|
נושא התגובה |
|
שם הכותב |
|
שעה תאריך |
|
| 1 |
|
|
lederuzi1000 |
|
27/09/13 15:16
|
|
|
|
|
|
לאורי חג שמח,
מזה 3 שבועות,מספר התגובות שואף ל:0 .
זה סימן שצריך לעבור לנושא אחר(הבנו מהפרק הראשון את הראש שלך ,וחבל על הזמן)
בהצלחה בשאר התחקירים
|
|
|
כתוב תגובה ל-
lederuzi1000
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ראומה |
|
27/09/13 18:33
|
|
|
|
|
|
ואשלח לך מחשבון כיס (כזה שהשתמשנו בו בימי ילדותנו) כדי שתוכל לספור ולחבר מספרים פשוטים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראומה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משאת נפש |
|
27/09/13 19:34
|
|
|
|
|
|
| 2 |
|
|
לוטשן |
|
27/09/13 16:00
|
|
|
|
|
|
קיים בעולם הזה - היה צריך לברוא אותך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
לוטשן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
27/09/13 17:47
|
|
|
|
|
|
היו כנראה שמחים אם הייתי הולך לעולמי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אנאליסט |
|
27/09/13 18:50
|
|
|
|
|
|
על איזה "רבים" מדבר מילשטיין - אני לא ראיתי ( חוץ ממגיב אחד ) מישהו שמאחל/שרוצה שתלך לעולמך. אני למשל איחלתי לך שנה טובה, אבל זה נחשב למיעוט לעומת אותו אחד קיצוני שייחל ואיחל לסופו של מילשטיין. נראה לי שמילשטיין מאוד נהנה מכך : כך הוא הופך עצמו למסכן מעורר רחמים והעיקר שוב מסיט את הדיון למקום בלתי ענייני, במקום להשיב לטענות ענייניות המופנות אליו לאורך כל פרסומיו בדבר סילופים, אי דיוקים, שקרים ותאורים המעוותים את המציאות. עוד מפלט למילשטיין שממשיך לברוח מן העיקר אל הטפל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אנאליסט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
27/09/13 19:05
|
|
|
|
|
|
בעמדת מיעוט וזאת עקב מחקרו את אמיתותם של הדברים. בניגוד אליכם, שאתם חלק מן העדר. כך היה עם גדולי ישראל, אלה שהביאו לשינויים מהותיים בעם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
30/09/13 19:01
|
|
|
|
|
|
בגלל שהוא שקרן, זייפן וסלפן.
רוב בני האדם אינם כאלה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| 3 |
|
|
GT |
|
27/09/13 16:13
|
|
|
|
|
צ'יזבאטניקים (בעברית עכשוית - שקרנים) , בוזזים , רוצחי נשים , מפקירי פצועים , סרבני פקודות.
איזו מורשת קרב מפוארת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
GT
|
|
|
|
|
|
| 4 |
|
|
סינדרלה |
|
27/09/13 18:52
|
|
|
|
|
|
את מעללי "הליצנים" שהוסתרו בסליקים עם הנשק.
ועל זה נאמר:עד מתי רשעים יעלוזו
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
27/09/13 22:22
|
|
|
|
|
|
| 5 |
|
|
סינדרלה |
|
27/09/13 18:58
|
|
|
|
|
|
התרנגולת. הכל פה בגדר נס
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ברמה שמגיבים פה |
|
28/09/13 09:39
|
|
|
|
|
|
| 6 |
|
|
Moshe Rosenblatt |
|
27/09/13 19:04
|
|
|
|
|
מי אנחנו היום, היושבים מול מחשב, הלוגמים מכוס בירה ודנים באנשים שקיבלו החלטות נואשות ברגעים נואשים?
מי אנחנו שנדון אם צדק או לא אלעזר בן יאיר בדורשו במותם של חבריו, משפחותיהם ושלו עצמו, רק כדי למנוע "חיי-עבדות עם שפטים נוראיים" אצל האויב הרומי?
ואם עדיף למות ולרצוח את המשפחה פן יפלו שבי בפני אויב, אז ייתכן ועדיפה מוות מיידית בידי חברים לנשק על פני מוות אכזרית ובעינויים, בידי האויב המר.
אל נתפתה לשפוט אנשים שנאלצים לקבל החלטות כה אכזריות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
Moshe Rosenblatt
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לחשוף |
|
27/09/13 21:12
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ש.ש. |
|
29/09/13 00:57
|
|
|
|
|
|
ראשית יש לזכור שהפלמ״ח אינו רבין ורבין אינו הפלמ״ח.
אינני ממעריצי רבין, נהפוך הוא. יש בליבי עליו ועל כל אדריכלי אסון אוסלו שגרם להרוגים רבים מאוד בצד הישראלי. ביתו, דליה, התבטאה לאחרונה ואמרה, שלא מן הנמנע הוא שאביה היה על סף ביטול ההסכם בשל ריבוי הפיגועים וההרוגים, והכרתו בכך שהולך שולל על ידי ערפאת.
בנושא כתבותיו ומחקרו של מילשטיין: אנו יושבים לנו כעת לבטח בבתינו, במדינתנו העצמאית ישראל, כ 65 שנים לאחר קרבות מלחמת השחרור.
אין חולק על כך(כנראה גם מילשטיין עצמו), שלא היה כוח לוחם רציני אחר שהיה יכול להחליף את הפלמ״ח באותם ימים ולהעניק לנו עצמאות. האם צבא ארה״ב או בריטניה או צרפת היה נלחם עבורנו בערבים? מובן שלא!
אכן, ארעו אסונות, קרו טעויות והיו כשלים. כמו בכל מלחמה, ובכל מערכה.
היו גם סטנדרטים אחרים באותם ימים. כפי שבעבר לא היה מושג של הטרדה מינית והיום יש (וטוב שיש). פעם היה מותר לגבר לנהל שיחה לא נעימה עם בחורה, עם קונוטציות מיניות, והוא לא היה נענש על כך. היום זה לא היה עובר. באותה מידה, יש דברים שבעבר היו נוהגים כלפיהם בסלחנות, על אף שהיתה בהם מידה של סטיה מדרך הישר, אך לא נחשבו לעניינים פליליים או אסורים לחלוטין, והיום לא יתכן שהיו עוברים עליהם בשתיקה.
כל שברצוני לאמר הוא שטוב שמילשטיין רושם את ממצאיו, אך יש לשפוט את הדברים בפרספקטיבה ההיסטורית הראויה. ולדעת שאם לא היה פלמ״ח, כנראה לא היתה קמה המדינה.
בנוגע להצעותיו של מילשטיין להדיח כל מפקד שלא עמד ביעדיו, נשאלת השאלה: מי היה מחליף כל כך הרבה מפקדים כושלים? האם עמד מאגר עצום של מפקדים חלופיים ומוצלחים באותם שנים לרשות הישוב העברי בישראל? כנראה שלא.
אז עובדים עם מה ומי שיש. כך הקימו את המדינה. זה הישג אדיר ואין לזלזל בכך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ש.ש.
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
29/09/13 05:10
|
|
|
|
|
|
העניין הוא תרבות השקר והכזב שיצרה את מפקדי הפלמ"ח וגם הכניסה אותם עם תרבותם הקלוקלת לצה"ל. זה מה שאורי מילשטיין מנסה להציג. על כל הכישלונות אפשר לסלוח כי בסופו של דבר עבדו בתנאים קשים וגם לא תמיד ידעו מה לעשות. על שקרים קשה לסלוח. על שקרים מתמשכים עוד יותר קשה לסלוח. מה שאורי מילשטיין חושף כאן הוא את תרבות השקר ומביא דוגמאות. הרבה מההיסטוריונים פשוט התעלמו מכל זה ואפשרו את קידומם של כל מיני נפלים כמו יצחק רבין וגרמו לנו צרות רבות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| 7 |
|
|
גיא שוחט |
|
27/09/13 19:13
|
|
|
|
|
|
להתנהגות קרימינלית של אנשי הפלמ׳ח. איזו מסורת קרב ואיזה נעליים. חבורה של עבריינים לכל דבר!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גיא שוחט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
לעכל זאת |
|
27/09/13 21:51
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שמעון אמסלם |
|
28/09/13 00:23
|
|
|
|
|
|
הדבר היחיד שאתה נחשף אליו זה השקר המתמשך של הבדאי מילשטיין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
שמעון אמסלם
|
|
|
|
|
|
| 8 |
|
|
אתרוג |
|
27/09/13 19:53
|
|
|
|
|
|
בקריאה, עניין לא פשוט, איזו דרמה להרוג פצועים, ממש מצמית, ואיפה המפקד הדגול?
אולי בגלל מכשיר הקשר שהתקלקל לא שומעים עליו למעט פיסקה קטנה, באמת, על טבנקין שומעים למרות שהמח"ט הוא רבין מי שמנהל את העניינים לטוב ולרע זה טבנקין. ללא מעורבות של המוח האנליטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בהלם קרב |
|
27/09/13 21:21
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ראומה |
|
27/09/13 22:58
|
|
|
|
|
|
זאת לא בושה גדולה, זה אנושי. להסתיר הלם קרב ופוסט-טראומה בסיוע של אינטרסנטים הרואים רק את טובת עצמם - זהו פשע נגד לוחמים המוסרים את נפשם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראומה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אל ינהיג |
|
28/09/13 07:19
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
28/09/13 04:06
|
|
|
|
|
|
מה זה ״הלם קרב״? יש תסמונת פוסט טראומטית ולה מאפיינים קליניים ברורים. אין שום עדות לכך שרבין סבל בזמן המלחמה מסימפטומים שיכולים להוכיח ברמה כלשהי של סבירות שהוא סבל מתסמונת פוסט טראומטית. וזה לפני שנכנסו בכלל לא כל העיוותים והסתירות הפנימיות שיש בפרק הנוכחי.
ואגב, המומחיות שיש לי בנשק היא לא עצומה, אבל לא ברור לי ממש איך בגלל ״קנה שחוק״ צרורות מתפזרים לכיוונים חריגים. זה שמקלען לא מיומן שיורה מעמדת רתק יכול לפגוע בחבריו שלו אינו מהווה סוד. חבר שלי מהתיכון הרס כך חבר שלו לצוות בזמן אימון. אבל הקשר לשחיקת הקנה ניראה לי תמוה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 11:36
|
|
|
|
|
|
תיאור בריחתו של רבין מהשיירה והליכתו לישון תוך התנתקות מהמתרחש מספיקים כדי להרים את נטל ההוכחה. ההסבר החלופי הסביר הוא בעיית אופי חמורה. איני סבור שאתה מבקש ללכת בנתיב הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
28/09/13 12:57
|
|
|
|
|
|
ראשית זה תלוי בכך שאתה מאמין למילשטיין שרבין הלך לישון.
מאחר והוא שקרן, ומאחר ועד כה הוא נתפס בשקרים רבים אין שום סיבה שנאמין לו במקרה הזה.
שנית, כפי שאמר גלילי, תסמונת פוסט טראומטית היא דבר גלוי, ברור ומובחן היטב ובשום מקום אין אפילו בדל של הוכחה מכל סוג שהוא שרבין לקה בתסמונת הזו.
