תוספת ניכרת לאלפי גמלאים משירות המדינה

אלפי גמלאים של שירות המדינה יקבלו תוספת של עשרות אחוזים לקצבאות. זו משמעותו של פסק דין מקיף (יום ג', 13.10.15) של שופט בית המשפט העליון, חנן מלצר, בנוגע להסכם בין הממשלה לקרנות הפנסיה משנת 1973 ולרפורמה המקיפה שנערכה בקרנות 30 שנה מאוחר יותר.

הסכם הרציפות מ-1973 קבע, כי במקרה של עובדים שהיו מבוטחים בקרן פנסיה ועברו לשירות המדינה, בה הייתה נהוגה פנסיה תקציבית, ולהפך - על קרן הפנסיה להשתתף, על-פי חלקה, בסכום הגימלה המגיעה למבוטח, וזאת על-פי השכר הקובע לפנסיה בשירות המדינה, ערב הפרישה לגמלאות, הנגזר ממשכורתו האחרונה של העובד.

הרפורמה ב-2003 החליפה את התקנונים השונים של קרנות הפנסיה בתקנון אחיד, במסגרתו נקבע גם חישוב אחיד לחישוב השכר הקובע לפנסיה. תקנות הרציפות בין הקרנות לבין עצמן בוטלו ונקבע הסדר חדש: "הקרן המשתתפת" (זו שבה היה העובד מבוטח בתקופת עבודתו טרם המעבר ל"קרן המשלמת" - שממנה פרש העובד לגמלאות) תישא בסכום הקיצבה שתשולם לעובד, כפי חלקה, על בסיס השכר שבוטח אצלה ערב המעבר לקרן המשלמת, כשהוא מוצמד לשכר הממוצע במשק במועד פרישתו של העובד לגמלאות.

התקנון האחיד לא קבע הסדר דומה ביחס למעבר מקרן למדינה ולהפך. עם זאת, נקבע בתקנון האחיד, כי הנהלת הקרן "תתאים נוסח הסכמי רציפות הנוגעים לפנסיה תקציבית או לקרן פנסיה ותיקה אחרת, שנחתמו לפני המועד הקובע, בהתאם להוראות פרק זה [העוסק במעבר מקרן לקרן] בשינויים המחויבים, ובכפוף לאישור הממונה". הוראה זו לא קוימה עד היום, אך בהתאם להוראת המפקח על הביטוח - החלו הקרנות להשתתף בקצבאות עובדי המדינה בהתאם לתקנון האחיד, מה שהפחית את הגמלאות בעשרות אחוזים.

בג"ץ החליט לדון בנושא לאחר שבית הדין הארצי לעבודה קבע בדעת רוב, כי הרפורמה של 2003 ביטלה את הסכם הרציפות. מלצר החליט לקבל, בשינויים מסוימים, את דעת המיעוט של הנשיא דאז, סטיב אדלר, ולהשיב על-כנו את הסכם הרציפות. הוא אומר, שהזכות שהוענקה לגמלאים-דהיום לפי הסכם הרציפות היא זכות קשיחה, בעלת מאפיינים מעין-קנייניים, שלא ניתן לבטל אותה רק מתוך הדינמיקה של הרפורמה.

מלצר מבסס את מסקנתו על ארבעה נימוקים עיקריים: הרפורמה אינה אומרת דבר על ביטול הסכם הרציפות, למפקח על הביטוח לא הייתה סמכות לשנות הוראות של הסכם שנחתם בידי שר האוצר, לשונו של התקנון האחיד מלמדת שהוא אימץ את הסכם הרציפות, והעדר תחולה של ההלכה הנוגעת לביטולם של הסכמים לבר-תקנוניים על הסכם הרציפות.

הגמלאים הסתמכו במשך עשרות שנים על הסכם הרציפות, ממשיך מלצר, ושינוי של הוראותיו כעת לא נגוע רק בחוסר תום לב אלא גם בחוסר הגינות. מלצר גם קובע בצורה מפורטת כיצד יחושב שכרם של גמלאים אלו לצורך קביעת הגימלה שיקבלו, על-פי העיקרון הבא: "חישוב המשכורת הקובעת עבור תקופת שירותו של הגמלאי בשירות המדינה ייעשה על-פי האמור בחוק הגימלאות, ואילו חישוב 'תקרת' השכר הקובע עבור חלקה של הקרן המשתתפת בתשלום הגימלה, ייעשה בהתאם לשיטת החישוב הקבועה בתקנון האחיד החל עליה, ביחס למבוטח פעיל בקרן".

עוד נקבע, כי הגמלאים יקבלו הפרשים בגין תקופת העבר מאז יצאו לגמלאות, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה - סכומים הצפויים להגיע לעשרות אלפי שקלים לכל אחד מהם. המדינה והקרנות חויבו לשלם 40,000 שקל לכל אחד משני הגמלאים שעתרו לבג"ץ, וכן 80,000 שקל להסתדרות. השופטים יצחק עמית ואורי שהם הסכימו עם מלצר.