|
|
|
דן מרגלית
אחד יצא בשצף-קצף נגד פרקליטות המדינה, היא רקב, היא רוצה להפיל את שלטון הימין, היא מבצעת עבירות, היא חוקרת את חבורת ביבי ועד היום איש לא הורשע
|
|
|
|
|
חיים רמון
נאום שנשא הרמטכ"ל לשעבר אביב כוכבי בכנס בארה"ב כולל בדיות ומעשיות  כוכבי הוא אחד הבכירים שהפיץ שחמאס מורתע - "חמאס לא מגיב לתקיפות שלנו ואפילו לא שוקל להגיב" בתקופת כהונתו של נפ...
|
|
|
|
|
איתמר לוין
בקיאות מרשימה, תשומת לב לכל פרט, אנושיות שופעת ומחשבה רחבה - כל אלו מאפיינים את טיפולה של אורלי מור-אל בתיקי חדלות פרעון. לצד זאת, שוב ניכרת הבעיה של ניהול מו"מ כאן ועכשיו
|
|
|
|
|
תומר קורנפלד
חברת קרדן נדל"ן בנתה בשנים האחרונות צבר ענק של פרויקטים הכולל הקמה של למעלה מ-17,900 יחידות דיור. הנה הניתוח המלא
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
|
|
מגישה, עיתונאית ושחקנית לוסי אהריש (נולדה: 18 בספטמבר 1981), מגישה, עיתונאית ושחקנית
|
|
|
|
|
|
|
מנכ"ל קבוצת ויסוצקי רביב ברוקמאייר (נולד: 1957), מנהל.
|
|
|
|
|
|
|
כדורסלן דני אבדיה (נולד: 3 בינואר 2001), כדורסלן. בשלהי 2020 הצטרף לקבוצת וושינגטון ויזארדס בליגת ה-NBA.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
שבתאי עזריאל |
|
26/05/03 13:09
|
|
|
|
|
1. בשנת 1996, הקמתי את עמותת נמר - נפגעי מס רכוש ועמדתי בראש המאבק הציבורי לביטולו. מס רכוש קיים בגירסאות שונות, משנת 1910. בשנת 1961 הן אוחדו לחוק ונקבע שכל סוגי הרכוש יחוייבו במס. בשנת 1981, בוטל המס, למעט על קרקעות פרטיות לבנייה, בנימוק של דירבון הבנייה. בחוק הוכלל סעיף 45 המפורסם, המאפשר לפטור ממס קרקעות שהניצול הכלכלי שלהן הוגבל. עיון בדברי ימי הכנסת, מעיד שהמחוקקים, אכן התכוונו לכך, אך האוצר התנגד להפעילו וגרם בכך לבעייה חברתית קשה.
2. עשרות שנים נאלצו בעלי קרקעות פרטיות, שמרביתם אזרחים שומרי חוק מהמעמד הבינוני והנמוך, לשלם סכומי עתק ללא קשר למצבם הכלכלי, בגין רכוש שניצולו הוגבל. בעלי קרקעות מתחת למזבלה של נתניה, בצידי כבישים, מתחת לקווי מתח גבוה, ליד ארובות חדרה, בסמוך לשדה דב, או סתם קרקעות בלתי מתוכננות, נדרשו לשלם עשרות ומאות אלפי שקלים בכל שנה. בכך, הם סיבסדו ותמכו באזרחים שמצבם הכלכלי משופר משלהם ובהגיע שעתם, נפטרו והותירו את יורשיהם עם נטל בלתי אפשרי. סדום ועמורה!
3. אלא שחוק מס רכוש במתכונתו הפוגעת והמעוותת, לא נולד בכנסת אלא בבית המשפט העליון. החוק עצמו, הוא תקין בעיקרו ואף מחוקק לא העלה על דעתו, מעולם, לחייב במס קרקעות שהשימוש בהן הוגבל. זו הסיבה לקיומו של סעיף 45 בחוק, לאפשר לפטור ממס, קרקע שהשימוש בה הוגבל, כולו או מקצתו, אך מי שהלך נגד הציבור ונגד החוק הכתוב, מנע את השימוש בסעיף זה וכך יצר בפועל את העיוות הגדול הוא בית המשפט העליון. לא תוצאת החלטה בודדת ומקרית, אלא סידרה ארוכה ומתמשכת של פסקי דין שנתנו שופטים בהרכבים שונים.