ונכונה ההערה שלך למטה לגבי הסתרת הפעולות של מפקדת החטיבה, ברור ומובן מאליו שמילשטיין הרכלן והסלפן יסתיר ככל יכולתו דברים שאינם עולים בקנה אחד עם השנאה החולנית שלו ליצחק רבין ולפלמח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 13:57
|
|
|
|
|
|
תסמונת פוסט טראומה לא היתה ידועה במלחמת תש"ח וממילא איש לא יכל לאבחן אותה אז. האיבחון של ד"ר מילשטיין הוא הסבר לגיטימי להתנהלות של רבין באותו ארוע של תקיפת השיירה. אתה מוזמן להציע הסבר חלופי או להביא עדויות הסותרות את תיאור האירועים של ד"ר מילשטיין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
28/09/13 17:22
|
|
|
|
|
|
תסמונת פוסט טראומטית בהחלט היתה ידועה אז, גם אם קראו לה בשמות אחרים. רפול עצמו בסיפרו מציין כי בחטיבת הראל הייתה פלוגה שלמה שבה רוכזו אותם לוחמים שסבלו מהלם קרב וכונו בכינוי הלא מחמיא ״פלוגת הדגים״. תופעות של הלם קרב (שנודעו בשמות כמו ״היסטריית קרב״, שוק הפגזה, וכיוצא באלה) היו ידועות היטב עוד ממלחמת העולם הראשונה, תועדו,והיו נסיונות שונים לטפל בהם או למנוע. בדרך כלל בהצלחה חלקית ביותר. אנטוני ביוור כותב על זה בהרחבה בסיפרו על הפלישה לנורמנדי. אם רבין באמת היה סובל מזה, הדבר היה ניכר.
ואגב, לא כל זעזוע זמני או טראומה הם ״הלם קרב״ במובן הקליני. אם כך היה הדבר, אזי חלק גדול או רוב הלוחמים היו מקרים פסייכאטריים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 18:55
|
|
|
|
|
|
תגובות טראומטיות למצבי לחץ בוודאי שהיו ידועות. מכאן ועד להגדרה המקובלת כיום של פוסט טראומה המרחק רב. בפלמ"ח ודאי לא ידעו על כך דבר. לכך יש להוסיף את ההסתרה וההדחקה שהיו מקובלות באותה תקופה. המ"פ שלי בטירונות נהג לטעון ששברי מאמץ זו המצאה כדי להתחמק מאימונים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 03:57
|
|
|
|
|
|
אני יודע בדיוק על מה אני מדבר. תגובה פוסט טראומטית הייתה ידועה לחלוטין באותה תקופה אחרי 2 מלחמות העולם, ובפלמ״ח הכירו היטב את התופעה ואף יצרו מסברות מיוחדות לחיילים שסבלו מכך. חשובה יותר היא העובדה שחייל הסובל ממצב קליני של תסמונת פוסט טראומטית הוא שבר כלי ואיננו מתפקד. אים שום הוכחה לכך שרבין היה במצב כזה או אפילו קרוב לו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
28/09/13 18:35
|
|
|
|
|
כל המחלות היו קיימות מאז ומעלום רק שאולי קראו להן בשמות אחרים.
כבר במלחמת העולם הראשונה היתה מוכרת התסמונת שנקראה אז Shell Shock על כל הסימפטומים שלה. במהלך השנים ההתיחסות אליה עברה גילגולים שונים.
דומני כי תוכל למצוא התייחסות אליה בספרו של הלורד מורן "סוד האומץ"
אבל, בין אם התופעה היתה מוכרת או לא, ניתן לאבחן אותה גם באיחור ולראות האם התקיימו אז הסימפטומים המוכרים לנו היום. בדיוק כשום שהיום ניתן לאבחן ביתר דיוק מחלות שבעבר לא הבינו את מהותן או שלא ידעו לטפל בהן.
מלבד העובדה שמילשטיין טוען שטבנקין אמר לו שרבין אמר לו "יוספל'ה אני עייף והולך לישון", איזה עוד "הוכחות" יש?
ולגבי הסבר אלטרנטיבי, כפי שנאמר כאן ובספרים אחרים, רבין יצא לקריית ענבים על מנת לאלץ את טבנקין לצאת לעזרת השיירה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
כן הלם לא הלם |
|
28/09/13 19:59
|
|
|
|
|
על התמוטטותו של רבין וכניסתו למצב הלם בימי הכוננות של ששת הימים ואי-תפקודו אין היום ויכוח. עובדה שהוא המשיך מאוחר יותר לתפקד כשר ביטחון.
אני מכיר עוד מי שנכנסו להלם בהתשה וביוה"כ והמשיכו בקרבי במילואים.
סביר יותר שרבין, כמו טבנקין וכמו מפקדים אחרים נכנסו למצב של חרדה מוגברת שגרמה להם מדי פעם לתפקד גרוע בהמשך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
כן הלם לא הלם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 04:02
|
|
|
|
|
|
לא ידע מה זה ״חרדה מוגברת״. אני לא ראיתי בינתיים שום הוכחה לכך שרבין במלחמת העצמאות במצב כלשהו ששייך לעולם התוכן הפסיכיאטרי. לגבי ששת הימים הרי שלכך עוד נגיע, אבל אחן שום הכרח לקשר בין מה שאירע לו שם ובין מלחמת העצמאות. כרמטכ״ל בהמתנה הוא היה נתון למסכת לחצים בלתי ניתנים לתיאור. לחץ שמפחותים מימנו קרסו אישים שלא הייתה שום סיבה לייחס להם חולשה מיוחדת. כגון דן חלוץ במלחמת לבנון השניה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
28/09/13 17:16
|
|
|
|
|
|
אני חוזר שוב. לתסמונת פוסט טראומטית יש מאפיינים קליניים והיא מוגדרת היטב בDSM. מילשטיין לא הציג ולו מקצת ממאפיינים אלו ביחס לרבין. מעבר לכך, מי שסובל מתסמינת פוסט טראומטית בדרך כלל לא מוסגל לתפקד ויוצא מהסד״כ. כך קרה להרבה חיילים ומפקדים בצבאות בעלות הברית במלחמת העולם השניה (וגם לצה״ל במלחמותיו) והצבאות שם שברו את הראש איך להתמודד עם זה. מילא שמילשטיין משתמשים במונחים פסיכיאטריים בלי להיות כזה. הוא אף לא טורח כניראה לקרוא ספרות בסיסית בתחום.
נניח לרגע שרבין באמת ברח מאותו קרב בשיירה. מה הקשר בין זה ובין ״הלם קרב״? כל מי שברח אי פעם מקרב סובל מ״הלם קרב״? ולגבי השינה-על כך גם מילשטיין הודה שיש לו עדות בודדת של מרואיין מאוד בעייתי מבחינת מהימנות ו״אהדה״ לרבין, הלא הוא יוספלה טבנקין.
וכן, אותה בעייתיות שהיתה לרבין (ועל היקפה אפשר להתווכח) היא לחלוטין עניין של אישיות מובנית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 19:05
|
|
|
|
|
|
ד"ר מילשטיין לא ביצע לרבין איבחון פסיכיאטרי? על זה אתה מלין? הפרשנות של ד"ר מילשטיין להתנהגות של רבין היא לגיטימית וסבירה ביותר. מי שלוקה בהלם קרב מאובחן לראשונה על ידי חבריו ומפקדיו. מעשיו של רבין באותו ארוע של תקיפת השיירה הם אכן חור שחור ולא בכדי. אתה מוזמן למצוא (ולהמציא) עדות אחרת (לא בתחקיר עצמאי, רק בפרסומים אחרים). חוששתני שאתה עתיד להתקשות בכך. המחקר של ד"ר מילשטיין הוא היחיד (שאני מכיר) שמרים את המסך מעל הקרב הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 04:11
|
|
|
|
|
|
אף אחד לא איבחן את רבין כסובל מהלם קרב וכל מה שמילשטיין נשען עליו הוא עדות בודדת של טבנקין אשר מילשטיין שש בכל עת להוקיע כשקרן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
28/09/13 11:04
|
|
|
|
|
|
מתאים לקשקשנים להסתמך על מילשטיין בכדי לקבוע מה רבין עשה או לא עשה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
28/09/13 18:53
|
|
|
|
|
|
אכן היה צפוי שלהקת המעודדות תתחיל לעסוק בבריאות הנפש - חבל שבלי המומחה העיקרי בתחום מיגור שיצא שמו למרחקים, ולזרוק מונחים לחלל - כאילו מדובר בפורום פסיכאטרי, מה חבל שזה לא רלוונטי.
היה הרבה יותר אפקטיבי לדוגמה ברגע שעולה פרק מסויים, וכל פרק של מילשטיין מתוארך ומתועד בעדויות בעיקר של אנשי פלמ"ח, להביא מולו פרק או תיעוד שסותר את הפרק שהביא מילשטיין - באותו זמן בדיוק - פשוט למדי. אם היו מביאים עדות של איש פלמ"ח שפה עוותה או נמסרה לא כפי שהיא, ניחא, כבר עברו כמה חודשים, קללות יש, נאצות יש, הטרדות מיניות יש, גזענות נמוכה ופאשיסטית יש, הוצאות דיבה למכביר יש, וכהנה וכהנה.
מה אין?
פעם אחת שבה מול התיאור העובדתי של מילשטיין יהיה תיאור אחר שסותר אותו - אלטרנטיבי, גם ממקורות אחרים - או מאותו מקור, יש בעיה עם התנהגותו של הג'ינג'י, מנסים להלך על הבהונות בעדינות, נו הוא נרצח לא נעים, זה לא משנה שרבין רצח והיה איש אכזר בעיקר לחלשים לחסרי מגן ע"ע רמלה ולוד, ועוד. זה מבעית שאנחנו עוסקים בגנרל כל כך נחבא אל הכלים שאיש לא יודע לאן הוא נעלם בזמן הקרבות.
אולי זה בכוונה ככה, להטעות את האויב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
28/09/13 19:47
|
|
|
|
|
|
קופרניקוס מדבר על סינדרום פסיכיאטרי ולגיטימי להעיר שהוא שקרן שסתם מבלבל את המוח ושאין לו שמץ של הוכחה לטענה הזו ושאין שמץ של חיזוק לטענה הזו בכל התנהגותו של יצחק רבין מאז ועד היום שאיש ימין רצח אותו.
ההגיון העקום שאומר כי אם נשמעת טענה אז צריך להביא הוכחות כדי לסתור אותה מתאים לקופרניקוס וכנופיית המאתרגים שלו. בעולם האמיתי - מי שטוען משהו צריך להוכיח אותו.
לך יש חיזוק לטענה הזו?
אם כן הביאנה לכאן ונדענה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| 9 |
|
|
חשדנית |
|
27/09/13 21:21
|
|
|
|
|
השמאלנים (בראשות פרס) רצחו את המנהיג שלהם רבין כדי לזכות בירושתו כמנהיג (פרס הפך פתאום לראש ממשלה למרות שמעולם לא נבחר לתפקיד) ואחרי זה הנהיגו סביבו פולחן אישיות אדיר מימדים כדי לנקות את מצפונם, כולל קביעת טקסי פולחן שנתיים ביום מותו שבו הם שרים ורוקדים לכבוד המנהיג שרצחו... כולל קריאת רחובות ומוסדות על שמו, כולל העלאתו לדרגת אל, בדיוק כמו בספר של פרוייד 'טוטם וטאבו'. ברור שאם פרוייד היה חי היום היה לוקח את הדוגמא של רבין כעובדה קשה לכך שמינהג הטוטם הקדוש לא פסק מן העולם ולראייה - פולחן רבין ע"י רוצחיו הסמולנים !! הטאבו במקרה של רצח רבין הוא האיסור החמור על הזכרת שמם של הרוצחים האמיתיים והשלכת הרצח על גבו של הימין. לזה אנחנו עדים אפילו כאן, בבלוג של אורי מילשטיין...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
29/09/13 10:28
|
|
|
|
|
חשוב לגלות את האמת שמאחורי רצח רבין, אך אסור שמעשה הגילוי ישכיח את העובדה שמטרתו של הרוצח הייתה לפגוע בפושע שחתם על תוצאות מעשה הבגידה של ביילין ועוזריו.
