נשיאת בית המשפט העליון,
אסתר חיות, אינה מוכנה לפשרה כלשהי בנוגע לפסקת ההתגברות. זו משמעות דבריה (יום ב', 7.5.18) בטכס השבעת שופטים בבית הנשיא, בהם יצאה במתקפה חריפה ביותר וחסרת תקדים על ההצעה שאישרה (יום א', 6.5.18) ועדת השרים לחקיקה.
חיות אמרה: "הימים האלה אינם ימי חג למערכת בתי המשפט בישראל. הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה. אחד המופעים המדאיגים של המתקפה הזו הוא ההחלטה שאותה קיבלה אתמול ועדת השרים לענייני חקיקה, ולפיה הממשלה תומכת בהצעת חוק פרטית אשר מרוקנת למעשה מכל תוכן את חוק יסוד
כבוד האדם וחירותו שהתקבל בכנסת לפני כ-25 שנים.
"בהודעות מתרוננות לתקשורת הודיעו יוזמי ההצעה ומוביליה, כי 'הממשלה היום התחילה בבניית חומת ההפרדה בין שלוש הרשויות'. ואני אומרת: אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה. הגישה לפיה נדרשת 'חומת הפרדה' כזו, נוגדת בעיני כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת. העיקרון של הפרדת הרשויות אין משמעותו בשום אופן הקמת חומות הפרדה בין הרשויות".
חיות דוחה את הטענה, לפיה "בית המשפט היא כי בית המשפט נטל לעצמו בחוזק יד את הסמכות לקבוע, כי פגיעה כזו מתרחשת וכן את הסמכות להכריז על חוק כזה כבטל, למרות שאין בחוק הוראה המסמיכה אותו לעשות כן. טיעונים מופרכים אלה אף אומצו בקמפיינים מגמתיים שונים המתנהלים בעת האחרונה במטרה לקדם את המהלך של חקיקת פסקת ההתגברות.
"המשמעות של חקיקת פיסקה כזו היא פשוטה - ביטול ההגנה החוקתית על זכויות האדם המעוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והתרת הרסן לחקיקת חוקים הפוגעים בזכויות אלה בלא שבית המשפט יוכל להושיט לנפגעים סעד. טועה מי שסבור כי פסקת ההתגברות 'מתגברת' על בית המשפט. לאמיתו של דבר מדובר בהתגברות על זכויות האדם של כל פרט ופרט בחברה הישראלית ובמתן הכשר לכנסת, בתמיכת הממשלה, לחוקק באין מפריע חוקים שיפגעו בזכויות האדם. זאת גם כאשר אותם החוקים אינם תואמים את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אינם מיועדים לתכלית ראויה והפגיעה מכוחם אינה מידתית.
"לכן, הסוגיה המרכזית העומדת על הפרק איננה סוגיית מעמדו של בית המשפט העליון וסמכויותיו, שאף היא סוגיה שאין להמעיט מחשיבותה. הסוגיה המרכזית היא ריקון חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מכל תוכן... מדובר בפסקת התגברות אשר עצם חקיקתה תכתים את מפעל החוקה הישראלי שטרם הושלם, תיצור כאוס חוקתי ותהפוך את ההגנה החוקתית שהוקנתה לזכויות האדם בישראל במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו לכלי ריק".
חיות הזהירה: "ההצעה היא רעה ומסוכנת ועלולה לגרום לישראל נזק חסר תקנה גם בזירה הבינלאומית. העובדה שמערכת בתי המשפט הישראלית נחשבת למערכת אפקטיבית ועצמאית המגנה על זכויות האדם, אף תרמה תרומה משמעותית לכך שישראל התקבלה לארגון ה-
OECD המגדיר עצמו כארגון בינלאומי של אומות המחויבות לערכים דמוקרטיים של שלטון החוק ושל זכויות אדם. אנו בבית המשפט העליון יודעים זאת, משום שוועדות של ה-OECD באו אל בית המשפט ונפגשו עם שופטים על-מנת ללמוד על בית המשפט שלנו ומאפייניו טרם קבלת ההחלטה לצרף את ישראל לארגון יוקרתי זה.
"זירה בינלאומית נוספת אשר בה יש חשיבות רבה למערכת שיפוט ישראלית עצמאית ואפקטיבית המגנה על זכויות אדם, היא בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ודי לציין בהקשר זה כי אמנת רומא אשר מכוחה הוקם בית הדין, מייחסת חשיבות רבה למאפייניה של מערכת המשפט המדינתית, בכל הנוגע לנקיטת הליכים בפני בית הדין. בכל אלה מאיים המאבק הפוליטי המתלהם והכוחני המתנהל בימים אלה מאיים לפגוע פגיעה אנושה, בלתי מוצדקת וחסרת אחריות. האם נרצה לאפשר זאת?
"אני סבורה כי מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות המוצעת מסדר היום הציבורי, ולכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית דוגמת ההצעה לפסקת התגברות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
"חקיקה כזו אין בה לא הסדרה ולא איזון. היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן והשימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל, ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס".
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
