|
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
|
|
|
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
|
|
|
דן מרגלית
בעבר אנשי ציבור הכחישו שחטאו בעבירות של הצווארון הלבן, לקחו כסף? לא ולא עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
|
|
|
מנחם רהט
נס הצלת עם ישראל משואה זוטא, תחת נחילי הכטב"מים והטילים שנשאו מטעני מוות נוראים, אינו פחות מנסי הקמת המדינה וששת הימים, ויש אומרים שמדובר בנס בסדר גודל תנכ"י
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
|
מנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר (נולד ב-1960), איש צבא ישראלי, מנכ"ל משרד הביטחון.
|
|
|
|
|
אשת עסקים יעל אלמוג זכאי (נולדה ב-1963), אשת עסקים ובעלת הון ישראלית.
|
|
|
|
|
|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
1 |
|
|
ע. בן-יוסף |
|
9/05/10 17:46
|
|
|
|
רשימה זו של אריה אבנרי המבוססת על הכרותו האישית את הפרשה וקשריו עם אחדים מגיבוריה, היא עדות ליכולותיו של עתונאי רב-ניסיון שבורך גם ביכולת ספרותית. אבנרי יודע היטב היכן צריך לחדד את עיקרי הדרמה, כמעט טרגדיה, בכדי לחצוב מחדש את העלילה המרתקת של נידוני קהיר. כל אפיזודה היסטורית הזוכה בטיפול רגיש שכזה יוצאת נשכרת, וכזו הפרשה המובאת בידי אבנרי. מדובר באמת בפרק מהדהד שצליליו מסרבים להיעלם והם אינם מרפים מאתנו, בעיקר אלה שהיו מספיק בוגרים בכדי לעכל את מה שקרה בצעירותם בקהיר. הבוגדנות גם היא זוכה אצל אבנרי לתיאור נוקב, כלל מעמדים מרגשים ומכאיבים, כמו הפגישה של אחד מגיבורי הפרשה עם דוד בן-גוריון. דרכו של המספר אבנרי רצופה באפיזודות כאלה לרוב, ובכך הוא מעניק לנו הקוראים נתח רוטט של מציאות שאיננה כל-כך רחוקה ועדיין חיה ונושמת.
|
|
כתוב תגובה ל-
ע. בן-יוסף
|
|
|
|
|
|
|
אזרח ותיק |
|
9/05/10 20:59
|
|
|
|
מזמן לא קראתי כאן באתר תגובה בעלת עצמה איכותית שמעידה על יכוטלת ביטוי אדירה של כותבה.אני מזדהה עם כל מילה
|
|
כתוב תגובה ל-
אזרח ותיק
|
|
|
|
2 |
|
|
א. לאופר |
|
9/05/10 18:26
|
|
|
|
בצעירותי שמעתי רבות על "פרשת לבון" כפי שכונתה או בקיצור "הפרשה"
זאת היתה מלחמה ממושכת בין "הזקן"(בן גוריון) ולבון.
לרבים היה ברור מקומם של דיין ו גיבלי בהסתבכות אך כדרכו הזקן תמיד שמר על בני טיפוחיו.
מסיבה זאת תמיד הצבעתי עבור גח"ל(מח"ל,ליכוד).עד היום לא ידעתי מי היה "האיש השלישי" עד שקראתי את מאמרו של אריה אבנרי,כאן.
יבורך האדון אריה אבנרי עבור תרומתו לקידום האמת במדינתנו המושחתת.
ד"א אנא קיראו את סיפרו:"זעקי ארץ מושחתת"
|
|
כתוב תגובה ל-
א. לאופר
|
|
|
|
|
|
|
קורא |
|
9/05/10 20:31
|
|
|
|
שוב מוכיח אבנרי את יכולתו כעיתונאי חוקר המצליח לפרוש תמונה מצמררת של תמנון השחיתות בתקופת א.א., הנודע.
|
|
כתוב תגובה ל-
קורא
|
|
|
|
3 |
|
|
ירמיהו ד |
|
9/05/10 20:45
|
|
|
|
מידע מצמרר על הבוגדנות וכפףיות הטובה של המדינה כלפי חברות צעירים יהודים מצרים שסיכנו אצת חייהם למעה ושיחמוח על כך בעבודת פרך שהרסה את בריאותם
|
|
כתוב תגובה ל-
ירמיהו ד
|
|
|
|
4 |
|
|
עין צופיה |
|
9/05/10 22:15
|
|
|
|
צרוף נדיר של נאמנות פטריוטיות אומץ ואצילות נפש, כשמנגד בוגדנות ושפלות, והכל בעוצמה.
מעניין איך היו טיפוסים שהתנהגותם השלילית היתה ידועה לכל ובכל זאת יצאו מזה ללא פגע ואף עשו קריירות ציבוריות ונהנו מעטיני המדינה לכל אורך חייהם.
האם נחישותו של אבינרי נולדה כמסקנה מהאירוע הקשה הזה?
כך או כך, תודה על כתבה זו .
|
|
כתוב תגובה ל-
עין צופיה
|
|
|
|
5 |
|
|
שומר חוק |
|
9/05/10 22:17
|
|
|
|
זו הפעם הראשטונה שנפרסת בפנינו מסכת מזעזעת של שקרים זיופים וטיוח ומעחל הכלצ הפקרתם לש צעריים אידיאילסטים ע"י מפקדים אכזריים מסוגם של דיין וגיבלי. לקרואף להפנים ולהפיץ
|
|
כתוב תגובה ל-
שומר חוק
|
|
|
|
6 |
|
|
מישל |
|
25/05/10 01:15
|
|
|
|
לאריה אבנרי שלום
ברצוני לתקן לך ולקוראים מידע המופיע בכתבתך "האיש שלא הפסיק לשתוק" לגבי מאיר מקס בינט.
א. מאיר בינט לא היה צריך (מילה שהשתמשת בה בכתבה) לפקד על התאים, אלא נשלח למצרים ע"י המודיעין הישראלי למשימות איסוף מידע בלבד בכיסוי של איש עסקים גרמני נציג של מספר חברות ולא חברה אחת. בינט אמור היה להיות "זאב בודד" בשטח - אחרת לא היה מקבל עליו לצאת לשליחות מודיעינית במצרים.
ב.. אשת הקשר של שתי החוליות – אלכסנדריה וקהיר הייתה מרסל ניניו ולא מאיר בינט.
ג. רק מרסל הכירה והייתה בקשר עם בינט – היא הייתה גם אשת הקשר שלו. מחדל, אי שמירה על מידור.
ד. בינט נפגש עם מאיר זעפרן בלבד "ובעקבותיה "נשר" זעפרן והמגעים עמו נותקו "(מבצע סוזאנה ע"מ 51)
ה. שאר חברי הרשת (כולל פיליפ נתנזון) ראו את בינט פעם ראשונה בכלא בקהיר .
ו.בינט הגיע למצרים באפריל 1952 ולא בתחילת אותה שנה.
ז. בינט לא היה נכה מלחמת השחרור אלא הייתה לו רגל אחת מעט קצרה מהשנייה מלידה
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מישל
|
|
|
|
|