הטיפול הנכון בפושעים, חייב להיעשות ע"י בית המשפט. ונשאלת השאלה מה לעשות כאשר המדינה אינה מקיימת את חובתה להגן על אזרחיה מפני פעולות עויינות כשל הבגידה של אנשי השמאל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| 10 |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 09:15
|
|
|
|
|
|
תיאור הקרב מרתק הן כהיסטוריה והן כסיפורת. מהסיפור של המחבר עולה שיפור ניכר, הן ברמת הלחימה והן ביכולות הפיקוד והשליטה בשני הצדדים. הצד הערבי הפתיע בלחימה של מסגרות, ביכולת ייצור אש רציפה ומדוייקת וביציאה המהירה להתקפת נגד. מעשה זה היה בסופו של דבר בעוכריו שכן הביא להסרת ההגנה על שכונת קטמון. בצד היהודי אנו רואים הפעלת כוחות רחבה תוך כדי הקרב. שליחת כוחות תגבורת, הפעלת חסימה בגוש עציון והתקפת המשך של גדוד מוריה בקטמון, פעולה שלהערכתי (על פי נתוני המחבר) הביאה להכרעת הקרב. הפרק הזה מוכיח את נכונות קריאת השטח של מפקדי הפלמ"ח שראו באזור מנזר סן סימון שטח מפתח לכיבוש קטמון. ביזה נרחבת בעיקבות קרב יכולה להמנע רק בצבאות בעלי משמעת נוקשה והיא היתה בכל מלחמות ישראל. אפילו מבצע מוגבל, כמו מבצע ליטני גרר בעקבותיו ביזה רבה. רק במלחמת של"ג נערכו לכך והציבו ביקורות של מצ"ח ביציאה מלבנון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
היתה אפסית |
|
28/09/13 10:23
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 10:54
|
|
|
|
|
|
בכל הפרקים שבהם היו תיאורי קרבות של הראל היה מעט מאד מידע על פעילות מפקדת החטיבה. יתכן שהדבר מעיד על כך שמפקדה זו לא פעלה רבות. מכל מקום, אם המח"ט אחראי לכשלונות פיקודיו הוא גם אחראי להצלחותיהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
28/09/13 12:19
|
|
|
|
|
|
כתבת שאם הוא אחראי לכשלונות, הוא אחראי להצלחות, זו אקסיומה - בגדול לדעתי זה נכון אבל לא תמיד. ואם הוא לא עשה דבר ההולם תפקיד מח"ט, ונניח גורמים אחרים פעלו מעליו ואו מתחתיו והם הכריעו ושלטו בנעשה בקרב - גם גורדיש ביום כיפור נאלץ לקבל מעליו ומתחתיו אנשים שאפילו פעלו בניגוד להוראותיו - וזה תועד אז מה גם זה יזקף נניח לזכות גורדיש?, מה קורה אז, הוא גם אחראי לנצחונות כי אסור לחרוג מהאקסיומה הזו, היא הרמטית אין מקרים נוספים אין אפשרויות נוספות וכו?
נשאלת השאלה איפה היה רבין, מעבר לעניין ההצלחה או הכשלון, פשוט לכל הרוחות איפה המפקד, להיכן נעלם?
אם נניח היה מביא לכאן מישהו, נניח מלהקת המעודדות תיאור קרב שונה, באופן רדקלי שונה, ומוכיח כי רבין היה מעורב בקרב, נניח, או אפילו מוכיח שרבין היה נוכח בקרב זה או אחר, ניחא.
אבל פשוט אין פה תיפקוד של מח"ט, אין מפקד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
28/09/13 13:03
|
|
|
|
|
|
מילשטיין מלכלך, משקר, מעוות, מרכל ואחר כך באה להקת המאתרגים ומסתמכים על מילשטיין בכדי להוכיח שמילשטיין צודק...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 13:12
|
|
|
|
|
|
אני שותף להערכת כישורי הלחימה והפיקוד של רבין כירודים ביותר. מנקודת מוצא זו אני מסיק שמשקלו של רבין בהצלחות כבכשלונות היה נמוך ואילו ד"ר מילשטיין מגיע למסקנה הפוכה על בסיס אותה הערכה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
29/09/13 10:59
|
|
|
|
|
יש להניח שהסמכויות של המ"כ - בתקופת תש"ח, היו גדולות יותר מזו של המג"ד במלחמת לבנון. לכן אחריותו של המ"כ להצלחה ולכישלון יהיו גדולים מאלו של המג"ד בלבנון.
רבין (ימ"ש) כמח"ט, היה אחראי על התוצאות שבהם הוא היה אמור להשפיע בתחום של היכולת שלו לדעת. לא ניתן להעניק לו מדליה על הצלחת לוחם לחסל עמדת אויב, ולא ניתן להאשים את רבין באסון שנבע מהחלטה של מ"כ בשטח.
מה היו תפקידיו של מח"ט במלחמת תש"ח? רק לאחר הגדרתם - ניתן לשפוט את פעולותיו של רבין ולקבוע את יעילותו בתפקיד.
בדרך כלל, ההיסטוריונים הכותבים את ספריהם לציבור הרחב, אינם "מבלבלים את המוח" לקוראיהם בנתונים "מיותרים" כאלה, ועל כן, אין מקום לדרוש זאת ממילשטיין. משמעות הדבר, שאנו סומכים על ההיסטוריון שידע לעשות עבורנו את הבדיקה ויגיש לנו את מסקנותיו כמוצר מוגמר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ללוחמי "מוריה" |
|
28/09/13 12:26
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייל זקן |
|
28/09/13 13:19
|
|
|
|
|
|
כיבוש מנזר סן סימון וההגנה עליו על ידי לוחמי הפלמ"ח היו המפתח לכיבוש קטמון. הלומים הערביים נשאבו ללחימה סביב המנזר והפקירו את הגנת קטמון. בכך איפשרו ללוחמי מוריה לחדור לשכונה כמעט ללא התנגדות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייל זקן
|
|
|
|
|
|
| 11 |
|
|
חייםק'ה |
|
28/09/13 10:58
|
|
|
|
|
|
לא שיש על מה להתפלא כי זו דרכו הידועה של מחולל המהפכות הקופרניקאיות המותיר אחריו ערימות קטנות של חרא.
קשה למצוא כזה סילוף של קרב הקרבה הירואי כמו שרכלן המלחמות העלוב שלנו עושה בפרק הנוכחי.
גבורתם של הפצועים ושל הלוחמים ממש זועקת לשמים אבל האינטלקטואליזטור הקופרניקאי שלנו לא רואה, לא יודע ולא שומע.
אילו היה ראוי לכך אולי הייתי מעניק לו את התואר נבל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| 12 |
|
|
ראומה |
|
28/09/13 15:56
|
|
|
|
|
|
| 13 |
|
|
ראומה |
|
28/09/13 16:05
|
|
|
|
|
|
שרבים הם המתנגדים למחקרו של אורי מילשטיין והם עושים זאת בפה מלוכלך ובקונוטציות מיניות המעידות על תסכול מיני מתמשך, משתמש אחד פרימיטיבי ועלוב נפש בשמות שונים. למשל: יגאל עמיר; שברח לביתו; !!!!!! שלושתם ועוד אחרים בכתובת IP 161 113
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראומה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הם לא!!! |
|
28/09/13 19:28
|
|
|
|
|
|
| 14 |
|
|
גלילי |
|
28/09/13 17:32
|
|
|
|
|
|
בשביל להעריך את תפקודו שלרבין (זה הנושא, לא?) בקרב צריך לדעת מה בעצם עשה במהלכו. מילשטיין לא מספר לנו ומשאיר את הרושם שהוא פשוט לא עשה כלום. זה מאפשר לו די מרחב עמימות כדי להאשים אותו בכל כישלון ולהרחיק אותו מכל הצלחה. מדובר כאן או ברשלנות קשה מצידו או בחוסר יושר בוטה.
מילשטיין היה צריך לראיין את רבין על מעשיו באותו קרב (והוא הרי ראיין אותו לדבריו), כמו גם אחרים שהיו במפקדתו. או שהוא לא עשה זאת, או שהוא עשה זאת אך מסיבותיו שלו מעלים את אותן עדויות. אם רבין הוא הנושא אזי יש כאן בעיה מאוד מאוד מהותית.
ולא, אני לא אחקור בעצמי את הנושא כי זה לא מה שאני עושה בחיים. אני רק אצביע על כך שמילשטיין עשה מלאכה לקויה מאוד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| 15 |
|
|
משה, עורך-דין |
|
28/09/13 20:39
|
|
|
|
|
במסגרת מאמציו להוריד עד לאפס את שמו של יצחק רבין, ולהשחיר משחור את דמותו, מפרסם אורי מילשטיין השבוע פרק נוסף על מלחמת השחרור. כפי שעשה בפרק הקודם, שבו סיפר באותיות של קידוש לבנה על רצח שתי נזירות והתעללות בגוויותיהן בידי לוחמי פלמ"ח, למרות שסייעו בחבישת הפצועים - ללא שום זכר וראיה לרצח ולהתעללות בגוף הכתבה - כך גם השבוע הוא נזקק לכותרת "מפוצצת", הנושקת לפורנוגרפיה.
הכותרת הראשית וכותרות המשנה מספרות על תוכניתם של "מפקדי הפלמ'ח" - רמז ברור ליצחק רבין - "לרצוח" את הפצועים ולברוח (מהקרב במנזר סן-סימון בקטמון). המעיף מבט בכותרת יכול להסיק כי אולי היתה זו הכוונה לשדוד את הפצועים, או משהו אפל ומצחין אחר. ואולם, כל הקורא את הכתבה עצמה, מבין באיזו דילמה איומה עמדו הלוחמים, שלא היו "מפקדי הפלמ'ח" ואשר יצחק רבין לא היה ביניהם ואף לא היה לו קשר עימם בדילמה קשה זו (מצבר הרדיו התרוקן), אלא היו אלה הלוחמים ומפקדיהם במקום. הדילמה היתה קשה ביותר: מצב בקרב היה קשה וכבר שקלו נסיגה מהמקום, בשל לחץ האויב הערבי. את הפצועים קשה לא ניתן לשאת אל מחוץ למקום, והיה ידוע וברור כי הערבים שוחטים כל שבוי הנופל בידיהם (אוסיף כי היה ידוע גם שהערבים מתעללים קשות בגוויות, אם לא בפצועים עצמם בעודם בחיים). חלק מהפצועים, לרבות רפול שהיה פצוע קשה, ידעו את השיקולים והסכימו לפתרון של פיצוץ הבניין על הפצועים שבו. פתרונות אחרים היו הנחת מטעני נפץ מתחת למזרונים, ללא הודעה על כך לפצועים, ופיצוצם מבחוץ, וכן מסירת רימוני-יד לפצועים לצורך התאבדות. התוכנית היתה לחלץ מהמקום את הבריאים ואת הפצועים המסוגלים לצאת בעצמם או בעזרת חבריהם.
כל הקורא את הפרק הזה, מבין כי היה זה מצב קשה מנשוא, שכן היה מדובר בחבריהם-לנשק של הלוחמים. הדילמה הנוראה מזכירה את הדילמה שבסרט "בחירתה של סופי", על האם, שהנאצים אלצוה להחליט מי משני ילדיה ישאר בחיים ומי משניהם יומת. מי שלא התנסה בניסיון כזה, חובה עליו לעסוק בו - אם בכלל - ברגישות מרבית ובעדינות שאין גדולה ממנה. תחת זאת, מילשטיין יוצא בכותרת על הכוונה "לרצוח" את הפצועים, ובכך רומס את כבודם של משתתפי הקרב הקשה ההוא, שלמרבה המזל הסתיים במנוסת הערבים וכך נמנעה התוצאה האיומה של המתת הפצועים בידי חבריהם או בידי עצמם.
