התובע המיוחד בפרשה הרוסית,
רוברט מולר, קובע, כי הנשיא
דונלד טראמפ ואנשי הקמפיין שלו לא קשרו קשר עם ממשלת רוסיה להשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות בשנת 2016. בכך מטהר מולר את טראמפ מן ההאשמה העיקרית שיוחסה לו ולאנשיו, על-רקע פעילותה של רוסיה לסייע לו - בעיקר באמצעות גניבת תכתובת דוא"ל של המפלגה הדמוקרטית ושל מטה
הילרי קלינטון ופרסומם באתר וויקיליקס.
מולר לא ניקה את טראמפ מחשד לעבירה של שיבוש הליכים - בעיקר בפיטוריו של
ג'ים קומי מתפקיד ראש ה-FBI במאי 2016, מהלך שהוביל למינויו של מולר. שר המשפטים, ויליאם באר, קובע בעקבות הדוח, כי אין די ראיות להוכיח עבירה זו, עליה ניתן להעמיד לדין את הנשיא בפני הסנאט.
באר העביר הערב (יום א', 24.3.19) לקונגרס את עיקרי הממצאים,
48 שעות לאחר שמולר הגיש את הדוח שלו. ההחלטה האם לפרסם את הדוח או חלקים ממנו מסורה בידי שר המשפטים, אם כי הדמוקרטים בקונגרס כבר הבהירו שינהלו מאבק פוליטי ומשפטי חסר פשרות כדי לקבל את הדוח במלואו.
בשתי היממות שחלפו מאז הגיש מולר את הדוח שלו, המסכם את 22 חודשי החקירה שניהל, עברו באר וסגנו
רוד רוזנשטיין (אשר מינה את מולר ופיקח על רוב עבודתו) על הדוח והכינו את התמצית שהעביר באר לקונגרס. הם המשיכו לעבוד בכל סוף השבוע.
ההתערבות הרוסית
באר מוסר בתחילת דיווחו, כי מולר העסיק 13 עורכי דין, שנעזרו ב-40 סוכני FBI, ולצידם מנתחי מודיעין, רואי חשבון חקירתיים וצוות מקצועי נוסף. הוא הוציא למעלה מ-2,800 צווים לקבלת מסמכים, 500 צווי חיפוש ו-230 צווים לקבל תוצרי תקשורת, ראיין 500 עדים והגיש 13 בקשות לקבלת מידע מממשלות זרות. מולר הגיש שורה של כתבי אישום והעביר חלק מממצאיו לטיפולן של רשויות תביעה אחרות.
בחלקו הראשון של הדוח, העוסק בהתערבות הרוסית בבחירות, מתאר מולר את מאמציה של רוסיה להשפיע עליהן ואת העבירות שביצעו אנשים המזוהים עם ממשלתה. המטרה העיקרית של החקירה, כותב מולר, הייתה לבדוק אם אזרח אמריקני כלשהו נטל חלק במזימה הרוסית, דבר המהווה עבירה על החוק הפדרלי. הוא קבע: "החקירה לא מצאה שחברים בקמפיין טראמפ קשרו קשר או תיאמו עם ממשלת רוסיה את פעולות ההתערבות שלה".
על-פי הדוח, התערבותה של רוסיה חולקה לשני מאמצים עיקריים. האחד כלל את פעילותה של "סוכנות מחקר האינטרנט" - גוף רוסי - להזרים דיסאינפורמציה ולהשתמש במדיה החברתית, כדי ליצור אי-שקט חברתי במטרה להשפיע על התוצאות. בהקשר זה הגיש מולר כתבי אישום נגד כמה רוסים, אך כאמור לא מצא שהיה קשר בינם לבין אנשי טראמפ.
המאמץ הרוסי השני היה פצחנות מחשבים, במטרה לאסוף ולהפיץ מידע שיכול להשפיע על התוצאות. "שחקנים ממשלתיים רוסיים", כפי שמגדיר אותם מולר, הצליחו לחדור למחשבים של קמפיין קלינטון והמפלגה הדמוקרטית, ולהוציא מהם תכתובות דוא"ל אותם פרסמו דרך מתווכים שונים ובהם וויקיליקס. גם כאן הגיש מולר כתבי אישום נגד אישים רוסים, וגם כאן הוא קובע שלא הייתה מעורבות של אנשי קמפיין טראמפ - למרות שאישים הקשורים לרוסיה הציעו שוב ושוב לסייע לקמפיין.