4. במקום לפרש את האמור בחוק באופן לוגי ובהתייחס למשמעויותיו הכלכליות, החברתיות והדמוקרטיות, רוקנו שופטי בית המשפט העליון את החוק מתוכנו, סילפוהו, הפכו את העברית על פיה, הביאוהו עד לאבסורד וטענו שלכך כיוון המחוקק. איני מכיר ואיני סבור שיש בנמצא משפטן המכבד עצמו מחוץ לכותלי בית המשפט העליון שהיה מוכן לצרף חתימתו לאחד מפסקי הדין הללו.
5. מבחינתי, זוהי התוצאה הקטלנית, אם סומכים על ביה"מ העליון ולא על המחוקק, ובמיוחד אם ממנים לכהן בו את מי שהגיעו מהרשות המבצעת. ובאשר לכוונת המחוקק... העובדות מדברות בעד עצמן! חברי בית המחוקקים עד האחרון שבהם, כבר הביעו את דעתם על הפרשנות האומללה, ובמפגן נדיר של אחדות דעים סילקו את העיוות ביום 14.4.99. מן הראוי שתיחקר השאלה, כיצד הצליחו כל כך הרבה שופטים "לטעות" באופן כה נחרץ? ו... מי יושב בבית המשפט העליון? נציגי החוק או נציגי ברשות המבצעת - האוצר?
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שבתאי עזריאל
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
שימי |
|
26/05/03 13:09
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
אפרי הלפרין |
|
26/05/03 15:23
|
|
|
|
|
זהו תאור ציורי קמעא של ברית המילה, או ברית המילים החדשה בין כבוד הנשיא וכבוד היו"ר - כאשר האזרח הקטן, עלול למצוא עצמו נטחן בין השניים.
מסתבר שגם דעתו של כבוד הנשיא אינה נוחה מביטול חוקים ע"י בית משפט בערכאה נמוכה. טיוטת חוק יסוד החקיקה, עליה ברך הנשיא ברק, מציעה לתת סמכות ביטול חוקים אך רק לבית המשפט העליון בשבתו במושב מיוחד, מרובה שופטים.
בואו נשוב ונביט מעיניו של אותו יועץ מס, אשר סעיף קטן וחדש בפקודת מס ההכנסה מאיים לנתק אותו ממקור פרנסתו - והוא זוכה, למזלו הרב, לחבל ישועה משופט שלום אמיץ וצודק אשר לומד היטב את החומר, ומכריז על בטלות אותו סעיף.
האם בית המשפט המיוחד יחליט בעניינו של הנאשם לפני שהתרושש עקב מימון עורכי דין מהשורה הראשונה או לפני כן?, האם ההחלטה תיפול אחרי שישב שנה בכלא או לפני כן?, האם יפסיד את פרנסתו ואת מקור לחמו, טרם התכנסות בית המשפט המיוחד או אחריו?.
"אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש".
כך נאמר בחוק וכך צוטט ע"י כבוד הנשיא.
לאזרח אסור לפגוע בזכויות של זולתו המוקנות מכוח חוקי יסוד אלא מכוח חוק ההולם וכו'
ודאי שלאיש ציבור או גוף ציבורי אסור לפגוע בזכויות המוקנות מכוח חוקי יסוד אלא מכוח חוק ההולם וכו'
ודאי וודאי שלשופט, שלום, מחוזי, עליון בכל הרכב אסור לפגוע בזכויות המוקנות מכוח חוקי יסוד אלא מכוח חוק ההולם וכו'
היכולת של שופט "להעדיף" חוק יסוד על חוק אחר, איננה זכות המוקנית לו אלא חובה המוטלת עליו, חובה אשר יש צורך להסדיר אותה, אולי לשנות לה את השם (אפילו אליבא דנשיא בית המשפט ה"ביטול" איננו ביטול ממשי, אלא ביטול הישימות למקרה ספיציפי) - ובלבד שלא נשים לצחוק את חוקי היסוד המתקדמים שלנו - חוקים אשר נועדו להגן עלינו מפעולות שלטוניות ואחרות, החורגות מתחת לסף נורמות מינמאלי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אפרי הלפרין
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
תגג |
|
26/05/03 16:36
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
תגג
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
מס מיסמוס |
|
26/05/03 16:51
|
|
|
|
|
אנחנו בימים שהמחוקק מחליט כי יש לשלם מס קיום. אם אני חי עלי לשלם מס על קיומי. אם האמצעים שברשותי דלים עלי ללכת מן העולם מבלי להטריד את הרשויות.
