98% מבקשות רשות הערעור לבית המשפט העליון בתחום הבוררות נדחות על הסף, וגם הערעורים המועברים להרכב - לרוב נדחים. מצב דומה קיים בבקשות בתחום הפלילי, שנדחות בצורה כמעט אוטומטית - אומר השופט אורי שהם, המרכז את הטיפול בבקשות הפליליות בביהמ"ש העליון. הוא דיבר (2.11.17) בוועדת הקשר של לשכת עורכי הדין ברמת גן.

שהם הרחיב את הדיבור על פסק דינו בעניינו של העבריין יצחק אברג'יל, שהצטווה להמציא למשטרה את החשבוניות שקיבל מעורכי דינו במסגרת חקירת חשד לביצוע הלבנת הון. שהם כתב בדצמבר 2015 את פסק הדין התקדימי בנושא, אשר קבע שעל מסמכים אלו לא חל חיסיון עו"ד-לקוח. הוא הדגיש, כי אם ההסכם עלול לחשוף את דרך ההתנהלות של הלקוח - אין זה ברור האם חל עליו חיסיון; העליון לא הכריע בנושא, שכן לא היה צורך בכך במקרה אברג'יל.

בנוגע לחשבוניות קבעו שהם והשופטים ניל הנדל ונעם סולברג, כי הן אינן חלק מהשירות המקצועי אלא מתייחסות לעצם קיומו של הקשר ולא לתכניו. לכן, גילוי הסכום, חשיפת החשבוניות ודרך התשלום - אינם מוגנים בחיסיון. במקרה של אברג'יל, שכרם של עורכי דינו שולם בידי אדם אחר, ואת העובדה הזאת ביקשה המשטרה לבדוק בשל החשד להלבנת הון. שהם העיר, כי בשלוש הערכאות טענה הלשכה שקיים חיסיון - אך הדבר היה מביך, שכן במקרים אחרים קבעה הלשכה שהחיסיון אינו קיים.

שהם העיר, כי באופן שהוא אולי פרדוכסלי - בקשות להסרת חיסיון (למעט אלו הנוגעים לביטחון המדינה) נדונות בבית המשפט המחוזי בפני אותו שופט הדן בתיק העיקרי. לדעת שהם, עורך דין חייב לדווח לרשויות אם הוא יודע שלקוחו עומד לבצע פשע חמור - ורק במקרים כאלו - ואם לא יעשה זאת, הוא יעמיד את עצמו בסכנה של העמדה לדין על אי-מניעת פשע.

עוד אמר שהם כי גם אם המסמך החסוי הגיע לידי צד שלישי - לא ניתן יהיה להשתמש בו, שכן המסמך עצמו הוא חסוי. לעומת זאת, סבור שהם, אם למשל בהליך פלילי יכתוב פרקליט לממונה עליו שלדעתו אין לתת אמון במתלונן - יהיה מקום לחשוף מסמך זה כחומר חקירה. עוד אמר כי כאשר עורך הדין משמש כנאמן - לא קיים חיסיון בחוק, שכן אין המדובר בשירות מקצועי שהתייחד לעורכי הדין. לדעתו, אם כתובתו של הלקוח מצויה במסמכים כמו הסכם שכר הטרחה או החשבוניות - על עורך הדין למסור אותה לרשויות; הוא אינו צריך לפשפש במסמכיו כדי למצוא אותה.

בנושאים אחרים, אמר שהם כי על עדי מדינה הם הכרח בל יגונה כדי לחשוף פשעים חמורים; הוא מעדיף שלא להתייחס לשאלת מינון השימוש בהם. בנוגע למחלוקות סביב בית המשפט העליון אמר שהם כי הוא חזק מאוד ושופטיו אינם נרתעים מהביקורת. "חשוב שתהיה ביקורת כל עוד היא הוגנת, עניינית ונעשית בדרך ארץ, ולא לגופם של אנשים. כשיש ביקורת מתלהמת, ביקורת שמנסה לכרסם בשלטון החוק - זו בעיה קשה. אנחנו נמשיך לעשות את העבודה ולא נירתע מביקורת שאינה עניינית".

הוא הדגיש, כי גם הצעות החוק להגבלת בג"ץ - כולל אלו של השרה איילת שקד - לא משפיעות על השופטים. "אנחנו לא משנים את עמדתנו בגלל כל מיני הצהרות על חקיקה. אני משער שכאשר תבוא חקיקה - ישמעו את קולנו, בצורה זו או אחרת. כרגע המצב ברור: אנחנו עומדים על זכויות האזרח מכוח חוקי היסוד".