"תקווה היא המטבע של המתווך", אמר מרטין גריפיטס, מתווך האו"ם בתימן. בשבוע שעבר הצליח גריפיטס להשיג הפסקת אש בחודיידה, עיר הנמל העיקרית של תימן, והסכמה על חילופי שבויים. הממשלה והכוחות הזרים, השולטים בשמי המדינה, הסכימו לפתוח מחדש את נמל התעופה של הבירה צנעא המוחזק בידי המורדים החות'ים.

עצם קיומה של הפסגה בשבדיה בשבוע שעבר היה הישג, כותב אקונומיסט. עברו שנתיים מאז הממשלה והמורדים ישבו לאחרונה סביב שולחן אחד, וארבע שנים מאז החלה המלחמה, כאשר סעודיה תומכת בממשלה והאירנים תומכים במורדים. רבבות נהרגו במלחמה, מיליונים מצויים בסכנת רעב. לכן, יש לקדם בברכה את השיחות שנקבעו לשנה הבאה. אבל עדיין יש מכשולים בדרך לשלום בר קיימא.

הבעיות מתחילות בחודיידה, הנשלטת בידי החות'ים והמצויה תחת מתקפה של כוחות הממשלה. קרב כולל על השליטה בנמל, דרכו מגיעים רוב המוצרים והסיוע, עלול להחמיר עוד יותר את המשבר ההומניטרי, שלדברי האו"ם הוא החמור ביותר בעולם כיום. התקווה היא שהפסקת האש תקל את הסבל. הכוחות משני הצדדים אמורים לסגת והעיר תועבר לשליטתם של כוחות מקומיים שהרכבם עדיין אינו ברור. יישום ההסכם יהיה קשה, לנוכח עומק חוסר האמון בין הצדדים – צופה אקונומיסט.

הלחימה בחלקים אחרים של תימן מלמדת עד כמה הסכסוך הסתבך. בין היתר יש התנגשויות אפילו בתוך כוחות הממשלה, בין הנאמנים למפלגת איסלאח המוסלמית לבין כוחות אנטי-מוסלמיים הנתמכים בידי איחוד האמירויות. האחרונה אומנם פועלת לצד הממשלה, אך גם תומכת באלו הדורשים עצמאות לדרום תימן שהייתה מדינה נפרדת עד 1990.

רבים אינם רוצים שלום. בעלי עוצמה מכל הצדדים מרוויחים מן העימות, ולעיתים אפילו משתפים פעולה זה עם זה. מפקדי כוחות אנטי-חות'יים מנפחים את מספר חיילים כדי לקבל יותר סיוע מהקואליציה בראשות סעודיה, ולאחר מכן מוכרים לחות'ים את העודפים. ואילו הנפט האירני הזול המוזרם למדינה מתייקר פי כמה עד שהוא מגיע לשווקים, כי בדרך יש מי שגוזרים קופון.

במקביל גובר הלחץ הבינלאומי להביא לסיומה של המלחמה. חלק ניכר ממנו מגיע מארה"ב ומכוון לעבר סעודיה, שהשפעתה בוושינגטון פחתה מאז רצח ג'מאל חאשוקג'י. סעודיה נושאת בחלק ניכר מן האחריות לסבל בתימן, מאשים אקונומיסט. היא הפציצה אזרחים ותומכת בממשלה בלתי אהודה. אבל גם החות'ים שנואים במידה רבה. הם מואשמים בעינוי אסירים וניהול מדינת משטרה בחלקים שבשליטתם. לכן, לתימנים רבים לא אכפת מי ינצח. אבל סיום הקרבות יהיה רק ההתחלה. יידרש זמן רב להגיע לפתרון פוליטי שיספק את כולם. בינתיים יש רק תקווה.