ויחוקקו חוק בכנסת, שעד גיל 67 כל אדם ביראל חייב להיות במלוא כושרו, אם אזרח זה יהיה בעיני החוק "מפר חוק" ! ויחולו עליו כל העונשין הקבועים בחוק.
מגיל 67 ואילך נחשב לקשיש , נטל על החברה, אלא אם כן הצליח להתברג ולהיות חבר כנסת. ויחוקקו חוק שמי שעבר את גיל 67 והוא במיטבו, עליו להיות "זקן" אם לא כן, יפקיעו ממנו את הפנסיה עד הגיל בו יודה שהוא זקן.
הפנסיה תיקבע לפי ממוצע דמי כיס שקיבל מהדוד שלו מאמריקה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מס מיסמוס
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
אברהם בץ |
|
26/05/03 17:31
|
|
|
|
|
בית המשפט מרשה לעצמו לעיתים יותר מידי.הסייגים שהשופטים לוקחים על עצמם היום צריכים להיות מעוגנים בחוק ולא וולונטריים.
למעשה בית המשפט הינו בעל סמכויות בלתי מוגבלות. ומדובר בקבוצת אנשים שאינה נבחרת ע"י הציבור, שולטת על כל תחומי החיים, כולל בצבא.
עצם הגדרת הדמוקרטיה היא היכולת של העם להשפיע על צורת החיים במדינה. בית המשפט צריך לשרת מגמה זו ולא לנתב אותה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אברהם בץ
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
שירה אזולאי |
|
26/05/03 18:12
|
|
|
|
|
|
ברכות על ניסוח קולח, מדוייק ונכון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שירה אזולאי
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
Michael USA |
|
27/05/03 09:08
|
|
|
|
|
We realy need to thank the GREAT barak for helping us (the little people) understadn what is good for us. By the way, who appointed this great man for this high honor, his friends ? or a freind of a freind ? or a friend of the family ? or god ? I realy wonder
This barak character is bad for democracy, is bad for justice and is good for BARAK only
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Michael USA
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
שימי |
|
27/05/03 11:33
|
|
|
|
|
מדוע אתה אומר כי מקור פרנסתו של יועץ המס הנו הסעיף בחוק? ומדוע אתה חושב שאין לחוקק חוק כאשר נפגע מישהו בפרנסתו? האם אתה לא יודע שהרבה עובדים נפגעים כל הזמן בפרנסתם מחוקים?
לא הפגיעה בעובד חשובה כאן כי אם האינטרס הציבורי הכללי הוא החשוב כאן. חוק בא כדי להסדיר ולהגן על האינטרס הציבורי הכללי ולא על האינטרס של סקטור כלשהו. החוק תקין אם הוא מחזק או שומר על האינטרס הציבורי הכללי, גם אם הוא פוגע בסקטור מסויים. והכנסת היא ורק היא קובעת מהוא האינטרס הציבורי הכללי. כי היא מורכבת מנבחרינו אלה ששלחנו, אלה שנותנים לנו דין וחשבון על מעשיהם ונשפטים על ידינו ביום הבחירות.
אם אלה קבעו חוק מסויים - אחרי דיונים ואחרי שבדקו את השלכותיו ואחרי שהצביעו בעדו - הרי הוא חוק ראוי (אלא אם כן תומר שהחוק הושג במחטף כלשהו שגם אז לא בית משפט יבטלו) ובית המשפט חייב ליישמו ולא להרהר אחריו.
