"כמעט הלכנו לבחירות על פסקת ההתגברות, אבל לא הבנתי איך זה ישנה את המצב". כך אומר (יום א', 27.5.18) יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, בכנס לשכת עורכי הדין באילת. "יש לנו רק דרך אחת. היא ארוכה, היא משעממת, אבל היא היחידה: דרך ההידברות בין שלוש הרשויות".
לדברי אדלשטיין, את הבעיות צריך לפתור "לא בכותרת שפותחת את החדשות אלא באמצעות רב-שיח. יש כאן גוף משולש; אין אפשרות להפוך אותו לכל צורה גאומטרית אחרת. דלתי פתוחה לכל מי שירצה". אדלשטיין סירב לומר מהו לדעתו הרוב שיש לדעתו לקבוע בפסקת ההתגברות, שכן לדעתו את רב-השיח צריך להתחיל בחדר סגור. "אם השיח הזה יהיה אצלי בחדר, אני ארצה לדעת מה הקווים האדומים של כל המשתתפים", הסביר בהציעו את שירותיו לניהול ההידברות.
אדלשטיין הוסיף: "מי שחושב שאפשר להותיר את המצב כמות שהוא - איננו מבין שהדברים זזים בכיוון לא טוב. אם לא נעשה משהו, נמצא את עצמנו במצב הרבה יותר גרוע. נדרש שינוי ביחסים בין שלוש הרשויות. יש להגדיר את היחסים בצורה קצת שונה. נחצו כמה גבולות ביחסים בין בג"ץ לבין הכנסת. אני לא חושב שקיום פסקת ההתגברות זה צעד ראשון לעבר פשיזם והרס הדמוקרטיה; אני מכיר כמה וכמה מדינות דמוקרטיות שיש בהן פסקת התגברות".
אלדשטיין הקדיש את רוב דבריו ליחסים בין ה
ממשלה לכנסת, שלדבריו "הם הרבה יותר בעייתיים מאשר ביטול חוקים בידי בג"ץ. הממשלה ביטלה דה-פקטו עשרות חוקים שהכנסת חוקקה. אני לא מדבר על הקפאת חוקים בחוק ההסדרים, ולא על הליך דרמטי, אלא בהליך מאוד מקובל": בהרבה מאוד מקרים לא מותקנות התקנות הדרושים ליישום החוק.
"העובדה היא שהחוק חוקק - וכלום. אין תקנות - אין חוק. למשל: ילדים שמאושפזים תקופה ארוכה בבתי חולים, לא זכו למסגרת חינוכית מתאימה, למרות שלפני 17 שנה המחוקק קבע שהם זכאים לכך. לפני 4.5 שנים העברתי לממשלה את הרשימה, הכנסת המשיכה לחוקק והתקנות לא הותקנו.
"לפני כשנתיים פניתי שוב לראש הממשלה ולשריה, בבקשה לשנות את המצב. מגיעה מילה טובה למנכ"ל משרד ראש הממשלה,
אלי גרונר, כי הפעם הממשלה התייחסה לזה ברצינות. ב-40 חוקים תוקנו תקנות, ובעוד עשרות חוקים מתבצעת עבודה כדי שיהפכו למשהו שמבוצע. צריך להדגיש, כי לא מדובר בממשלה ספציפית, אלא בכמה וכמה ראשי ממשלה וכמה וכמה יושבי ראש של הכנסת".
אדלשטיין הוסיף: "זה שינוי רציני מאוד, אבל לא מספיק. אנחנו לא יכולים להקדיש את זמננו לריצה אחרי חוקים שמתבצעים או לא מתבצעים, ולשכור איזשהו שרלוק הולמס שיבחן את זה. המציאות הזאת אסור שתקרה. אין להתעלם מכך שהפיקוח מבוצע בידי חבר כנסת מול שר שהוא בכיר ממנו בפריימריז, ולעיתים אף מרכיב בעצמו את הרשימה לכנסת הבאה".
הנשיאה בדימוס של בית המשפט העליון,
מרים נאור, ציינה, כי בקנדה לא נעשה מעולם שימוש בפסקת ההתגברות שנולדה שם כצורך פוליטי. "למה צריך להתגבר על הוראות חוק יסוד
כבוד האדם וחרותו? האם אנחנו רוצים לחיות בעולם בו בית המשפט חסר סמכות להושיט סעד, או שאנחנו רוצים לחיות במדינה מתוקנת בהן הוא יכול להושיט סעד במקרה של פגיעה?", שאלה רטורית. לדברי נאור, אין חידוש בפסקי הדין בנושא גיוס החרדים, אלא רק חזרה על מה שנאמר שוב ושוב בפסיקה. לדעתה, ישראל יכולה כיום להכיל בקרבה כמות מסוימת וסבירה של מסתננים, כפי שעושות מדינות באירופה, ולכן כדאי מאוד ליישם את מתווה האו"ם (גירוש מחציתם והותרת מחציתם) ולפזר בכפייה את המסתננים המרוכזים כיום בדרום תל אביב.
נאור סבורה, כי אין דרך חזרה מהמהפכה החוקתית שהוביל
אהרן ברק. לדעתה, לא ניתן לחזות מראש כיצד יפסוק שופט, והיא עצמה לא ידעה מראש כיצד תפסוק. היא חזרה לפסקת ההתגברות: "אני לא חוששת. אני מאמינה בדמוקרטיה הישראלית. היו הצעות כאלו בלי קץ ובלי גבול, ואני מאמינה שהדמוקרטיה תישאר על-כנה".
ראש לשכת עורכי הדין,
אפי נוה, אמר, כי לדעתו האישית – פסקת ההתגברות בנוסח הנוכחי שלה היא שגויה והדבר חייב להיעשות בהסכמה. "לא חייבים להגיע לפסקת התגברות. אפשר בקלות להגיע למסקנה שיהיה יותר קשה לבטל חוקים, למשל: שביטול חוק יהיה ברוב רגיל של 11 שופטים. הרי לשרת המשפטים יש יכולת להשפיע על זהות השופטים שמתמנים, והיא יכולה להשיג את אותה הצעה בלי אנטגוניזם. אני לא חושב שבית המשפט העליון יתנגד להצעה הזאת".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה,
רז נזרי, אמר שמערכת היחסים בין הרשויות היא צולעת ומצריכה תיקון, אך פסקת ההתגברות אינה הפתרון הנכון אלא חוק יסוד החקיקה – שיקבע מי יכול לבטל חוק וכיצד, כולל פסקת התגברות. "פסקת ההתגברות לוקחת רבע בעיה ונותנת לה פתרון עקום", טען נזרי. "כאשר כללי המשחק לא מוסדרים, נמשיך לעשות פאולים זה לזה". בהתייחס לחקירות נגד ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, אמר נזרי, כי בציבור "יש מי שבעיניהם ביבי בכל מקרה אשם וכאלה שעיניהם הוא בכל מקרה זכאי", וההחלטות לא יתקבלו בלחץ הציבור. לדבריו, לא ניתן כעת לדעת כעת האם ההחלטות בכל התיקים יתקבלו יחדיו.