של נעליך מעל רגליך, אורי מילשטיין, בטרם תרמוס כך את דמות הלוחמים, שאתה לא התנסית מעולם בהשתתפות בקרב נורא כמו זה שעבר עליהם ולבטח לא בדילמה כזו ביחס לחבריהם הפצועים.
ומעל לכל - לאותה פרשה אין שום קשר ליצחק רבין, ודברים אלה נכתבים בידי מי שאינו ידוע כמעריץ של ראש הממשלה המנוח. אין רלוונטיות לשאלה, מדוע רבין לא נכח באותו קרב והאם היה עליו להימצא שם. לצורך העניין, נניח שרבין היה באמת פחדן, כגרסת מילשטיין, ונמנע מהשתתפות באותו קרב (שנערך ע"י גדוד בפיקודו של יריבו, יוסף טבנקין, וספק אם מח"ט אחר היה נמצא במקום הקרב עצמו). אין, ובכתבה לא מובא, שום קשר בין רבין ובין הדיון שנערך בין הלוחמים ומפקדיהם, ללא הבדל בדרגות, בדבר המתת הפצועים קשה או התאבדותם, כדי שלא יישחטו בידי הערבים.
הוא הדין בסיפור על ביזת בתי הערבים בקטמון ע"י יהודים, שמילשטיין טוען כי היו ביניהם גם אנשי פלמ"ח. אין בכוונתי להתווכח עם קביעה זו, ונניח שלוחמים מחטיבת הראל אכן השתתפו בביזה. מה זה מעיד על יצחק רבין, בלא שהוכח כי הדבר נודע לו בעוד מועד אך הוא נמנע מלנקוט צעדים למניעתו?. ברור שהוא אינו נושא באשמה אישית כלשהי בקשר לאותה פרשה, אם היתה, לבד מהאחריות ה"מיניסטריאלית" שלו ל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
28/09/13 21:12
|
|
|
|
|
נתחיל מהסוף, אפילו העורך דין הנכבד מצא אחריות מינסטריאלית של המח"ט הביישן- נו גם זה משהו- תיזהר לכתוב נגד רבין.
כזו השתפכות צדקנית מזמן לא שזפנו כאן, פורנוגרפיה הייתה כאן בצורת הטרדות והשמצות של תומכי רבין, כולל גזענות נמוכה ונתעבת, איפה היית אז מר עורך דין?
איפה היית כאשר כאשר נכתב איחול למותו של מילשטיין מר עורך דין?
לא מפריעות לך תגובות מהסוג הפורנוגרפי נגד נשים - והן כולם בלי יוצא מהכלל רק מתומכי רבין, פורנוטגרפיה גזענית נגד מרוקאים, איפה היית אז? וכל התגובות הכי נאלחות הם מתומכי רבין, עובדה - ואיפה היית אז איפה נעלמת לנו, לא היית כאן לרסן תגובות שחלקן נחסם ונמחק עם טרמינולוגיה נאצית של כן תומכי רבין, לא מפריע לך שמטעמו ולזכרו של רבין מקללים כאן כל מה שזז, זה בסדר?
ועל מי אתה חושב שאתה עושה רושם עם התואר הזה "עורך דין" תכתוב כאחד העם.. או שאתה חושב שלתואר עורך דין יש אפקט חסר תקדים ודבריך כפי שהם לא מאתגרים אלא רק בהיותם צמודים לתוא עורך דין, רחמנא ליצלן, אפשר לחשוב שהיותך או לא עורך דין, מקנה לדבריך משנה תוקף.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
28/09/13 21:23
|
|
|
|
|
|
תודה לעורך הדין משה על תגובתו המושקעת. אבל כל פלפליו לא ישנו את העובדה שהריגת פצועים היא רצח. מבחן התוצאה מוכיח שתוכנית ההריגה/רצח לא היתה מוצדקת משום בחינה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
28/09/13 22:11
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
משה, עורך-דין |
|
29/09/13 01:07
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין, אתה נשאר ותישאר בדרכך, יחד עם חסידיך השוטים: שום מענה ענייני, רק התלהמות ולעיתים תכופות עיסוק במקצועו של המגיב, בשאלה מדוע הוא לא עשה מאה ואחד דברים - הגנה על נשים, הגנה על מרוקאים, בגשת עתירות לבג"ץ נגד כל מיני עוולות, אולי גם העברת זקנה את הכביש ומתן תרומה לשלושים אגודות צדקה - שרק לאחר עשייתם ירשו לו החסידים להגיב לדבריך, ואולי גם לכתוב איזו מילת ביקורת אחת שתשמש אליבי.
הרי ברור כשמש שאתה מחפש להוקיע את יצחק רבין, ולא חשוב האם זה נעשה על פי ביקורת הוגנת ובגין עוולות אמיתיות שעשה. הכל כשר בעיניך, ואתה מחפש עבורו מתחת לאדמה כל מיני דברים, שלא היית מעלה בדעתך להוקיע בעטיים מפקד אחר. כך אתה עושה גם בפרשה זו: המח"ט לא היה במקום הקרב - סיבת היעדרו משם אינה רלוונטית לדיון זה, וככל הנראה כל מח"ט אחר היה נעדר מהמקום אילו היה במקומו - ולגרסתך חלק מחייליו עשו מעשים לא-ראויים, אולי אפילו פושעים. אפילו רצח והתעללות בגוויות. אך בשום צבא, לבטח לא בצה"ל, אין מוקיעים מפקד בכיר בשל מעשים כאלה שעשו חייליו בשדה הקרב, אם ברור שלמפקד עצמו לא היה בכך כל חלק והוא לא ידע על המעשה ולא יכול למנעו.
את החסידים השוטים כל זה אינו מעניין. הם ימשיכו לסגוד לך, ובכך הם מעודדים ומשרישים את דרכך, לסטות מעיסוק במחקר רציני ומהסקת מסקנות ברצינות, בזהירות וללא התלהמות. תחת זאת אתה מחפש סנסציות וקופץ על כל דבר-הבל, ללא בדיקה רצינית, כמבשר את הגאולה.
כל זה לא היה מעניין איש מלבד חסידיך, אילו שמרת את מסקנותיך הנמהרות לעצמך או לחוג ידידיך. אלא שאתה דואג להפצתן ברבים ובכך מוליך שולל כל מיני תמימים ונבערים, נוסף לפרסום דברי בלע על צה"ל, על המדינה ועל לוחמים שלא עשו עוול. וכבר ראינו כיצד פרסומיך הנמהרים משמשים דלק לשונאי המדינה, לפרסמם באתרי המשטמה שלהם ולהצית באמצעותם אש שהם שואפים כי תחסל את מדינת ישראל. מה איכפת לך אם, באמצעות סיפורים כאלה, ישראל - שאינה חסרה כיום שונאים ואויבים - תוצג בעולם כולו כמדינה של רוצחים, המגיעים בשפלותם עד לרצח נזירות שסייעו בחבישת פצועיהם ולאחר מכן התעללו בגויותיהן - וכל זה באין בידיך שום ראיה רצינית לכך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
יואל קורנבלום |
|
29/09/13 05:31
|
|
|
|
|
|
אין כאן רדיפה אחרי רבין אלא נסיון להראות את תרבות השקר והכזב שהעלתה את רבין ושות' לתפקידים הרמים. התרבות הזאת סילקה כל כישרון שיכול היה להוות סכנה לתפקידם של רבין ושות'. תרבות השקר והכזב הזאת נוצרה על ידי מפלגות שונות שקבעו מי יהיה בצבא ומי יודח ובכל זה הנאמנות למפלגה היא התכונה החשובה ומזה אנחנו סובלים עד היום. אורי מילשטיין גם כתב על אהוד ברק וכל ובכל פרק הראה את המקורות כך שאין כאן "רדיפה אחרי רבין". לכן נראה לי, משה, שלביקורתך על אורי מילשטיין אין על מה להסתמך. אישית לדעתי מגיע לאורי מלשטיין פרס ישראל על מחקרו רב השנים בנסיון להציג את האמת ולנסות ללמוד מהכשלים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
יואל קורנבלום
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
29/09/13 05:50
|
|
|
|
|
משה,
אינני מבקש להוקיע איש אלא להבין את הווית הצבא והמלחמה כדי לשפר את תפקוד צבאנו. אני מבין בדרכי שלי ואתה מבין בדרכך שלך. זה נוהג שבעולם שהרי לאמת כשהיא לעצמה לא ניתן להגיע. (קנט) חילוקי הדעות בינינו אינם סיבה להתלהמות ולכינוי אנשים המסכימים לדעתי "חסידים שוטים". לכן לא אכנה אותך "מתנגד שוטה". אני מכבד את דעתך ואפילו אינני מצפה שתכבד את דעתי כי חוסר כבוד כלפי הוא המחיר שעלי לשלם כדי להגיע לאבני היסוד שהכול, וגם אתה, נמנעים מלהגיע אליהן כי אז יש להודות בכיעור שאנחנו שותפים לו ולהודות שאמונות וערכים שהחזקנו בהם היו מוטעים לחלוטין.
שבוע טוב והצלחה בפעילותך המשפטית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
29/09/13 10:21
|
|
|
|
|
את המטרות שלך הגדרת כבר במשפט הפתיחה של סדרת הפשקוילים המזוהמת הזו וכך כתבת:
"רוב הישראלים סבורים שיצחק רבין היה "מר ביטחון ומצביא מהולל" ושלא היה איש צבא מוצלח ממנו בתולדות מדינת ישראל. הם אינם יודעים שרבין לא פיקד אישית על שום קרב בחייו, שבקרב אחד בדרך לירושלים שאליו נקלע כשהיה מפקד חטיבת "הראל" במלחמת העצמאות, קיבל הלם, נטש את פקודיו, ברח למעלה החמישה ולקה בתסמונת פוסט-טראומטית ממנה לא נפטר עד סוף חייו.
התסמונת שבה ועלתה לפני מלחמת ששת הימים, שאז הוא אושפז בבית-חולים וקיבל טיפול בשוקים חשמליים. מכאן - שהיה לישראל רמטכ"ל, ראש ממשלה ושר ביטחון בעל הפרעת דחק פוסט-טראומטית - PTSD - שהתבטאה, בין היתר, בהתקפי חרדה קשים.
חקרתי במשך עשרות שנים את הביוגרפיה הצבאית של רבין, השונה בתכלית השינוי מכל מה שהתפרסם על-ידי היסטוריונים ועיתונאים"
לצורך זאת אתה משקר, מסלף, מזיי, מרכל ומקשקש ובמקביל טוען טענה מתחסדת כאילו אתה רוצה לחשוף איזו תרבות בטחונית.
מילשטיין אתה שקרן בזוי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
29/09/13 07:22
|
|
|
|
|
|
לפעמים רבין היה פולט אמיתות כאלה שלימדו מה הוא באמת חושב על זכויות אדם ועל השמאל, היו רגעים שאנשים היו מתחילים אולי להבין מי היה האיש, אבל לרוב הוא היה ביישן. ג'ינג'י ביישן, נכון שהמחנה שהתאגד סביבו דיבר בזכות זכויות אדם, לכאורה, בזכות השלום, לכאורה.
אבל אף פעם לא הפריע להם שאלפי בני אדם מתים בגלל הג'ינג'י הביישן, זה הקטע הכי ביזארי, באמת, הדאגה הזו לתדמית של ישראל ולוחמיה באמת חשובה יותר מהאמת, ויותר מהחיים של תושבי המדינה, רבין הוא אל, אל נערער על האליל רבין - רבין הוא ישראל הוא העם היהודי ממש ישוע.