הבעיה כביכול הנה כאשר חוק יסוד סותר חוק אחר, ברור שחוק יסוד גובר ועלפיו מחליטים. אבל לא מבטלים את החוק האחר ולא מתעלמים ממנו. אלא מנמקים את ההחלטה כדי לשכנע, וזה לא פשוט.
אין לאפשר לשופטים בכלל לקבוע בעצמם כללי התנהגות או דפוסי התנהגות כלשהן בעם. זה לא תפקידם והם אינם רשאים לעסוק בכך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שימי
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
מנכ"ל |
|
27/05/03 21:08
|
|
|
|
|
למה הוא חותם נשיא
יש רק נשיא אחד בישראל כל השאר הם:
נשיא בית המשפט העליון
נשיא חברת טבע
נשיא קבוצת כדורגל
וכ"ו
כשבארה"ב מדברים על נשיא כולם יודעים מי זה ואף אחד אחר לא קורא לעצמו נשיא
הבנאדם חולה בשגעון גדלות
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מנכ"ל
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
אפרי הלפרין |
|
28/05/03 01:25
|
|
|
|
|
חובתה של הכנסת לחוקק חוקים.
חוקים נועדים ככלל להיטיב עם הציבור או עם חלק ממנו, וודאי שיש הנפגעים מחוקים שונים.
הכנסת קבעה בחוקי היסוד את הזכויות אשר בהן אסור לפגוע בחקיקה רגילה, או מכוח חקיקה רגילה.
באותה הנשימה נתנה הכנסת מפלט. גם לחוקי היסוד יש גבול, גבול בעל שלשה קודקודים אשר כולם חייבים להתקיים בו-זמנית, ורק אז ניתן לחוקק נגד חוק יסוד או להגביל זכות המוקנית מכוח חוק היסוד.
א) התאמה לערכיה של מדינת ישראל
ב) למטרה ראויה
ג) ובאופן שאינו עולה על הנדרש
האם הסדרת נושא יעוץ המס מתאים לערכיה של מדינת ישראל? ודאי, אין כל סתירה בין הסדרת נושא יעוץ המס ובין ערכיה של המדינה.
האם יש מטרה ראויה מאחורי חקיקה כזו? ודאי. הסדרה שלטונית של תהליכים, דרישת סף הכשרה מסוים לעוסקים בנושא מסויים - הוא מתפקידיו של המחוקק וטוב שהוא עוסק בכך.
ונשאלת השאלה האחרונה האם האופן של הגבלת הזכות אינו עולה על הנדרש.
על שאלה זו וזו בלבד העמיד שופט השלום את מוקד הדיון, וקיבל החלטה נכונה.
האם הסדרת נושא יועצי המס מחייב את ממשלת ישראל לחתוך בחטף את מטה לחמו של אזרח בודד? - לא ולא!
מה אצה להם הדרך, קודם שיסדירו את כל היועצים החדשים שנכנסים למעגל, ולותיקים ייקבו תהליכים כאלה אשר יאפשרו להם להסתגל למצב החדש.
נושא היועצים היה פרוץ ודאי שנים, ממש כמו לדוגמא שכרם של עובדי חברת החשמל - וודאי היה צורך להסדיר את נושא יועצי המס, ממש כפי שצריך להסדיר את נושא משק החשמל בארץ, אז כאשר השר פריצקי מתכנן להפעיל תוכנית מרובת שנים לפיצול המפלצת החשמלית, באותו יום מתכנסים מנהלי החברה לפגישת אשר אנארכיה היא מחמאה בשבילה, באותו לילה כבה החשמל בכנסת - וזה בסדר, למחרת אוברקוביץ' שולח מכתב, ביבי נפגש עם לנדאו, לנדאו ודאי ידבר עם שרון והם כבר יסגרו משהו.
אך כששופט שלום מביט לאדם שעומד מולו בעיניים ומגיע למסקנה שלא היתה חובה לפגוע בו בעוצמה כזו, שלא היה צריך להעמידו לדין פלילי בשל עיסוק שעסק בו שנים לפני החקיקה, שיש אלטרנטיבות אשר היו פוגעות פחות, הוא הופך מיד לפצצה גרעינית.
