משעמם רצח

דָּבָר שֶׁאֵרַע הַשָּׁבוּעַ,
חֹשֶׁךְ לְיוֹם שִׁלְשׁוֹם.
מִקְרֶה שִׁגְרָתִי וְזָווּעַ
שֶׁאוּלַי בְּמִקְרֶה תִּרְשֹׁם

מָרַת אֱנוֹשׁוּת לְמַזְכֶּרֶת
אוֹתוֹ בְּיוֹמָנָהּ.
נָכוֹן שֶׁמַּ'כְפָּת לָהּ נִיגֶרְיָה,
אֲבָל זֶה
מִקְרֶה רְבִיעִי הַשָּׁנָה.

רָחוֹק מֵעֵינָיו שֶׁל קֶרִי
רָחוֹק מֵעֵינֵי הָעוֹלָם
שִׁשִּׁים נְעָרִים נִיגֶרִים
נוֹרָא עִצְבְּנוּ תָּ'אִסְלָאם.

שִׁשִּׁים נַעֲרֵי בֵּית סֵפֶר,
שִׁשִּׁים תַּלְמִידֵי תִּיכוֹן,
שְׁחוֹרִים וְנָאוִים לְסֵבֶר
וְלָכֵן שָׁוִים פָּחוֹת,

שְׁחוֹרִים נְטוּלֵי מַרְאֶה-צַח,
נוֹצְרִים מִשֹּׁרֶשׁ עַד פְּרִי
וְלָכֵן מְשַׁעְמְמִים רֶצַח
אֶת הָעוֹלָם הַנּוֹצְרִי,

יָשְׁנוּ בְּאַשְׁמֹרֶת לַיְלָה
בְּשֶׁקֶט בַּפְּנִימִיָּה
וְאִישׁ מֵהֶם לֹא חָלַם עַל
מָה שֶׁקָּרָה מִיָּד,

אֵיךְ יָבוֹאוּ פִּרְחֵי בִּן-לָאדֶן,
אֵיךְ יַקִּיפוּ אֶת הַפְּתָחִים,
אֵיךְ יַקִּיזוּ קְלִיעֵי קָלָאצִ'ים
מִגּוּף הַבּוֹרְחִים פְּרָחִים,

אֵיךְ סְבִיבָם יִסָּגֵר הַבַּיִת
וְיִהְיֶה מְעוֹנָם כִּלְאָם
וְכִלְאָם אָז בְּאֵין כַּבַּאי
יִטָּהֵר טָהֳרַת אִסְלָאם

וְיִבְעַר כִּבְעֹר הַסֵּפֶר,
כְּכוֹפֵר, כְּקָרְבָּן אִשִּׁים,
וּכְמוֹהֶם יִהְיֶה לְאֵפֶר
וְעִמּוֹ הַכְּלוּאִים שִׁשִּׁים.

וּמָה שֶׁהָיָה בָּאֶמְצַע,
בֵּין הִדָּלֵק שְׂרֵפָה
לְבֵין הִוָּתֵר הָרֶמֶץ,
לֹא יְסֻפַּר בְּשָׂפָה.

וְהַכֹּל שֶׁקָּרָה עַלְאֶמֶת
יְסֻפַּר בִּידִיעַת בּוּטִיק
כִּי מֻסְכָּם כְּבָר שֶׁעוֹלָמֵנוּ
הוּא עוֹלָם רַב-תַּרְבּוּתִי.