אגב אין מפקד שלא אחראי למעשי פיקודיו, על זה בנוי הצבא, ככה זה, לא טוב תחזרו לפלמ"ח שם היה ברדק, בצבא מפקד נושא באחריות למעשי חייליו - אחרת אין צבא.
הבעיה היא שבפלמ"ח לא היו עורכי דין, מה לעשות עולם לא מושלם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 04:22
|
|
|
|
|
|
יש הבדל גמור וחריף בין מצב שבו הורגים מישהו בכוונה להפיק מכך תועלת אישית כלשהי ובין מצב שבו מדובר בהריגה מהירה כתחליף למוות צפוי בעינויים. ואנחנו מדברים על מצב שבו לפצועים שהיו מסוגלים לכך ניתן רימון היות והם רצו להתאבד ולא ליפול בשבי הערבי ולמות בעינויים. לכנות הריגה כזו כ״רצח״ נע בין הטיפשי למרושע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
29/09/13 15:01
|
|
|
|
|
|
זו דרכו של מילשטיין בפשקוילים האלו, שקרים, הכפשות, זיופים, רמאויות ורכילויות.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נצר יואב |
|
29/09/13 11:39
|
|
|
|
|
|
לשתי הסבתות שלי עשו המתת חסד בערוב ימיהן.
גופן כשל מערכתית וטוב מאוד שנתנו להן הרופאים
מנת יתר אופיום ונגמר הסבל לכולם.
יש זמן לחיות ויש מועד למות.
אבן היסוד הרלבנטית היא ש"להסתדר"
צריך לבצע טרם המשימה ולא אחריה.
בתרחיש הקרב המתואר בכתבה, פעל הפלמח ע"ב מחשבה תחילה,
כאשר הפעיל כוחות נרחבים בהיקפו של המנזר כלאמר בשכונות
ובכך מנע כיתור ערבי מוצלח סביבו עד כדי שהשיג נצחון מוחץ.
מובן מכך שמפקד הגזרה אסור שישהה היכן שעלול להיות מכותר.
טרם היות המקלעים או לחילופין בצבא מיומן ומצויד היטב,
יכול מפקד הגזרה להרשות לעצמו להיות קרוב לקו האש,
אבל לא במליציה המאולתרת של הפלמח.
תהילתו של הפלמח על כך שבסה"כ הצליח למרות היותו צ'יקמוק,
ולא עקב הצבת דוגמא ראויה לעתיד - שעד היום חסרה.
התהילה במקומה ביחד עם המסקנה המיידית שנדרש שדרוג מהותי.
כלאמר זוהי תהילת שועל הרחוב,
שטרם השכיל להכיר בכך שאינו אריה ושדרך ארוכה וקשה לפניו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
נצר יואב
|
|
|
|
|
|
| 16 |
|
|
אתרוג |
|
28/09/13 21:22
|
|
|
|
|
|
הביקורת שאתה כותב נגד רבין והפלמ"ח חשובה יותר מכל דבר אחר, כי היא יוצאת נגד התרבות של המריחה והשקר שנוצרה כאן למעשה מאז קום המדינה.
על הביקורת תבורך. אפילו אם פה ושם אתה טועה המפעל שלך חשוב בעיני מאוד והלוואי שיהיו לך ממשיכים.
אבל, כאשר אתה וחבריך לפורום אלפרדו, ממליצים על פתרונות זה לדעתי כבר גולש למקום לא רצוי, זה לא תפקידכם במטותא, לכל אחד מאיתנו גדול או קטן יש רעיונות, אולי חלקם הזויים וטוב שהם ישארו בדלת האמות שלנו, אבל אנחנו לא התכנסנו כאן לשמוע על פתרונות.
לזה יש פורומים ובעלי תפקידים רשמיים, מנהיגים, גנרלים וכו, רע מאוד שאתם נגררים להמליץ על פתרונות, לדעתי התפקיד של הביקורת, והשאלות שאתם שואלים, ככה בפרהסיה חשובים יותר מכל פתרון.
הביקורת כפי שהיא חשובה יותר ויש לה תפקיד בביעור הזחיחות והטימטום של אנשים מסויימים ושל התופעות שמביאות עלינו אסונות, וזה תפקיד חשוב לכשלעצמו. לדעתי עליכם להסתפק בתפקיד החשוב של ביקורת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו א' |
|
29/09/13 15:10
|
|
|
|
|
|
לא יאומן, אתה כופר בתורתו של הגאון הגדול ,נזר הבריאה אורי מילשטיין שליט"א..בוש והיכלם. מצד שני אתרוגצ'יק התחלת סוף סוף לחשוב וזה סימן טוב. אולי זה יקרה גם לחסידים שוטים אחרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו א'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
29/09/13 17:40
|
|
|
|
|
|
הפסיכופאטית רבין הוא חולה נפש? חלה תפנית? נמק והסבר..
ואל תתחיל שוב בעלילות הדם שלך על הפלמ"ח, למרות שבנגוריון היה פסיכי עם קבלות וזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
29/09/13 18:42
|
|
|
|
|
|
סובל משתי בעיות עיקריות: 1.השלכה-מצמיד לאדם זר את מחשבותיו ,שהוא חושש להציג בפומבי. 2.תוכיזם- חוזר על הדברים כמו תוכי. חבל שתסבול "קולות ונפיחות" ,יש טיפולים לבעיותיך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
29/09/13 19:07
|
|
|
|
|
|
| 17 |
|
|
בוזזי הבלורית |
|
29/09/13 03:32
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו א' |
|
29/09/13 09:16
|
|
|
|
|
|
מציק לך שאנו יפים ובעלי בלוריות, גם כיום. תמשיך להתבוסס בקנאתך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו א'
|
|
|
|
|
|
| 18 |
|
|
בלפור חקק |
|
29/09/13 09:46
|
|
|
|
|
|
אורי, אני מעריך את המסירות שלך לאמת בתיעוד הקרבות. ברור לי שחכמינו צדקו באומרם "ניכרין דברי אמת". האמת של הדברים שלך חזקה מכל דבר. סיפור התכנית לפוצץ את הפצועים בסן סימון ולסגת הוא סיפור מצמרר, וממש בנס הוא נמנע כשהתברר משיחות הקשר של האויב שהם במצוקה, וכך נמנעה טרגדיה ממש שלא פוצצו את כל הפצועים (ובתוכם גם את רפול). יישר כוח על הדבקות שלך במשימה לתעד את
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלפור חקק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
29/09/13 12:28
|
|
|
|
|
|
נוכח עדת המלעזים המבקשים למען אינטרסים אישיים ומפלגתיים להסתיר את האמת,
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
29/09/13 15:02
|
|
|
|
|
|
מר חקק מילשטיין מייחס לעצמו בעזות מצח את הסיפור המצמרר. ראוי שתדע כי הסיפור פורסם בהרחבה בספרו של אריה חשביה -הקרב על המנזר פרק ז'-תמות נפשי עם פלשתים[עמ' 77-94]. הספר פורסם בשנת 1969...מילשטיין מעתיק ללא בושה ומשתבח בכך.אנו מצפים שתתנצל בפני בלפור חקק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
29/09/13 15:16
|
|
|
|
|
|
גם בויקיפדיה וגם בספר של רפול.
והנה הקטע מהויקי:
"הכנות לנסיגה ולהתאבדות הפצועים -
לאור המצב הקשה, מספר הפצועים הגדול ומצב התחמושת והאספקה, נשקלה אפשרות נסיגה. ללוחמים היה ברור שלא יוכלו לשאת את כל הפצועים אל מחוץ למנזר תחת אש, ותחת הרושם הקשה של הנסיגה בנבי סמואל, היה ברור שהפצועים יירצחו באכזריות אם יפלו בשבי. נקבע בהגרלה ששני מפקדים ישארו עם הפצועים ויפוצצו את המנזר על יושביו בבוא העת ונעשו לכך הכנות. בינתיים, נעשו במפקדת החטיבה נסיונות להחיש תגבורת לנצורים. שתי מחלקות של הגדוד החמישי בפיקוד עובד מיכאלי (עבד) הצטיידו בנשק, תחמושת וציוד רפואי. הכח נע בהסתר והגיח בעורף הכח הערבי. בקרב קשה שהתפתח נהרגו 4 לוחמים ורבים (וביניהם עבד) נפצעו, אך 16 לוחמים הצליחו לחבור למגינים שבתוך המנזר.
יצחק רבין מפקד החטיבה, שהגיע למפקדת הגדוד הרביעי, השעה את פקודת הנסיגה באומרו שאחרי הכישלון בנבי סמואל והנסיגה משועפאט, תבוסה בסן סימון תהייה מכת מוות לקרב על ירושלים. ביוזמת דוד שאלתיאל הועבר לכח גם מסר מעודד, אך מפוברק, שממקור חיים נצפית נסיגה של כוחות ערביים מקטמון.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| 19 |
|
|
בלפור חקק |
|
29/09/13 09:47
|
|
|
|
|
|
אורי, אני מעריך את המסירות שלך לאמת בתיעוד הקרבות. ברור לי שחכמינו צדקו באומרם "ניכרין דברי אמת". האמת של הדברים שלך חזקה מכל דבר. סיפור התכנית לפוצץ את הפצועים בסן סימון ולסגת הוא סיפור מצמרר, וממש בנס הוא נמנע כשהתברר משיחות הקשר של האויב שהם במצוקה, וכך נמנעה טרגדיה ממש שלא פוצצו את כל הפצועים (ובתוכם גם את רפול). יישר כוח על הדבקות שלך במשימה לתעד את עדויות הלוחמים ולהציג את האמת ללא כחל ושרק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלפור חקק
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי טוב לערבים |
|
29/09/13 17:42
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין יכנס לספרי ההסטוריה של הערבים .להוכיח במחקריו איזה מנוולים היו לוחמי הפלמ'ח .וכמה טוב שיצחק רבין הפחדן נהרג ....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי טוב לערבים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
בלפור חקק |
|
30/09/13 09:39
|
|
|
|
|
|
לכותב האנונימי: כפי שאני כותב בשמי, כתוב בשמך ואל תסתתר. הייתי בעבר בסיור בסן סימון, וגם שם הובאו עדויות לוחמים על התכנית לפיצוץ כל הפצועים. ברור שדבריו של אורי נכתבים בעקבות עדויות, ויש בהם לקח לפיקוד הצבאי ללמוד משגיאות שנעשו בעבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
בלפור חקק
|
|
|
|
|
|
| 20 |
|
|
פועה |
|
29/09/13 11:18
|
|
|
|
|
הלחימה הזאת לא מסתדרת למילשטיין עם תדמית "הפחדנים הבורחים" שהוא כל כך התאמץ להדביק ללוחמי הראל ומפקדיהם.
אין מקום לספק בכלל שהאומץ, העקשנות, הנחישות, החברות ונכונות ההקרבה שהפגינו לוחמי הפלמ"ח בסאן סימון היא מורשת שראויה להלמד בצה"ל לדורותיו.
מילשטיין לא מסוגל להודות בכך כי מילשטיין הוא שכיר עט! אפילו את הצלחתם להאחז בשיניים ובציפורניים הוא "מיחס" לערבים במסקנתו "המקצועית": "את הלכודים במנזר, ובוודאי שאת הפצועים קשה, הצילה התמוטטות הערבים".
"מזל" שהוא לא מסיק שהצילה חטיבת עציוני!...
מבחינה צבאית זאת הגדרה לקרב שהסתבך ולא היתה ברירה ללוחמים אלא להלחם על חייהם כי לא הגיע אליהם סיוע יעיל והתוקפים לא נוטרלו ע"י מתקפות סיוע יעילות מבחוץ.
