואינני מבין מדוע, באידיאולוגיה שניתן להגדיר אותה: "אנטי ממסדית". ההימנעות "האידיאולוגית", הזו, שכאמור את פישרה אינני מבין, כנראה מנעה ממספר אימהות מלחסן את ילדיהם. מוכר גם מקרה של פעילת שמאל פעילה מאוד וידועה, שסרבה לחסן את בתה (ואף טרחה להכריז על כך בריש גלי), נגד שעלת. הבת, לצער כולנו, נפטרה מן המחלה.

במאמר מאלף (6.6.12), אומר ד"ר ארז גרטי, מומחה לנושא זה: "החיסונים הן אחת המתנות הגדולות ביותר שנתנה הרפואה לאנושות. בזכותם חדלו מחלות קשות רבות לאיים על הציבור במדינות המפותחות וברוב המדינות המתפתחות. מחלות מחרידות שהפילו בעבר חללים רבים, כמו אבעבועות שחורות, פוליו (שיתוק ילדים), דיפטריה, טטנוס ועוד הפכו לנחלת העבר ומספר החולים בהן ירד כמעט לאפס... החיסון המשולש הוא "הקורבן" השני לירידה בחיסונים נגד חצבת, אדמת, חזרת ולפני מספר שנים הוספה גם האבעבועות רוח לתרכיב. על כך אומר עוד ד"ר ארז גרטי (28.2.17) כי: "כדי להמחיש את המשמעות של ירידה בהתחסנות נתמקד דווקא בחצבת, הנפוצה, המדבקת והמסוכנת מבין ארבע המחלות. שיעור התמותה מחצבת עומד על כאחד מכל 500 חולים, ואחד מכל אלף חולים סובל מסיבוכים מוחיים (ההדגשה שלי). אם תוסיפו לכך את העובדה שמדובר במחלה המדבקת ביותר המוכרת לאדם, לא מפתיע שגם כיום היא ממיתה עשרות אלפי בני אדם בכל שנה, בעיקר בעולם השלישי".

סיפור קשה הקשור לעניין הוא הסתבכות מאוחרת של אבעבועות רוח. מחלה "קלה" שנעלמת כלעומת שבאה, כביכול. מסתבר כי הווירוס הגורם לה הוא חמקמק מאין כמוהו. ולאחר מספר שנים מופיעה מחלה כביכול "אחרת". שלבקת חוגרת. בשל חשיבות הנושא אני מביא להלן קטעים ממאמר של ד"ר דרור בר-ניר (פורסם במלואו בגליליאו). "שלבקת חוגרת היא בעצם שלב מתקדם של מחלת אבעבועות הרוח, רק שהוא מתרחש בין ארבעים לשמונים שנה(!) לאחר שהאדם לקה במחלת האבעבועות, והיא מופיעה רק ב-20%-10% מהחולים באבעבועות (שבמצב הנוכחי מדובר בכ-80% מהאוכלוסייה). בין שני השלבים חבויים הנגיפים במצב רדום (לטנטי) בגנגליונים של מערכת העצבים. את הקשר בין אבעבועות רוח לשלבקת חוגרת שיער כבר בשנת 1892 הרופא ג'יימס וון בוקאי (Von Bokay), לאחר שצפה במספר מקרים של אבעבועות רוח בבית שבו טופל לפני כן חולה בשלבקת. האישור לכך התקבל רק בשנת 1954 על-ידי הווירולוג וולר (Weller), שבודד את אותו נגיף משני המקורות השונים. שלבקת חוגרת מתחילה בהופעת כאבים חזקים בקצה עצב ואחרי מספר ימים מופיעות לאורך אותו עצב שלפוחיות זהות לאלה של אבעבועות רוח, והן נעלמות לאחר כשלושה שבועות. הכאבים בעצב עלולים להימשך עוד כמספר חודשים".

בקיצור אימהות יקרות. לפני שאתן מחליטות, אולי בתוקף אידיאולוגיה (רופסת כשלעצמה), שלא לחסן את ילדיכן, חישבו שוב. כדאי אולי להתייעץ ברופא המשפחה. ואח"כ? כן. לרוץ ולחסן!

פראבדה - 2018: כך סילקה הנהלת יד ושם את התמונה המפורסמת של חאג' אמין אל חוסייני ואדולף היטלר מהמוזאון

התמונה המפורסמת של חאג' אמין אל חוסייני ואדולף היטלר שהייתה מוצבת באתר יד ושם -סולקה משם. בדיקה שלנו העלתה שתי תמונות קטנות בלי ראשי הנאצים המפורסמים, עם תיאור פושר של מעללי "אבי האומה הפלשתינית".

היד הנעלמה שכנראה ביצעה את הפשע הזה היא מנהלת בכירה במוסד החשוב. מסתבר שגם לכאן חדרו טריקים ושטיקים, מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. ומי שיצרה אותם עשתה הרבה מניפולציות והפיצה הרבה דיסאינפורמציה, הטעיות ושקרים.

והנה שוב קם ועומד לנגד עינינו התרגיל האהוב מאוד על השמאל: להפוך את המציאות שוב ושוב ל"פראבדה", על-פי גרסתו... לא נוחה האמת? אז נתקן אותה... נעלים אותה. אולי אם תיעלם התמונה המפורסמת, האירוע כלל לא קרה? חביירים! קרעו/גזרו מהאנציקלופדיה הסובייטית את הדף המיותר. נשלח לכם דף אחר, שהוא ורק הוא יביא אליכם את האמת לאמיתה, במקומו. האירוע המפורט בדף הישן, לא באמת קרה. השמידו אותו!

פראבדה!

מומלץ מאוד שעם החזרת התמונה ההיסטורית למקומה הראוי, לדעתי בכניסה ליד ושם, תפוטר אותה מנהלת לאלתר. היא איננה ראויה להמשיך ולהיות שם, כי איננה מבינה את מהות תפקידה.