עולם הפוך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אפרי הלפרין
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
חיים צבי |
|
28/05/03 10:48
|
|
|
|
|
|
הטענה שבית המשפט "רק" מפרש את חוקי הכנסת מטעה.על פי פסיקת בית המשפט העליון הפרשנות אינה מתמקדת בכוונת המחוקק בעת החקיקה אלא כוללת גם "פרשנות ניידת" דהיינו מה ראוי שיהא הדין עכשיו על פי הנסיבות הנוכחיות.זוהי בהחלט התערבות של בית המשפט בחקיקה.לא כוונת המחוקק קובעת אלא מה שבית המשפט מוצא כראוי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חיים צבי
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
שימי |
|
28/05/03 10:54
|
|
|
|
|
אתה חושב שחוקי יסוד נועדו להכשיר את בית המשפט לבטל חוקים. זה לא נכון.
חוקי היסוד ובעיקר ההגבלות שבהם באו לכוון את עבודת הכנסת ולהגבילה בחקיקת חוקים. חוקי היסוד הנם מוצר של המחוקק אשר הציב הגבלות לעצמו, הגבלות במלאכת החקיקה. כאשר אתה מבין זאת אתה צריך להבין שהכנסת לקחה בחשבון את המגבלות ופעלה על פיהן. זאת אומרת שהמחוקק, כבר בעצם חקיקת החוק, כבר קבע כי אין סתירה בינו לבין חוקי היסוד.
(אני שב ומסייג דבריי לכך שכל עוד המחוקק פעל בתום לב ובצורה תקינה בחקיקת החוק - ולא במחטף או בדומה לזה. שאז הסיפור הוא שונה ומחייב ביקורת של הרשות השופטת)
אין לשום שופט סמכות לבטל חוקים ואף לא לפקפק בנכונותם.
אתה צריך להבין שכיום שופטים עושים דין לעצמם בהליכים שלפניהם. הם הגיעו רחוק עם ההתנשאות והתפישה כאילו יש בידם את בכוח לבטל/לחוקק (כן זה אותו דבר) חוק.
בדוק פסקי דין ותראה שאפילו את הלכותיו של בית המשפט העליון - שכידוע מחייבות את כל הערכאות הנמוכות ממנו - אינם מקיימים.
כן הם תמיד טוענים שהמקרה הספציפי שונה ואינו דומה ולכן אין ההלכות חלות עליו. משחקים בפרשנות שנתונה להם כדי לקיים חוקים והלכות כדי להפוך חוקים והלכות, כדי לחוקק לעצמם כרצונם.
אם נסכים לתפישה ששופט יכול לבטל חוק אז נקבל שופטים מחוקקים כי הם לא ירסנו את עצמם ויפרשו את זה להרחבה כללית.
נכון הכנסת אינה מתפקדת ובעייתית מאוד מאוד. אבל אל לנו להסכים ולעודד הדרדרות של נרשות השופטת גם. הדרדרות שנמצאת, כמו שאתה שם לב, כבר בעיצומה.
לסיכום, המחוקק חוקק חוק המסדיר ענייני יעוץ המס על פי האינטרס הציבורי באופן המצדיק פגיעה בסקטור היועצים, וקבע שזה במידה הראויה. נקודה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שימי
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
משפטן |
|
28/05/03 11:36
|
|
|
|
|
אדוני היקר שבגלות,
לא כל כך ברור לי איך אתה שם במרחקים מעבר לאוקיאנוס יושב ומעביר ביקורות נוקבות על נשיא ביהמ"ש העליון בישראל-
יש לך שם באמריקה מערכת משפט מפותחת ומורכבת בהחלט תשאר שם ותעביר עליהם את הביקורת שלך!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משפטן
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
אפרי הלפרין |
|
28/05/03 13:19
|
|
|
|
|
שימי,
אתה שולל את זכותו של שופט לבטל חוק, ובאותה נשימה אתה נוטל על עצמך סמכות לבטל את מוקד חוקי היסוד שלנו.
חוקי היסוד מבהירים מתי חוק נופל מפני חוק יסוד, והם מתייחסים לתוכן החוק ולא להליך בו התקבל החוק, אם במחטף, או שלא במחטף, אם בחצות הליל או באמצע הצהרים.
