בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
"הסכמות ועדת שטרום יביאו לשינוי בתחרות"
|
כך דברי נגידת בנק ישראל בכנס הרצליה ● הבהירה: בנק ישראל החל בשנים האחרונות, לבחון מחדש את הצורך בבנקים קטנים בישראל. המהלך הינו לטובת הצרכנים ● עודד שריג בביקורת: הוועדה לא פעלה איפה שצריך אלא איפה שלא צריך
|
קרנית פלוג [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
|
|
"ההסכמות שאליהן הגיעה ועדת שטרום יחוללו להערכתנו שינוי של ממש במצב התחרות של המערכת הפיננסית בישראל, ובהחלט יש מקום לשינוי מהותי בו. אני רוצה להזכיר כי ליציבותה של המערכת הפיננסית חשיבות רבה ומרכזית לאינטרס הציבורי, אך מקומה של התחרות הוא להשלים אותה ביצירת מערכת פיננסית נגישה, שירותית ויעילה יותר" - כך דברי נגידת בנק ישראל בחבר-דיון שנערך (יום ג', 15.6.16) בכנס הרצליה על רפורמת התחרותיות בין הבנקים. לדבריה, "המערכת הפיננסית משתנה בשנים האחרונות ויש בה יותר ויותר שחקנים, כאלו מוסדיים וכן כאלו מתחומי האשראי החוץ-בנקאי והפינטק. מגמה זו מתרחשת על-רקע תפקידה הקטן והולך של המערכת הבנקאית הן במתן אשראי והן בשוק המשכנתאות. הבנקים הם ספקי האשראי המשמעותיים אך פחות מבעבר. ביכולתם של השחקנים החדשים להגיע למוקד התחרות בעזרת מערכת נכונה של ניהול סיכונים שנבנית בסיוע הרגולטור". "לבנקים קטנים עבר של נפילת בנקים" עוד הוסיפה פלוג: "אני מזכירה שלבנקים הקטנים בישראל ישנו, בהיסטוריה הלא רחוקה, עבר של נפילת בנקים, וזאת ממגוון סיבות הקשורות לתנאים הפיננסיים בהם פעלו הבנקים. אך בנק ישראל החל בשנים האחרונות, וזאת לאור הקשב לשיח הציבורי, לבחון מחדש את הצורך בבנקים קטנים בישראל. אלו יוכלו לפעול בנישה תוך השתלבות במגמת ההתייעלות של מתן שירות לצרכנים ולמשקיעים, ובמקביל למהלכים לחיזוק התשתיות הטכנולוגיות. המהלך הינו בראש ובראשונה לטובת הצרכנים מכיוון שיביא להגברת התחרות במשק". בימים בהם המשק מתאפיין בצמיחה יציבה, אך כזו שמואטת, ובסביבת ריבית נמוכה, עוצמת הנזק שמשבר פיננסי עלול לגרום מחייב אמצעי זהירות משמעותיים והסקת מסקנות מהניסיון הבינלאומי. לכן, על-אף שאנו שואפים להגביר את התחרות בשוק הפיננסי בכלל ובזה הבנקאי בפרט, הדבר צריך להיעשות בזהירות רבה. יש לזכור שהאפקט של נפילת בנק עשוי להיות קשה במיוחד". "הוועדה לא פעלה איפה שצריך אלא איפה שלא צריך" ד"ר דרור שטרום, ראש ועדת שטרום להגברת התחרות בשירותים הבנקאיים: "קיים בישראל מצב מורכב שבו לקהלים רבים מדי אין נגישות לאשראי ולהון ומה שהוועדה שאפה לעשות זה להרחיב את היריעה. במקביל אנו שואפים שהמהלך להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים יהווה גם צומת ברמה המחשבתית בזה שישראלים יתחילו לברר באופן מעמיק יותר מה השוק מציע וכך יגבירו את כוחם הצרכני". פרופ' עודד שריג, לשעבר הממונה על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר: "לטעמי הוועדה לא פעלה איפה שצריך אלא איפה שלא צריך. לא צריך לדאוג לריבוי כרטיסי אשראי מכיוון שהדבר אינו רלוונטי לעתיד. הטכנולוגיה של היום הופכת את ההתנהלות הפיננסית למשהו אחר לגמרי. קידום טכנולוגיה יביא תחרות אך לא פחות חשוב מכך- ואף יותר- הטכנולוגיה תביא הנגשה ושירות. את זה אי-אפשר להשיג רק באמצעות מהלך להפרדת כרטיסי האשראי". "במדד ה-Doing Business של הבנק העולמי ממוקמת ישראל במקום הלא מחמיא של 53, הרחק מאחורי מדינות שלא היינו מדמיינים, כך שנראה שהבעיה היא לא בתחרות אלא בתנאים המקדימים כמו 'כיבוד הסכמים חוזיים', ודברים אלו יעמידנו בסכנה בעת משבר כללי שעלול לפרוץ בעתיד. על כן יש לשפר את התנאים, גם המבניים וגם הטכנולוגיים, כדי שיהיו ערוכים לכל מצב שעשוי לצוץ".