מה שהכריע את הקרב היו כושר העמידה של המגינים שעדפו לפחות שלש התקפות מאורגנות עליהם וגרמו לאבידות כבדות בקרב התוקפים. הזמן שחלף ללא תוצאות מבחינת הערבים, והתקרבות לערב ולחשכה זה מה ששבר את הערבים ומוטט את רצון הלחימה.
זה כמובן השליך ישירות לבריחת התושבים הערביים מקטמון, כי אחרי קרב קשה ממושך ועקוב מדם רצון הנקם מטפס לגבהים, אתה זה הבינו התושבים ומזה פחדו בצדק מבחינתם.
אלא שיש לשים לב לכמה "ענינים עדינים" שמתגלים מתוך התאור.
ראשית, אין סיוע ממשי מחטיבת עציוני עד ששאלתיאל נוחת בירושלים. (האם אלה חשבונות פוליטיים?...)
שנית, חטיבת עציוני מתחילה לסייע לאחר שמתקבל הדווח המודיעני שההתקפה הערבית נשברה וישנה בריחה מהשכונה.
(האם בעציוני משהו דואג לבריאות אנשיו??...)
שלישית, יש לשים לב לציוד (משורינים מרגמות) שיש לחטיבה המצוחצחת הזאת (למה למתי ולאיזה מצעד הם שמרו אותו? פלא שטבנקין "גנב" מהם אמל"ח שחסר לו כל כך?...)
רביעית, מענין שבעקבות "עציוני" מיד מגיעים אותם הטיפוסים העירוניים הידועים והמוכרים, כבר מוכנים, כדי לבזוז את הרכוש שננטש זה עתה! לכן כל כך "חשוב" לסופר "המחונן" להבליט ולהעצים, דוקא ביזה שעשו הלוחמים הסחוטים והמותשים, של הפלמ"ח, אחרי יממה של לחימה קשה ואכזרית...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
החפשה ניכרת |
|
29/09/13 13:56
|
|
|
|
|
|
קראתי כל מילה 7 פעמים - גם בכתבה הזאת וגם בכל הקודמות.
ומה שנובע מכולן - וגם בולט כאן: הלוחמים נלחמים כאריות - והפיקוד חלש רצון ובוגדני.
תמיד מילשטיין מצדד ןמשבח את גבורת הלוחם הפשוט.
וחושף את הבגידה וחדלות האישים של המפקדים אחוזי החולשה והפקרה שתמיד המפקדים היו מוכנים להפקיר את חיי חייליהם.
הלוחמים גיבורים אצל מילשטיין !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
החפשה ניכרת
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
נכון! |
|
29/09/13 16:28
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פועה |
|
29/09/13 18:41
|
|
|
|
|
|
היה קשה כשאול להוציא ממך הודאה כזאת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 16:45
|
|
|
|
|
|
כפי שכתבתי בעבר, כושר הלחימה של עציוני היה מוגבל. הדבר ניכר גם בקרב זה כל אימת שהיא הגיעה ללחימה ממש. 2 ממפקדי חטיבה זו הודחו בזה אחר זה, ולא בכדי. היובדה שמכל האוכלוסיה היהודית של ירושליים אי אפשר היה לגייס מספר מספיק של לוחמים ברמה סבירה לחטיבה אחת (בניגוד למשל לחיפה או תל אביב) בהחלט אומרת דרשני. אם הייתי מילשטיין, הייתי מוסיף משהו מרושע כמו שתושבי ירושליים הצטיינו מותר בבזיזה לאחר קרב מאשר בהשתתפות בלחימה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
29/09/13 18:09
|
|
|
|
|
|
ציטוטון מדברי החוכמה:
"שבעקבות "עציוני" מיד מגיעים אותם הטיפוסים העירוניים הידועים והמוכרים, כבר מוכנים, כדי לבזוז את הרכוש שננטש זה עתה! לכן כל כך "חשוב" לסופר "המחונן" להבליט ולהעצים, דוקא ביזה שעשו הלוחמים הסחוטים והמותשים, של הפלמ"ח, אחרי יממה של לחימה קשה ואכזרית... "
שימו לב להבדלה בין הבוזזים העירונים, ולוחמי הפלמ"ח שנחו מהקרב, כמובן הקביעה שלוחמי הפלמח הדגולים אינם עירונים חס ושלום, ולכאורה חשבנו שלוחמי הפלמ"ח הם גם "אותם עירונים" אגבון קטןושולי, רבין עצמו, סליחה האל רבין, הוא יליד ירושלים, נו עכשיו מובנת הבעיה של רבין שהיה מאותם "טיפוסים עירוניים". ואידך וזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
פועה |
|
29/09/13 18:52
|
|
|
|
|
שזרמו לשכונה כדי לבזוז אותה, כפי שמדווח מילשטיין ומסתפק בכך.
את "הביזה" של הפלמ"ח שאם הייתה, זה פחות מ-5% מכלל הביזה
95% מהרו לבזוז שאר היהודים, שפתאום קבלו "אומץ" לצאת מחוריהם כי הייתה להם לכך "סיבה טובה".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
פועה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
29/09/13 19:13
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 20:01
|
|
|
|
|
|
הנקודה היא שהבזיזה בקטמון לא היתה של הפלמ"ח לבדו וסביר להניח שאף לא הייתה עיקר הביזה שם, ולו משום שללוחמי הפלמ"ח היה יותר קשה לעסוק בכך (טכנית ומנטלית) בתום קרב קשה, בהשוואה לאזרחים. למרבה הצער, יש מקום לביקורת על תושבי ירושליים ככלל (ברור שהיו ביניהם היו הרבה לוחמים אמיצים)שכן חטיבת עציוני התקשה מאוד לגייס לוחמים מבין היהודים הרבים שחיו בעיר ולכן, אפילו שתוגברה בלוחמים ממרכז הארץ, נותרה יחידה חלשה למדי, ומצד שני, כשזה הגיע לבזיזה הייתה לתושבי ירושליים רמת פעילות מרשימה.
והאמת היא שאינני חושב שהיה צבא בהיסטוריה שלא עסק באופן מאסיבי בביזה. במקרה הטוב, הביזה נעשתה באופן שיטתי ומסודר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| 21 |
|
|
מחריבי המדינה |
|
29/09/13 17:23
|
|
|
|
|
|
רק האצ'ל והלח'י של בגין ניצחו את צבאות ערב כולם ובגין הקים את מדינת ישראל .למרות התנגדות הפלמחניקים הערבים שנלחמו להשמדתה ..
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מחריבי המדינה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
מעלה |
|
29/09/13 21:18
|
|
|
|
|
|
| 22 |
|
|
לחקר מחלת השקרים |
|
29/09/13 17:34
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
29/09/13 18:24
|
|
|
|
|
|
מילשטיין תילמד כ-"חוקת עולם".
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
שתילמד |
|
29/09/13 19:05
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
29/09/13 21:16
|
|
|
|
|
|
שנדע מה ללמד\לתקן.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשיפת ליקויים |
|
29/09/13 22:11
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
30/09/13 08:27
|
|
|
|
|
|
אין הפקת לקחים ומאליו השרידות נפגמת!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גיא שוחט |
|
30/09/13 11:44
|
|
|
|
|
|
תרשי לי להיות הנסיך.
יש בך חכמת נשים מלומדה!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גיא שוחט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
30/09/13 12:25
|
|
|
|
|
|
מי יודע, אולי ביום מן הימים. העקשנות לפעמים משתלמת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גיא שוחט |
|
30/09/13 12:47
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
30/09/13 13:20
|
|
|
|
|
|
אל תקפוץ על הסוס כך כך מהר- מי יודע מה תמצא שם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| 23 |
|
|
קולות ורעשים |
|
29/09/13 18:38
|
|
|
|
|
|
על בריחה כבר הוחלט במועצת המעודדות שאסור לכתוב, עכשיו צריך לכתוב שביזה לא הייתה בפלמ"ח, ואותי כנער לימדו בתנועת הנוער, לגנוב בשביל החברה, בעצם לסחוב ככה אמרנו, משהרמנו גבה..כן שוב אותה גבה, ציין בפנינו הנעריות אותו מדריך בהדגשה מיוחדת "כמו בפלמ"ח" אפילו בצבא כן (נעזוב ת'גבות הפעם), השלמנו ציוד אחרי אימונים "כמו בפלמ"ח".
נו טוב לא הייתה ביזה בפלמ"ח ...מאמינים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
29/09/13 21:01
|
|
|
|
|
|
לא רק שהיתה ביזה פרטית אלא היתה ביזה גדודית וחטיבתית שקראו לה "קופה ב'" שנועדה במקורה לסיוע לאלמנות ולפצועים ולבסוף נבזזה על ידי המפקדים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ראומה |
|
29/09/13 22:55
|
|
|
|
|
|
כמו שאמר אורוול, היו שווים, והיו שווים יותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראומה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
29/09/13 23:00
|
|
|
|
|
|
אורי, ידידי הטוב י׳, אחד מנכדיו של יוספל׳ה טבנקין, רוצה לדעת איפה לדעתך סבא שלו הסתיר את כל הכסף שדאג שיבזזו מהערבים בקטמון ובכלל. זה יכל לעזור כשהיה סטודנט לצידי והיה צריך לעבוד בכל עבודה כדי להתפרנס , והיה יכול לעזור לו היום כשאפילו מעבודה כמו שלו בהייטק לא קל להתפרנס בישראל.
כניראה שיוספל׳ה הצליח לבזבז הכל לי שאף אחד יידע. אולי על נשים, אולי הוא הימר על הכל בקזינו בטורקיה...
הרי לך נושא לספר חדש....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
30/09/13 09:02
|
|
|
|
|
הביזה ממלחמת השחרור הייתה הכסף הקטן שנעלם ב"חור השחור" המכונה "קיבוץ".
הכסף הרב של העם היהודי ומדינת ישראל, ש"נעלם" תחת ידיהם חסרי האחריות של הקיבוצניקים, יכול להסתיר מעשים פליליים רבים שבצעו אנשי הפלמ"ח (בלי לפגוע במעשיים החיוביים).
למה אתה צריך ללכלך את עצמך כשאתה מגן על מעשים שליליים באמצעות הטעיית הציבור?
למשל: כיבוש רמת הגולן נעשה בלחץ של ראשי הקבוצים שרצו להשתלט על אדמות הרמה. הקיבוצים ידעו ל"הביא הביתה פרנסה".
הנכד של טבנקין לא זכה מרכוש טבקין (הקבוץ), משום טמטומם של הוריו (סבו) שחשבו שיוכלו לקיים את האידיאולוגיה המטורפת וחסרת האחריות האנושית, שהייתה בניגוד לטבע ולשכל הישר. בכך הם בחרו - מרצונם החופשי - להפקיר את חייהם ורכושם הפרטי בידי בני אדם שניהלו אותם על פי האינטרס והשיגעון האישי שלהם, ולכן, היו מי שזכו מהעסקה והיו אחרים ששילמו עבור זה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
30/09/13 15:41
|
|
|
|
|
|
מילשטיין כתב שראשי הפלמ״ח לקחו את הביזה לכיסם, וזה שונה מאוד מלקחת את זה לקיבוץ. ההדגשה שלי היא שמדובר בשטויות ושלכל היותר זה הגיע לקיבוץ או ליחידות והם לא נהנו מזה באופן אישי. לע קיבוץ עין חרוד ולא משפחת טבנקין התעשרו בעקבות מלחמת העצמאות.