וכי מהו מחטף? ואיך אפשר לשקול אם היה מחטף או לא, מי יעיד על כך, ובכלל אם תחליט הכנסת החלטה האוסרת על ג'ינג'ים לעסוק בהוראה או פוסלת איטרי יד ימין מלעבוד בבנקים - מה זה כל כך משנה אם היה זה במחטף או שלא במחטף.
הקריטריונים החוקתיים לתקפות / פסלות של חוקים מתייחסים לתוכן החוקים ולא להליך חקיקתם וקריטריונים אלה מחייבים הן את הרשות המחוקקת, הן את הרשות המבצעת הן את הרשות השופטת, ומחייבות אפילו כל אחד ואחת מאתנו - ובכל הרמות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אפרי הלפרין
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
יפה נפש |
|
28/05/03 15:21
|
|
|
|
|
|
הבעיה איננה בכוחו של בית המשפט לבטל חוקים הפוגעיפ,שלא לתכלית ראויה או במידה העולה על הנדרש, בזכויות יסוד.הבעיה היא ביישום.הקושי שאפילו ריבלין לא העז לדבר עליו הוא בחוסר האמון בבית המשפט העליון שהוא אכן פוסק רק ענינית וללא שיקולים זרים("שיקולי מדיניות").רק כדוגמא ניטול את טענתו של ברק שהביטול בפועל של חוקים היה אפסי.והשאלה היא למה?האם לא היו חוקים שיש מקום לבטלם או שהחשבון היה שלא כדאי להגזים?אם האפשרות השניה נכונה אזי המשמעות היא ש"ההגנה על האזרח מפני המחוקק"נדחית מפני שיקולים פוליטיים-תועלתיים שענינם באינטרסים של בית המשפט העליון עצמו.והשאלה היא כיצד יתכן שבאופן שרירותי יצומצם מספר המקרים שיזכו להגנה והאם ראוי להפקיד את הכח לנהוג בשרירות בידי מוסד הנוהג כך.זאת השאלה האמיתית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יפה נפש
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
אפרי הלפרין |
|
28/05/03 19:19
|
|
|
|
|
הקורא / כותב-יפה-נפש מלין על כי אסכולות ופילוסופיות משמשות את בתי המשפט, ולא החוק הצרוף בלבד.
הוא מוסיף וכותב כי היה מצפה שבית המשפט יבטל הרבה יותר חוקים, ולדעתו אי יישומם החד והמיידי של כל הדקויות אותם מאפשרים חוקי היסוד - הופך בעצם חלק מהחלטותיו של בית המשפט להחלטות פוליטיות.
ידידי יפה-נפש, יש יותר משמץ של חוסר הגינות בדבריך.
האם אנו מצפים מרופאים שעם הפעתו של סכין ניתוחים חדש הם מייד ישתמשו בו בכל מצב ולכל שימוש?
האם לא נצפה כי הטמעתה של מערכת צינתור לב מתקדמת תיעשה באיטיות בהתאם לקצב הניסיון שנצבר ממנה, על פי קצב ההכשרה של הרופאים והצוות, ועל פי אסכולות רפואיות כאלה או אחרות אשר יתפתחו עקב חשיפת מכשיר כזה?.
