כך התחיל הדואר בפלסטינה!

איך התחיל פה דואר, זה סיפור/ ולא לכולם זה ידוע וברור/ לכן כדאי ללמוד ולהחכים/ ופשוט להתחיל מימי הטורקים...

לפני שלוש מאות וכמה שנים הם הגיעו לכאן/ צבא של טורקים ובראשו השולטן/ אבל לארץ המשיכו להגיע גם בני עמים מכל העולם/ ארץ הקודש משכה את כולם/ תושבים מאירופה המשיכו את הארץ לשטוף/ ובצד היישוב היהודי היו מסרים נוצריים לרוב/ נוספו עוד ועוד צליינים ועולים ונתינים זרים/ והארץ השוממה התמלאו שאון של עגלות וצופרים...

השולטן ירום הודו, המרומם מכל המלכויות/ הואיל בטובו להרשות לזרים להקים להם נציגויות/ ואלה הקימו להם בתי דואר - "דואר קונסולרי"/ גם כשבארץ ישראל ידעו כולם שכל כל הטבה משלמים ב'בקשיש' או ב'מסארי'..../

הדואר הזה היה התחלה לתקשורת בין אנשים/ והארץ עברה כך טלטלות פי שישים/ הכלכלה עברה להילוך מרשים/ משלוחים לארצות חוץ ומכתבים/ ואפילו חגגו זאת בתקשורת ישירה/ חנכו כאן את הבול הראשון בשנת 1852 במחול ובשירה/ היה טקס מיוחד בסוכנות הדואר הצרפתית ביפו עם תזמורת ושמשיות/ והנה מיד התחילו לצוץ בתי דואר כפטריות/ דואר אוסטרי, דואר רוסי, גרמני, ואפילו דואר איטלקי עם אטריות...

ואז...ואז...נענע השולטן בשפם הנהדר/ וכך אמר: אני רוצה בשבילי בית דואר הכי מפואר!/ כל הפחות שלו רצו מיד לשכם/ ושם הקימו מבנה של בית דואר מהמם/ זה היה בשנת 1865, וחלום השמש אכן התממש.

הכול היה בכל זאת רק בחיתולים/ זה לא הדואר של היום שרץ על סיבים אופטיים ועל גלגלים/ עדיין העבירו דואר על חמורים ועל גמלים/ וזמן המסירה לא היה שווה באמת מזמורים/ ואל נשכח: לא תמיד היו בולים ולא תמיד מכתבים הגיעו ליעדים/ אבל לפחות הייתה התחלה, והסיפור עוד לא נשלם.

ואז בשנת 1914 פרצה מלחמת העולם/ כל המשרדים נסגרו וקול התותחים רעם/ חלפו שלוש שנים של דם ואפר, והמצב היה קריטי/ עד שהורם דגל הניצחון, ופרץ לכאן הצבא הבריטי/ האור שלהם והדגלים ניצחו את העגלה הטורקית ואת העלטה/ ובעמודים התנוסס הדגל של הוד מלכותה.

תושבי הארץ נעזרו בשירותי הדואר של הצבא המלכותי/ ואמרו לעצמם, תודה לאל, השירות עכשיו יותר איכותי/ מנגנון הממשל סייע לדואר בכל התחומים/ וזמן המסירה השתפר באמת ובתמים/ היו גם יישובים מרוחקים שניסו לקצר זמנים/ והקימו להם מערך של 'דואר יונים'....

והגיעו הימים של מאבק בבריטים ובנציב העליון/ מאבק של מחתרות יהודיות שהוכתר בניצחון/ עוד לא הכרזה מדינה, אבל הניפו מהר מאד דגלים/

מה שהיה החסר להבלטת העצמאות והריבונות החדשה היו כמובן...בולים/ ואז אמר דוד בן-גוריון לחברי ההנהלה הזמנית בהצהרה מהממת/ הכול עושים צעד צעד, בינתיים נשתמש בבולים של קרן הקיימת./

אבל מאחורי הקלעים ומאחורי הפרגוד/ כבר התחילה המכונה המשומנת לעבוד/ דוד רמז שר הדואר פנה לאמנים ומעצבים מחוננים/ להגיש לו הצעה של בולי המדינה הראשונים/ בסתר ובחשאי עבדו מעצבי בולים על 'סט' בולים חדש ומקורי/ ועל כולם התנוסס השם 'דואר עברי'/ עדיין לא ידעו אז אם המדינה תיקרא 'ישראל' או 'יהודה' או 'ציון'/ והמעצבים נתבקשו לצייר שם זה על כל בול בגאון/ אל תשאלו כמה ההצעה המקורית שזכתה שווה היום/ בולי 'הדואר העברי' של אוטה ואליש שווים היום יותר מיהלום/

איסוף בולים זה לא רק היסטוריה, זה פשוט אוצר/ זה גשר חלומות שמקשר בין הווה לעבר/ ואם תבדקו תראו על אותם בולים סימן ואות/ אוטה ואליש צייר על הבולים מטבעות/ מטבעות עבריים מתקופת העצמאות היהודית/ לסמל המשך בין ריבונות העבר לריבונות העתיד.

ומאז מרכבת הדואר ובוליה היפים/ ממשיכה במסע בין נושאים נכספים/ בולים על דמויות ונופים, בולים על היסטוריה ועל תכשיטים מרהיבים/ בולים על ממציאים וגדולי עולם/ בולים על מנהגים וערכים שכולנו חיים בשבילם...

הדואר מקשר בין אנשים בערים ובכפרים/ הדואר מגיע לכל יישוב, גם ליישובי הספר וליושבי ההרים/ והבולים מספרים את הסיפור של כולנו, של יושבי העיר והכפר/ בולים מקסימים בצבעי ים וצבעי מדבר/ בולים שמחברים בקעה להר/ הדואר רץ קדימה גם וירטואלית וגם על כנפי הדוור/ יש לו צי כלי רכב ומכתבים שנוסקים באווירון/ שליחים מהירים ודואר בינלאומי שמגיעה להם מדליה של מקום ראשון/ הדואר מחבר בין מדינות ובין תרבויות/ ועל כך מגיעים לו שבחים, והרבה הללויות!

הנה סיפרנו לכם סיפור יפה, סיפור של היסטוריה ומעשים/ סיפור של דואר שכולו נפלאות וגם נסים/ דואר שקשור בכל הווייתו לחיי המדינה והעם/ דואר בכל מקום ובשביל כולם/ ונשיר לו בחיבה שירים של אהבה וזוהר/

כי זה החוט המחבר, ולא היה בינינו אלא...דואר!