|
תאריך:
|
15/06/2016
|
|
|
עודכן:
|
15/06/2016
|
|
מירב ארד
|
"הסכמות ועדת שטרום יביאו לשינוי בתחרות"
|
|
כמה שמאלץ בכנס אחד. אז מסתבר ששוב התרחש, כמו בכל שנה, גם השנה, "כנס הרצליה של המרכז הבינתחומי", ומסתבר, כמה צפוי, שהיו שם נאומי קיטש ושמאלץ לרוב. איכשהו, הנשיא ריבלין, שהולדתו בליכוד אבל לא אחת יוצאות מפיו פנינות בנוסח מר"ץ, הוא ימני המחמד של עיתון הארץ, שאוהב מאוד לצטט אותו.
|
|
|
בשגרה היומיומית בה אנו מצויים ומתנהלים, קשה לבור מוץ מתבן ולהביט אל המציאות נכוחה. הרוטינה הפוליטית המתנהלת בין רטוריקה לבין פופוליזם זול, בין מאבקים על שררה לבין ציניות פטריוטית, מזוהמת ומלאת פאתוס לכאורה אך ריקה מכל תוכן ממשי, ישנן הבלחות המעוררות תקווה, נוסקות אל-על אל מעבר להיום ומנסות להביט אל המחר של כולנו. "כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי" מהווה הזדמנות מצוינת להביט אל עומק הבעיות בתחום הביטחון הלאומי במובניו הרבים.
|
|
|
סגנית שר החוץ, ציפי חוטובלי נאמה בכנס הרצליה (יום ב') בבינתחומי והתייחסה לדברי ראש האופוזיציה יצחק הרצוג בכנס ואמרה, כי "בן גוריון ראה בחזונו את יהדות העולם כפתרון לבעיה הדמוגרפית - בדמוגרפיה נמדדים בעלייה לא בויתורים. מדינת ישראל עברה את נקודת האל חזור הדמוגרפית. כרגע אין צד פלשתיני שניתן לקיים איתו שיח - האיום הדמוגרפי האמיתי מגיע דווקא מהחזון הזה.. מה שמאיים עלינו יותר מכל זה לא הפתרון המדיני אלא הקיבעון החשבתי".
|
|
|
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, הציג בפני אזרחי ישראל תמונת-מצב דמוגרפית מעניינת שלפיה מבנה המדינה שונה מכפי שהוא נתפס בעיני העולם. לפי התיאוריה הנשיאותית הזו ישראל מתקרבת למצב בו קיימים בה ארבעה "שבטים" כמעט שווים בגודלם - יהודים חילונים, ערבים, חרדים ודתיים-לאומיים. לטענתו של הנשיא, במדינת ישראל "אין עוד רוב (דמוגרפי) ברור אחד ואין מיעוטים ברורים". לדעת הנשיא ריבלין, ארבעת ה"שבטים" האלה הולכים ומתקרבים זה לזה בגודלם וכבר בעתיד הקרוב יחייבו התבוננות שונה על מהותה של החברה הישראלית. אומנם נכון שאין בישראל רוב יהודי ברור כמו המצב שהיה בשנות ה-90' כאשר החברה הישראלית הייתה מורכבת מרוב ממלכתי-ציוני גדול ברור ומוצק, שלצדו שלושה מיעוטים: דתי-לאומי, ערבי וחרדי, אבל מאז המציאות השתנתה בתכלית.
|
|
|
בנאומו בכנס הרצליה אמר הנשיא ריבלין את הדברים הבאים: "התהליכים הדמוגרפיים המעצבים מחדש את פניה של החברה הישראלית יצרו למעשה 'סדר ישראלי חדש', שבו החברה הישראלית מורכבת מארבעה מגזרים, ואם נרצה – ארבעה 'שבטים' מרכזיים: שונים מהותית אלה מאלה, שילכו ויתקרבו זה אל זה בגודלם"
|
|
|
|
|
|
דרור אידר
האנטישמיות הגואה באוניברסיטאות בארה"ב ביחד עם המלחמה המתמשכת, גורמים לפקפוקים בצדקת הדרך מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
|
|
|
יוסי אחימאיר
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
|
|
|
רון בריימן
התקשורת הישראלית, ואפילו זו הרואה את עצמה כ"ממלכתית", חוטאת ב"עכשיוויזם" מסוכן ובעידוד הפיכת עסקת החטופים לכניעה ללא תנאי
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|