לגבי ההשמצה על תושבי קיבוצי עמק הירדן....אני רק להזכיר לך שהם חיו תחת איום מתמיד של הירי הסורי מהרמה והיו ילדים שגדלו במקלטים. זה היה הרקע לדרישה שלהם לתקיפת רמת הגולן. לרוב קיבוצי עמק הירדן אין עד היום אפילו רבע דונם אדמה ברמה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
30/09/13 23:33
|
|
|
|
|
אני לא אחראי על החינוך שלך, ולכן איני אמור להסביר לך שביזה עבור הקבוץ או עבור ארגון אלמנות, אינו שונה מכל ביזה אחרת (כשהשופט דן חבר בארגון פשע שקבל תגמול פרוטקשיין עבור ארגונו, האם הוא יקבל הקלה בעונש, על שום שלא לקח את הכסף לכיסו?).
כידוע לך, שבקבוצים כולם היו שווים ורק מעטים היו שווים יותר, משום שאחרת אין שום ערך ל"שוויון".
כמו-כן, מלבד הביזה למטרות ציבוריות, הייתה ביזה פרטית, וניתן לראות את קצה הקרחון בבתיהם של בחירי הפלמ"ח ביפו כגון: דן בן-אמוץ ויצחק שדה.
לגבי הסיבה של ראשי הקבוצים בלחצם לכבוש את רמת הגולן. הרי ידוע לנו שאת ההיסטוריה ניתן לספר באופנים שונים, לכן, נשאלת השאלה: מדוע הרסו את היישובים הסורים והעלו טרקטורים חקלאים עם מחרשות ודיסקוסים ש"ישרו" את השטחים? הרי אם לא הייתה כוונה לרשת את הארץ, לא היו חוזרים על מעשה תש"ח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
1/10/13 19:50
|
|
|
|
|
|
ובראש ובראשנה בתחום הבנת הניקרא. לא כתבתי שביזה מסוג כלשהו היא "בסדר". כתבתי שמילשטיין מדבר שטויות כשהוא טוען שמפקדי הפלמ"ח, ובראשם טבנקין אותו הזכיר בנושא זה פעמים רבות, לקחו מהביזה לכיסם. וכן, אם כבר העלת זאת, יש הבדל מוסרי גדול בין ביזה (של רכוש של מי שממילא עזבו בתיהם והחזרתם לא הותרה) למען נפגעי הקרבות ובין ביזה עבור הרווח האישי. כשהמדינה נטלה לעצמה את רכוש הערבים שלא נבזז על ידי אנשים פרטיים והשתמשה בו כדי, למשל, לאחסן חיילים משוחררים, היא עשתה אותו דבר בדיוק שהפלמ"ח מואשם בו כאן. זה שמדובר כאן ב"מדינה" לא משנה דבר מבחינה מוסרית.
לגבי רמת הגולן-יש עובדות פשוטות ואתה רחוק מהן ת"ק פרסה. מי שהרחיק את תושבי הרמה הסורים והשמיד את יישוביהם לא היה הקיבוצים ולא שולחיהם והם גם לא הפיקו מכך דבר. מי שיזם זאת הייתה ממשלת ישראל שרצתה לחזק את אחיזתה ברמת הגולן. לכל מי שיכול לדמיין מה היה קורה עם היו חיים היום ברמת הגולן מאות אלפי ערבים ברור לחלוטין שהם צדקו. הם ניצלו את סערת המלחמה כדי להפוך את בריחת אותם תושבים לעובדה מתמדת, וטוב שכך. כשם שטוב שכך נעשה במהלך מלחמת העצמאות במקומות אחרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
2/10/13 13:57
|
|
|
|
|
כתבת: "יש הבדל מוסרי גדול בין ביזה (של רכוש של מי שממילא עזבו בתיהם והחזרתם לא הותרה) למען נפגעי הקרבות ובין ביזה עבור הרווח האישי"
לדעתי (על פי ערכי המוסר שלי), אין הבדל בין ביזה מאדם שברח מאימת המוות במלחמה או משודד ברחובות תל-אביב. ביזה היא גניבה/שוד. הרכוש שייך לבעליו ולא לאחר (עיין בפיצויים שנקבעו לנפגעים בעזה)
את הרכוש "המוחרם" במלחמה יש למסור לארגון אפוטרופוס שישמור ויגן על ערכם של הרכוש. כך אמורים לפעול בעולם המודרני.
כתבת: "כשהמדינה נטלה לעצמה את רכוש הערבים שלא נבזז על ידי אנשים פרטיים והשתמשה בו כדי, למשל, לאחסן חיילים משוחררים, היא עשתה אותו דבר בדיוק שהפלמ"ח מואשם בו כאן".
אתה צודק, גם המדינה לא נהגה באופן מוסרי. כידוע, אין מעשי העבריין מכשירים מעשיו של עבריין אחר. ברור שתרבות הבולשוויקית שהייתה מצע הגידול המוסרי של הפלמ"ח וראשי המדינה, מצא מכנה משותף להצדקת מעשה הביזה.
ואומנם, כשמדובר בהסכם עם הפלסטינים, ישנה דרישה לפצות את הפלסטינים הנפגעים.
כתבת: "לכל מי שיכול לדמיין מה היה קורה עם היו חיים היום ברמת הגולן מאות אלפי ערבים ברור לחלוטין שהם צדקו. הם ניצלו את סערת המלחמה כדי להפוך את בריחת אותם תושבים לעובדה מתמדת, וטוב שכך. כשם שטוב שכך נעשה במהלך מלחמת העצמאות במקומות אחרים"
כלומר, אתה מצדיק את פעולות הטרנספר שנעשו במלחמת השחרור ובששת הימים. האומנם זו דעתך גם לגבי אוכלוסיית יו"ש? או שמה זה "כשר" רק כשזה מתאים לשמאלני חסר הזדהות לאומית יהודית?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
2/10/13 16:14
|
|
|
|
|
מוסר איננו עניין אבסולוטי ויש לו רמות. בעולם מושלם, היית צודק. לכל פליט מגיע לחזור לביתו ולכל קורבן מלחמה מגיע לקבל חזרה את רכושו. זהו כמובן מוסר אוטופי שמנותק מהחיים האמיתיים.
כל הצבאות בכל המלחמות, לפחות עד מלחמת העצמאות, עסקו בביזה ונהנו מביזה. זה היה חלק בלתי נפרד ממוסד המלחמה. אפילו ביהדות ביזה בהחלט מותרת, לפחות במה שקשור לביזה של שבויה טובת מראה...
כשמדובר בביזה של אוכלוסיה כבושה חסרת אונים, זה חמור מאוד מוסרית. כשמדובר בביזה של רכוש אוכלוסיה שכבר אל גרה במקום, ואף אחד אף לא מתכנן לאפשר לה לחזור, זה חמור פחות במבחן המציאות כי הרכוש ממילא אבוד מבחינת הקורבנות.
בשימוש בנכסי הבורחים אפשר לראות כמנגנון פיצוי על הנזקים שגרם הצד המתקיף במלחמה. ובמלחמה, הצד המפסיד, ובייחוד אם הוא התוקפן, נאלץ לשלם עבור הנזקים שגרם. יש בזה מן הצדק שרכוש ערביי קטמון ישמש כדי לממן את שיקומו של יהודי שנפצע קשה בקרב שאותו יזמו תושבי השכונה או נציגיהם.
לכן, זה בהחלט סביר בעיני שהמדינה עשתה שימוש בנכסי הבורחים. וודאי מרגע שהחליטה שחזרתם לא מותרת והברירה לפיכך הייתה או לשמור את הנכסים כמו שהם לצמתיות (מה שטכנית אפילו לא אפשרי היה כשמדובר בנדל״ן) או להשתמש בהם לטובת הציבור שלך וצרכיו.
לגבי העברות אוכלוסין: יש מצבים שזה בתחום הלגיטימי. כשאוכלוסיה עויינת נמלטת (לא מגורשת ממש) בזמן מלחמה ולא נותנים לה לחזור אחר כך, זה לגיטימי בעיני. יש הבדל גדול בין בריחה לבין גירוש אקטיבי.
במלחחמת העצמאות עשו הרבה דברים לא יפים אך הכרחיים באותה נקודת זמן. למלחמות מעצבות מהסוג של מלחמת העצמאות (למשל מלחמת טורקיה יוון,או פקיסטן נגד הודו בעימות המכונן) יש דינמיקה משלהן חהיא כוללת גם שינוי בהערכות האוכלוסין משני הצדדים כדי להבטיח המוגניות סבירה מבחינה לאומית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
2/10/13 18:00
|
|
|
|
|
אין ספק כשהמוסר ב"ידיים הנכונות", מאפשר להכשיר פשעים גרועים מאלו עליהם אנו מדברים.
ההבדל המוסרי בין לקיחת רכוש של אזרחים שיצאו לטייל מחוץ לביתם, לבין לקיחת רכוש של אזרחים שסולקו בכוח מביתם, דומה להבדל בין גניבה לבין שוד (בהתאמה)
קביעתך השרירותית כי כל האזרחים השדודים הם "אויב", בלי לאפשר להם להוכיח את היפוכו של קביעתך (הנובעת מאינטרסים של טורף) מסבירה את ההסתה של תרבות מסוימת כלפי מי שאינו משלנו והתרת דמו.
הדילמה של מדינת ישראל התבטאה (בנושא זה) בקביעותיה לגבי נכסי נפקדים ( he.wikipedia.org). הקרב בין המוסרי לתאווה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילין |
|
3/10/13 15:39
|
|
|
|
|
|
התייחסות לאוכלוסיה כמכלול איננה המצאה שלי, וכתומך טרנספר וודאי שאין לך מה לבוא בטענות מוסריות בנידון.
אין פה לא שוד ולא גניבה. מדובר באוכלוסיה שברחה ושלא הייתה כל כוונה לאפשר לה לשוב. פיצויים על רכוש שאבד היו צריכים להתקזז עם תביעות פיצויים מהצד היהודי. כך מוסרי וכך נהוג. את הנדל״ן שנשאר לא היה כל טעם לשמר סתם כך עד קץ הימים ואני מניח שהדבר ברור לך היטב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
3/10/13 16:51
|
|
|
|
|
אתה כותב: "אין פה לא שוד ולא גניבה. מדובר באוכלוסיה שברחה ושלא הייתה כל כוונה לאפשר לה לשוב".
כלומר, אתה אונס את הבעלים שלא יחזרו לרכושם, וכיוון שכך, אתה מזכה אותך מעשית ומוסרית לקבוע שרכושם הפקר.
אתה ברמה הבנה מוסרית מאד בעייתית.
לגבי טרנספר. כמו הטרנספר, אתה יכול לטעון כלפי על נכונותי להרוג את אויבי, הרי זה גרוע יותר מטרנספר של בני אדם.
אבל אינך עושה זאת משום שאתה יודע ש"התר" להרוג נובע מערך גדול יותר (הקמת מדינה או הגנה על ...).
כלומר, כשאני שואף לעשות טרנספר לאנשים (אני רוצה לעשות לערבים, אתה רוצה לעשות ליהודים ביש"ע), זה אומר שהערך של תוצאות הטרנספר חשוב יותר מהערך של הזכות האנושי של האויב (האויב שלי הוא הערבים המונעים ממני לקיים את מדינת היהודים על שטחי ארץ ישראל, האויב שלך הם היהודים היושבים על האדמות שאתה שואף למנוע מהיהודים)
הערך החשוב יותר מהטרנספר (הריגת האויב) אינו כרוך בביזה רכוש האויב, ולכן, הביזה אינה מעשה העניין ולכן אינו נסלח. גם אם השוד מיועד למטרה חשובה של סיוע למשפחות נפגעי המלחמה (תאר לך שמשרד הביטחון שודד את הלבנונים כדי לממן את הוצאות הפיצויים למשפחות החללים)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 21:39
|
|
|
|
|
|
אדוני הנכבד, המטרה של אי מתן האפשרות לבורחים לחזור לא הייתה שוד רכושם אלא למקסם את הסיכוי לקיים מדינה דמוקרטית עם רוב יהודי מוצק. ברוב המקרים האנשים לא גורשו אלא ברחו ואת הבריחה שלהם כבר ניצלו ולא נתנו להם לחזור. זה מאוד שונה מהרצון (שמאחורי ההתחסדות) לסלק אנשים בכח מבתיהם בקור רוח.
