"ללא תיקון הליקויים יקשה על הממשלה להבטיח ביטחון סוציאלי נאות לאזרחים בעתיד. על הממשלה להמשיך ולהתמודד עם הבעיה של הבטחת פנסיה נאותה לאוכלוסייה המבוגרת במדינה בעתיד, ולהימנע מגלגול נטל התחייבויותיה הסוציאליות לדורות הבאים". כך מזהיר (יום ד', 26.10.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדוח מיוחד על מצב הפנסיה.

ממצא מרכזי של שפירא הוא, שצה"ל הוליך שולל את משרד האוצר בנתונים שמסר לו על השיעור בו מגדיל הרמטכ"ל את קצבאותיהם של הפורשים משירות קבע. בעוד לוועדת לוקר נמסר שמדובר בגידול ממוצע של 6%, בפועל הוא 8.5% - הבדל של מאות מיליוני שקלים לשנה ו-2.9 מיליארד שקל בחבות אקטוארית. אגף כוח אדם גם מסר למשרד האוצר מסמך חלקי בלבד על הגדלות אלו, בניגוד להחלטת הממשלה לפיה עליו לנהוג בשקיפות. עוד מוצא שפירא, כי שר האוצר, משה כחלון, לא קיים החלטות ממשלה בנוגע להעלאת גיל הפרישה לנשים ובנוגע לגרעון האקטוארי הכבד של המוסד לביטוח לאומי.

שפירא מוסיף: "מערכת הפנסיה במדינה עומדת בפני אתגרים גדולים הנובעים מהעלייה בתוחלת החיים ומהירידה הצפויה במספר האנשים בגיל העבודה ביחס לאוכלוסייה המבוגרת. התמודדות הממשלה עם אתגרים אלה נמצאה לא מספקת, ועשויה לפגוע בחיסכון הפנסיוני. על הממשלה לבחון דרכים להתמודדות יעילה עם העלייה בתוחלת החיים של נשים וגברים שתהיה בת-קיימא - בין היתר על-ידי בחינת מתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים באופן מדורג - ולהמשיך במקביל לפעול למתן פתרונות לנשים הנמצאות מחוץ למעגל העבודה".

לדברי שפירא, "משרד האוצר קידם וממשיך לקדם מספר נושאים שנועדו להבטיח פנסיה מעבודה לכל מועסק ועצמאי, ופועל להגביר את הוודאות בחיסכון הפנסיוני. אולם לאחר שהסדיר חובת הפרשה לחיסכון פנסיוני לכל מועסק, לא פעל משרד האוצר לבחון פתרונות לחלק מאוכלוסיית השכירים הנפגעת מההסדר. כמו-כן, צוות שדן בהגברת הוודאות בחיסכון הפנסיוני הגיש המלצות לשר האוצר, ואולם המלצות אלה מבוססות על הנחות של סטייה ממתווה הגירעון הפוחת בחוק הפחתת הגירעון וממדיניות הממשלה להפחית את היחס של החוב לתוצר. לפיכך ראוי ששר האוצר יבחן מחדש את המלצות הצוות".


לדברי שפירא, "פירות פעילותו של אגף שוק ההון עדיין אינם נותנים מענה מספק לשמירת האינטרסים של ציבור החוסכים לפנסיה, והוא נדרש לטפל בכשלים ולפעול ביתר נחישות לפיתוחו ולשכלולו של שוק ייעוץ פנסיוני אוביקטיבי, שיתרום לתחרות ולשקיפות לטובת ציבור החוסכים לפנסיה".

שפירא מסכם: "החיסכון הפנסיוני נועד לשמש מקור הכנסה עיקרי לאחר הפרישה מהעבודה כדי לאפשר לחוסך לשמר, עד כמה שניתן, את רמת החיים שהיה רגיל אליה טרם הפרישה ולאפשר לאוכלוסייה המבוגרת, להתקיים בכבוד לאחר הפרישה לגמלאות. מצב של העדר חיסכון מספק עלול להביא לעוני לאחר גיל הפרישה ולהשית את נטל הטיפול בגמלאי על הציבור.

"בשני העשורים האחרונים הוחלו במערכת הפנסיה שינויים שהעבירו את הסיכונים בהסדרי הפנסיה מקרנות הפנסיה או הממשלה אל העובד. שינויים אלה כללו את פיתוחו של שוק הפצה פנסיוני, ואולם שוק זה מלווה בכשלים הפוגעים באיכות השיווק והייעוץ הפנסיוני. פירות פעילותו של אגף שוק ההון עדיין אינם נותנים מענה מספק לשמירת האינטרסים של ציבור החוסכים לפנסיה, והוא נדרש לטפל בכשלים ולפעול ביתר נחישות לפיתוחו ולשכלולו של שוק ייעוץ פנסיוני אוביקטיבי, שיתרום לתחרות ולשקיפות לטובת ציבור החוסכים לפנסיה".