הימנעות של קבוצת ספורט מלהציע לשחקן לחדש את חוזהו עם סיומו, מהווה פיטורים המזכים אותו בפיצויים - קובעת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, אופירה דגן-טוכמכר. עוד היא קובעת, כי כאשר מדובר בכדורגלן - ההצעה צריכה להינתן לכל המאוחר בסוף חודש מאי, עם תום עונת המשחקים.

דגן-טוכמכר קיבלה (4.7.17) את תביעתו של יונתן טננבוים נגד הפועל רעננה, בשורותיה שיחק בשנים 2009-2006. פסק הדין מבוסס על סעיף 9 לחוק פיצויי פיטורים, הקובע: "היה עובד מועסק על-פי חוזה לתקופה קצובה והגיעה התקופה לקצה, רואים אותו לעניין חוק זה כאילו פוטר, זולת אם הציע לו המעסיק לחדש את החוזה; סירב העובד לחדש את החוזה - רואים אותו, לעניין חוק זה כאילו התפטר. הצעת המעסיק לחדש את החוזה כאמור בסעיף קטן (א) צריך שתימסר לעובד לפחות שלושה חדשים לפני תום תקופת החוזה". מאחר שכל החוזים של הכדורגלנים (ושל יתר הספורטאים במקצועות הקבוצתיים) נחתמים לתקופה קצובה של עונה או כמה עונות - חלה עליהם החובה הקבועה בסעיף זה.

דגן-טוכמכר מוסיפה: "אין חולק כי עונת המשחקים בענף הכדורגל מתחילה בחודש אוגוסט (לפני תחילת עונת המשחקים מתקיימים אימונים במועדים שונים בהתאם לצורך) ולפיכך, על-פי הוראות הדין, הצעה לחידוש חוזה צריכה להימסר לשחקן לכל המאוחר בסוף חודש מאי, שאז מסתיימת עונת המשחקים, על-מנת שיהיה בידו להיערך לעונת המשחקים הבאה. למותר לציין כי העובדה שבפועל ההסכמים שבין הצדדים נחתמו כולם במועדים מאוחרים יותר, איננה יכולה לגרוע מהוראות הדין".

במקרהו של טננבוים קבעה דגן-טוכמכר, כי אכן הקבוצה לא הציעה לו להאריך את החוזה, ודחתה את טענתה לפיה הייתה הצעה שנדחתה בידי טננבוים. הפועל רעננה חויבה לשלם לטננבוים פיצויים בסך 25,000 שקל, ולעומת זאת נדחו רוב יתר מרכיבי התביעה. הקבוצה גם תשלם הוצאות בסך 3,000 שקל. נציגת הציבור הילנה ערד-שטיינבך הסכימה עם דגן-טוכמכר.