שאלת שיבוש ההליכים
חלקו השני של הדוח עוסק בשאלת שיבוש ההליכים ומתמקד בכמה פעולות של טראמפ, רובן פומביות. מדיווחו של באר עולה, כי מולר התלבט ארוכות לגבי המסקנה העולה מן הממצאים בנושא זה, ובעיקר בחן אותן אל מול הקווים המנחים של משרד המשפטים להעמדה לדין על עבירת שיבוש. לבסוף הוא החליט שלא לקבל החלטה מסורתית (כלשונו של באר):
"התובע המיוחד לא הגיע למסקנה לכאן או לכאן בשאלה האם הפעילות שנבדקה מהווה שיבוש הליכים. במקום זאת, הדוח מציג ראיות לשני הצדדים לגבי כל אחת מן הפעולות, ומותיר פתוחות את מה שהתובע המיוחד רואה כ'שאלות קשות' של חוק ועובדה - האם מעשיו וכוונתו של הנשיא יכולים להיחשב כשיבוש. התובע המיוחד מציין, כי 'הדוח אינו מסיק שהנשיא ביצע עבירה וגם לא מטהר אותו'", כותב באר.
במצב זה, כותב באר, מוטל עליו לקבוע האם המעשים המתוארים בדוח מהווים עבירה. לאורך החקירה ניהל משרדו של מולר מגעים עם אנשי משרד המשפטים בנוגע להיבטים עובדתיים וחוקיים רבים של החקירה בנושא השיבוש. באר אומר, כי הוא ורוזנשטיין בחנו את דוח מולר, התייעצו עם אנשי משרד המשפטים ויישמו את עקרונות ההעמדה לדין - והגיעו למסקנה ש"הראיות שבדוח אינן מספיקות כדי לקבוע שהנשיא ביצע עבירה של שיבוש הליכים". הוא מעיר, כי קביעה זו לא נכנסה לשאלה האם ניתן להעמיד לדין נשיא מכהן על עבירה זו.
לדברי באר, חוסר הראיות הוא בעיקר לגבי כוונתו של טראמפ לבצע שיבוש במהלכים שביצע. כדי להשיג הרשעה בשיבוש, הוא מסביר, על התביעה להוכיח מעבר לספק סביר, כי הנאשם פעל בכוונה מושחתת ובצורה הדוקה די הצורך לחקירה מתנהלת. רבות מפעולותיו של טראמפ נעשו בפומבי, והדוח אינו מצביע על פעולה כלשהי שלו העומדת בקני מידה אלו ואשר ניתן יהיה להוכיח מעבר לספק סביר שנועדה לשבש הליכים.
לבסוף מתייחס באר לשאלת פרסומו של הדוח במלואו. הוא אומר, כי יש בדוח חלקים האסורים בפרסום על-פי כללי משרד המשפטים - בעיקר דיונים שהתנהלו בפני חבר המושבעים הגדול שכינס מולר לצורך הוצאת הצווים והגשת כתבי האישום. כעת יהיה על משרד המשפטים, בסיוע צוותו של מולר, לזהות חלקים אלו בדוח. בנוסף לכך, יהיה צורך להימנע מפרסום פרטים הנוגעים להליכים תלויים ועומדים. באר מבטיח לקדם בדיקות אלו מהר ככל האפשר, ולהחליט לאחר מכן אלו חלקים ניתן לפרסם.
טראמפ: נסיון הפיכה שנכשל
בתגובה ראשונה לתקשורת לדוח מולר אמר טראמפ, כי החקירה הייתה "נסיון הפיכה שנכשל" וכי "בושה שהמדינה שלנו הייתה צריכה לעבור את כל הדבר הזה. אחרי בדיקה ארוכה, אחרי שכל כך הרבה אנשים נפגעו כל כך קשה, אחרי שלא בדקו את הצד השני [קלינטון] שבו קרו הרבה דברים איומים - הודיעו שלא הייתה קנוניה עם רוסיה, שזה הדבר הכי מגוחך ששמעתי עליו. לא היה שיבוש הליכים ולא היה שום דבר".
דוברת הבית הלבן, שרה האקבי-סנדרס, אמרה שממצאי הדוח מהווים זיכוי מוחלט של טראמפ. עורך דינו,
רודי ג'וליאני, אמר שמסקנותיו של מולר טובות יותר מכפי שציפה.
כצפוי, הדמוקרטים בקונגרס הגיבו בצורה הפוכה. יו"ר ועדת המשפטים בבית הנבחרים, ג'רום נדלר, טען ש"הדוח בפירוש לא מזכה את הנשיא. לדבריו, בדוח יש סתירות רבות ולכן יש לפרסם אותו במלואו כדי שהעם האמריקני יידע את כל העובדות.