סכין המנתחים ומכונת הצינתור הם חומרי הגלם בהם משתמשים הרופאים, חוקי היסוד והחוקים הם חומרי הגלם בהם משתמשים השופטים, אלה גם אלה חייבים בהפעלה מבוקרת של הכלים המסופקים להם, בייחוד אלה המוגדרים מראש כנתונים לשיקול דעתם, וליישום "מידתי".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אפרי הלפרין
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
Michael USA |
|
28/05/03 22:05
|
|
|
|
|
|
This is the man who was appointed by friends, and will appoint friends, and friends of friends, for good jobs. It is about time that he will be held accountable by the people of Israel for forcing his personal and political agenda. He was never eleceted properly. And he caused a lot of damage to the institution he is heading. No wonder why so many do not trust him and his "friends" at the Bagatz
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Michael USA
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
מושחתים נמאסתם |
|
28/05/03 23:26
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
יפה נפש |
|
29/05/03 10:04
|
|
|
|
|
|
הדוגמא של סכין הניתוחים אינה מוצלחת גם לפי הנחת היסוד שלך.אכן מטעמי זהירות יתכן,כאשר מתגלה מכשיר חדש שאין לגביו נסיון,שהשימוש בו יצומצם תחילה רק למקרים שבהם התועלת מחד גיסא והסיכון מאידך גיסא הם ברורים.אך גם אז צמצום היישום נעשה לפי אמת מידה אחידה.אך לא יתכן שההגבלה תהא מספרית כשבמקרים זהים תנתן החלטה שונה רק כדי שלא לעבור מספר מסוים.שנית,גם ההנחה שלך אינה מבוססת וזאת משני טעמים:האחד עובדתי.לא כולם מאמינים כמוך שהצמצום המספרי נעשה מטעמים עניניים ולא,דרך משל,כדי שלא לעורר התנגדויות כמו זו של ריבלין.הטעם השני הוא שאין בכלל בעיה של חוסר ידיעת התוצאות הצפויות.פסיקה משפטית שונה לחלוטין מטיפול בגוף האדם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יפה נפש
|
|
|
|
|
|
| 21 |
|
|
ישראלי באמריקה |
|
29/05/03 15:32
|
|
|
|
|
|
| 22 |
|
|
פנחס |
|
2/12/03 19:41
|
|
|
|
|
נשאלת השאלה, על פי מה מפרש בית המשפט. האם לפי הפרוש שנותן המחוקק? האם לפי הנורמות המקובלות על רוב הציבור??
לא ולא. אצלנו אהרון ברק מפרש לפי השקפת העולם של המילייה הזעירה שלו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פנחס
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
sam284 |
|
14/01/04 22:14
|
|
|
|
|
זה עצוב לראות שעדיין חסרה ההבנה הבסיסית אצל רבים לגבי תפקידו העיקרי של בית המשפט על שופטיו:קרי: לפעול ולהפעיל את מערך החוקים שחוקקה הכנסת
(לדורותיה) ולפרש את החוקים באותם מקרים שבכוונה או שלא בכוונה נותרו עמומים משהוא בנושאים אלו ואחרים...או כשהוא (בית המשפט) נתקל במצבים שלא עמדו בפני המחוקק בזמן החקיקה.
חברי הכנסת עצמה - שחוקקו את החוקים נתפסים לעיתים קרובות כשהם מפרשים את יצמם - בצורות שונות ותוך אמירות "לא לכך התכוונו"..
מצחיק לראות שיש מי שעדיין חושבים כי חברי כנסת לרגע (קדנציה) שניתן להם הכוח להציע ולהצביע על חוקים...יתלוננו על בית המשפט בו יושבים מקצוענים שזה
עיסוקם היחיד ...על שהוא "מפרש" את חוקיהם במקרים קיצוניים...ובמקרים שהם ( חברי הכנסת) פועלים בניגוד לחוקיהם עצמם!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
sam284
|
|
|
|
|
|
| 23 |
|
|
אכפתית |
|
17/10/04 10:49
|
|
|
|
|
עו"ד יחיה דון ממצטייני עורכי הדין מתקומם על כך וטוען שחייבים לששנות את החוק כי לא יתכן מותר האדם לצוות רכושו לחתולו, למאהבת או חבריו ללמשחקי שחמט.
עו"ד יחיה מציע כי יש לקבוע חוק המאפשר לכפות מצווי הצוואה לפחות שליש למשפחתו וילדיו. . המדינה צריכה להתערב כשאדם מקופח בגלל קפריזה ריגעית של המנוח .
עו"ד סיני סיפרה על אדם שעזב את אשתו לאחר 27 שנה למען בחורה צעירה. הוריש לה את את רכושו, וזנח א משפחתו ומת לאחר 4 חודשים. היכן הצדק והמוסר ?
האשה עם 3 ילדים נשארה ללא כלום. היכן הצדק המוסרי אנא פרופ ברק תפעל למען חוק והצדק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אכפתית
|
|
|
|
|
|
|