בטיעון של המדינה נגד זיכויו של אלון חסן יש "היבטים לטובה". כך אומר (יום ב', 4.2.19) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, העומד בראש ההרכב הדן בערעור. המדינה מבקשת להרשיע את חסן, לשעבר יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד, במרמה והפרת אמונים בחלק מן האישומים מהם זוכה.

הנדל אמר עוד: "מישהו שהוא יו"ר העובדים בנמל, אי-אפשר להפוך אותו לאדם שולי נטול כוח. [נציגי המדינה] אומרים שלנוכח תפקידו וכפי שביהמ"ש קבע, הוא לא היה צריך להיות מעורב עם החברה [דנה לוגיסטיקה]. החיבור - זה ניגוד אינטרסים. הכל ממשיך משם. זה מה שהם טוענים, על התפקיד שלו והקשר שלו עם החברה. לגבי התפקיד שלו - גם על זה אין מחלוקת לפי מה שביהמ"ש קבע. המדינה אומרת שהוא לא היה צריך להיות בכלל בחדר".

הנדל ציין, כי ברור שהאישום נגד חסן נבע ממה שהמדינה רואה כדפוס התנהגות שלו - של פעילות שיטתית בניגוד עניינים: "נאמר ביושר, שאם זה היה רק דבר אחד - זה לא היה מגיע לכתב אישום. אנו רוצים לראות משהו יותר רחב ויותר גדול. מה שאומר, באיזה שלב, שהוא לא צריך להיות שם ולא צריך לחבר בין שני הגורמים [דנה והנמל]".

השופט יוסף אלרון הוסיף, בפנותו לסניגורו של חסן, עו"ד אשר אוחיון: "אני לא ראיתי הכרעת דין כזו, עם סחף אדיר של התבטאויות. בוא נתמודד עם העניין הזה. האם באמת ביהמ"ש מתעלם מראיות מסוימות, שלשיטת באי-כוח המדינה הן ברורות ומדברות בעד עצמן? זאת אחת השאלות". אוחיון השיב, שבית המשפט המחוזי לא התעלם מהתבטאויות וראיות המלמדות על מעורבותו של חסן בעסקים פרטיים במקביל לתפקידו בנמל.

לאחר שמספר פעמים לא קיבלו השופטים תשובות לשאלותיהם, העיר הנדל בחריפות לאוחיון: "אדוני ישיב לשאלות. יש פה תיק שצריך לשמוע, יש טיעונים שאנו שומעים ואנו רוצים להבין. זה שאדוני לא עונה, זה לא מקדם את העניין. אדוני מכיר את החומר, אז תשיב לשאלות. אני שואל שאלה, אני רוצה תשובה לשאלה! אחרת הטיעון שלך לא יכול לעזור. אנו רוצים לשאול שאלות ואדוני ישיב לשאלות. אני רוצה תשובה, שיתחיל בתשובה!".

הנדל הקשה גם על נציגת המדינה, עו"ד תמר פרוש: "השאלה היא האם די בכך שלמישהו יש ניגוד עניינים, כדי להביא לעבירה אחת: לא משנה מה הוא עשה - הוא היה צריך למשוך את ידו. יש ניגוד עניינים, אך זה לא בא לביטוי במעשה מסוים, וגם זה לא בא לידי ביטוי בכלל, לולא ההתנהגות שלו בניגוד עניינים. אז בעצם אנו מרשיעים אותו בפלילים רק מעצם כניסתו לזירה". הנדל גם העיר לגבי התפישה הציבורית בנוגע לניגוד עניינים וגילוי נאות: "מפריזים בזה בחברה הישראלית היום. אני לא מבין למה מישהו אומר את זה לפעמים".

כתב האישום ייחס לחסן לקיחת שוחד, בקשת שוחד, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ובתאגיד, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, הלבנת הון, עבירות מס ועוד. על-פי כתב האישום, חסן קיבל במישרין 2.5 מיליון שקל מתוך הרווחים הפסולים של חברת דנה לוגיסטיקה שעימה פעל, ואשר בעליה - האחים יניב בלטר ואורי בלטר - הודו והורשעו במסגרת הסדרי טיעון. סגיס הואשם בעבירות של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור ובתאגיד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, יואל עדן, זיכה אשתקד את חסן מכל ההאשמות. המדינה הדגישה, כי היא מערערת רק על הקביעות המשפטיות של עדן. לשיטת המדינה, העובדות שקבע עדן עצמו מחייבות להרשיע את חסן במרמה והפרת אמונים, ואת בן-דודו דוד חסן - שהיה מנהל בכיר בחברת דנה לוגיסטיקה שפעלה בנמל ושזוכה גם הוא מכל אשמה - בשותפות במרמה והפרת אמונים.

המדינה טוענת, כי על-אף הקשר ההדוק בין אלון ודוד חסן, העמיד עצמו אלון חסן פעם אחר פעם במצב של ניגוד עניינים בין חובותיו כלפי הנמל ועובדיו לבין האינטרס האישי שהיה לו בשגשוגה של חברת דנה. הוא סייע לדוד ולחברת דנה להשיג התקשרויות רווחיות עם לקוחות הנמל, באופן שאפשר לה לצבור הון עתק בתוך פרק זמן קצר יחסית, מתוכם היא העבירה מיליון שקל לאלון חסן.

בנוסף נטען, כי אלון חסן - שהיה בעל אינטרס כלכלי ממשי בהצלחתה של חברת קליר, שמכרה לנמל מוצרי ניקיון שרכשה מחברת הופס שבבעלותו - פעל לקידום רכישת מוצריה של חברת קליר על-ידי הנמל, תוך שהוא פועל בניגוד עניינים בוטה. עוד נטען, כי אלון חסן פעל בהפרת אמונים כלפי הציבור וכלפי חברת הנמל כאשר הוציא פרוטוקולים ודוח ביקורת פנימיים של הנמל והעבירם לחברת דנה.