הרכוש שנשאר מאחור הוא תוצר לוואי, והשיקולים של מה לעשות איתו היו נכונים מכל הבחינות, כפי שכתבתי.
מאותו רצון ברוב יהודי מוצק, אני גם בעד (כשזה יהיה אפשרי) ביציאה מהשטחים. אני לא בעד גירוש היהודים מבתיהם, בניגוד למה שכתבת. אני בעד שאם וכאשר יהיו תנאים להסדר (ואני לא רואה את זה בעתיד הניראה לעין, ואולי בכלל, לאור גישת הצד הערבי)אזי היהודים שחיים שם יוכלו להשאר כמיעוט בעל שוויון זכויות, בדיוק כמו הערבים שחיים בתחומי מדינת ישראל.
יש מבין?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
4/10/13 05:26
|
|
|
|
|
כשה"עגלה הריקה" שלך, נמנעת מכל משא, אתה חופשי לעשות כל מה שאתה רוצה, על פי טובתך.
תאר לך שאני (חס וחלילה) מכניס את הערבים לכבשנים (מסיבות טובות. סיבות כאלו שעם תרבותי, נאור וליבראלי - מסוגל להזדהות איתן), האם מתקיים המצב שהם לא יחזרו, ואז אני זכאי לממש את רכושם?
בבוכרה היפה/בעירי ברוכת השמש/חרב המשפט שלופה/חרב המשפט/הו
כאן בשערי העיר/האמת תצוף כשמן/תנו הידד לו לאמיר/לאמיר הידד
שני אחים/רבים/אודות/הסיר/האמיר/את ראש שניהם/הסיר/והסיר הוא ה/אסיר של האמיר
הו
אזרחים פצחו נא בשיר/כי אמת וצדק משפטו של האמיר/אזרחים פצחו נא בשיר/כי אמת וצדק משפטו של האמיר
אתה מסכים שיהודים יחיו תחת שלטון ערבי(כאילו יש לך זכות על חייהם של אחרים). האומנם ישנה משמעות כלשהי אם תכריז שאתה מסכים שיהודים יחיו ביוגוסלביה? ברור שלא, אז מה החשיבות הנבזית של "הסכמתך"? אני אגלה לך. בכך אתה נסוג מהאחריות ההדדית שלה אתה חייב לבני עמך, שהיא: להגן על זכותם ועל רכושם החוקי. רוב הישובים ביש"ע הם חוקיים (לצערך, גם בירושלים).
במקום לקבל עליך את האחריות למעשה שלך בטרנספר "אחיך", אתה מסתתר בהומניות מזויפת של "נתינת בחירה". האם אתה מוכן להעניק למדינת הפלסטינים גם את שטחי אום אל פחם על תושביהם, ולקבל או לא לקבל שטחים חילופיים? (בלי תירוצים, כן או לא)
כתבת: " ברוב המקרים האנשים לא גורשו אלא ברחו ואת הבריחה שלהם כבר ניצלו ולא נתנו להם לחזור".
איזה טיעון נבזי, הרי אדם רשאי לעשות ברכושו כרצונו, ואם הוא יוצא מסיבה כלשהי מביתו, אין לך שום זכות לקבוע על רכושו את זכותך.
וכשאתה תומך בגרוש יהודים מרכושם שעל שטחים שלא היו שייכים לאף אחד אחר. האם זה מעניק לך זכות על רכושם כך שאתה נותן את האדמות שלהם לערבים?
כתבת: "זה מאוד שונה מהרצון (שמאחורי ההתחסדות) לסלק אנשים בכח מבתיהם בקור רוח"
אתה מאשים אותי בהתחסדות? הרי אתה תומך במניעת חזרת הערבים לרכושם, הרי בקלות מדינת ישראל יכלה לתקן את העוול שנעשה לערבים ש"טיילו" מביתם. אבל את (האדם הנאור) מצדיק את הגירוש (ומאשים אותי על פתרונות ברוח שלך)
כשאני יוצא למלחמה, אני יודע למה אני הולך. אני יודע שהתפקיד שהוטל עלי זה להביא ניצחון שעלול להיות מלווה בהריגת אנשים וחשיפתי האישית למוות. זה מצב אן נורמלי מכסימלי. שאר הדברים עומדים ברמת חשיבות נמוכה יותר.
כדי לצאת למלחמה, המטרה/הסיבה חייבת להיות בעלת חשיבות גבוהה ביותר (אצלך - קיומה של מדינת ישראל, אצלי - זכות העם היהודי על ארץ ישראל)
לכן, הטרנספר של הערבים - בשבילי - הוא בעל חשיבות נמוך יותר מזה של מלחמה, ואם מטרתי יכולה לשמש לי עילה למלחמה, על אחת כמה וכמה היא משמשת לי עילה מספקת לעשיית טרנספר לערבים (טרנספר ליהודים ע"י יהודים, זו בגידה שהיא חמורה יותר מרצח. תרצה הסבר, תקבל)
ערכי המוסר שלך מאד ירודים. שמור על היותם כאלה, כדי שלא תרגיש רגשי אשם. דן בן-אמוץ יכול היה לצעוד בראש הפגנה נגד החרמת רכוש ערבי, למרות ש"זכה" בשתי דירות על הרהוט שהם - ביפו. זה התאפשר לו רק בזכות היותו בעל ערכי מוסר פרימיטיביים ואמונה חזקה שהוא משתייך לחברה הטובים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
4/10/13 09:58
|
|
|
|
|
|
זה כמו שני קווים מקבילים שלעולם לא ייפגשו. קראתי איפשהו שהוא שכב עם אמו כשהיה בן שלוש עשרה, לפני שעלה לארץ, ועל כך שהואשם בבעילת קטינות. אדם כזה נחשב בעיני הפלמ"חניקים לאידיאל....זוועה !! עם כאלה נורמות הוא השתלב יפה מאוד בהווי שלהם, חלק מהמיתוסים של הפלמ"ח הם פרי יצירתו: ילקוט הכזבים והמערכונים והשירים שכתב עם חיים חפר. רק אחרי שאמנון דנקנר חשף את פרצופו של דב"א בביוגרפיה שכתב עליו - רק אז נחשפה דמותו המכוערת, וזאת הסיבה שהיום נחשב מוקצה מחמת מיאוס... בקרוב אצל רבין, אחרי הביוגרפיה של מילשטיין !!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
4/10/13 14:54
|
|
|
|
|
|
אתה מפנטז על דחיפת הערבים לכבשנים ומטיף לי מוסר? תהיה בריא.
דברי קודם היו ברורים לחלוטין. אם אינך מסוגל להבינם, פנה למבוגר אחראי שיסביר לך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| 24 |
|
|
אלפרדו ב' |
|
29/09/13 19:00
|
|
|
|
|
|
מילשטיין מטעה בזדון[הערה 5 ] כאשר הוא מכחיש שבפלמ"ח היתה החלטה ברורה בנושא.ב-21 בפברואר 1948 לאחר שהתברר בודאות שכל שבוי שנפל בידי הערבים נרצח בעינויי תופת וגופתו חוללה, הוצאה פקודה שקבעה-אין ליפול בשבי האויב[הערבים ] בשום מחיר. במקרה ומישהו נפצע עליו להפעיל רימון על עצמו ועל האויב...אל יפול שבוי עברי בידי פראי אדם. בקרב השני בנבי יושע נהג פילון פרידמן ז"ל לפי הפקודה ,ברגע האחרון ירה בשני הפצועים קשה ואחר כך ירה בראשו. היו מקרים נוספים,כך שתכנית ברירת שמשון בסן סימון לא היתה חריגה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
29/09/13 22:35
|
|
|
|
|
|
האיש הזה שקוף.הוא מגיב לכל הבלותה ונפיחה של מעודדיו[קולות ונפיחות] אך מתעלם ממידע שסותר את הנחות היסוד שלו.מומלץ לקרוא את מאמרו החדש של עו"ד משה גולדבלט:איך התקדם רבין מהדחה להדחה-בו נחשפות שיטות הכתיבה הנלוזות של מילשטיין, פורסם כאן היום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חוקק חקקי אוון |
|
30/09/13 09:04
|
|
|
|
|
|
לפקודה המפורשת של הפלמ"ח.קום בחור עצל וצא לעבודה .לכל פיפס חיובי שאתה מקבל[בלפור חקק לדוגמה] אתה מגיב מיד,ןלפתע נותרת המום . שכחתי שאתה סובל מהלם קרב[ממכת שמש בקורס]ואסור להטריד אותך בשל הרגישות...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חוקק חקקי אוון
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
30/09/13 12:30
|
|
|
|
|
|
כבר מזמן היית מקבל ממנו איזה ליקוק רציני.
אז לפחות תודה לאלוהים שזה לא קרה לך.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
30/09/13 13:15
|
|
|
|
|
|
איזה סיפוק יש לך מהעניין, שאלת פעם את עצמך?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
דם |
|
30/09/13 16:51
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
דם
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
30/09/13 09:50
|
|
|
|
|
א. נא ציין את המקור הארכיוני לפקודה.
ב. במקרה הקונקרטי, בקרב סן סימון מדובר על קשר בין רצח לבין בריחה כאשר לא היתה סיבה לברוח וממילא לא היתה סיבה לרצוח פצועים, אף אם היתה פקודה כנ"ל.
ג. אכן רצחו בעוד מקרים פצועים, גם במבצע יורם של הפלמ"ח בלטרון. רצח במקום אחד ואפילו פקודה לרצוח אינם מצדיקים רצח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
30/09/13 10:23
|
|
|
|
|
|
בעינויי תופת.הפקודה פורסמה בספר "יפתח אחוזת הסופה" עמ'182[לידיעת כל היחידות].אם לא הכרת אותה מצבך קשה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
30/09/13 15:01
|
|
|
|
|
|
רק ארבעים שנה ולכן הוא עדיין לא הגיע לספר הזה.
אולי בעוד ארבעים שנה זה יגיע אליו.
תתנחם בזה שגם ספרים אחרים הוא לא קרא למרות שהוא מתיימר לצטט מהם.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
30/09/13 16:09
|
|
|
|
|
"ב. במקרה הקונקרטי, בקרב סן סימון מדובר על קשר בין רצח לבין בריחה כאשר לא היתה סיבה לברוח וממילא לא הייתה סיבה לרצוח פצועים, אף אם הייתה פקודה כנ"ל".
ואומנם חיימקה מחזק את הטענה באומרו בתגובה 19:
"יצחק רבין מפקד החטיבה, שהגיע למפקדת הגדוד הרביעי, השעה את פקודת הנסיגה באומרו שאחרי הכישלון בנבי סמואל והנסיגה משועפאט, תבוסה בסן סימון תהייה מכת מוות לקרב על ירושלים. ביוזמת דוד שאלתיאל הועבר לכח גם מסר מעודד, אך מפוברק, שממקור חיים נצפית נסיגה של כוחות ערביים מקטמון"
כלומר, רבין קבע שלאחר התבוסות הקודמות אסור לבצע "מתקפה סיבובית" בה תוקפים ונסוגים. השאלות הן:
1. האם התכוון שכל הלוחמים יושמדו? או
2. כמו שכתב מילשטיין, לא הייתה סיבה לברוח ובוודאי לא להרוג את החברים לנשק.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
30/09/13 16:41
|
|
|
|
|
|
זה רצח רק במוחו הקודח של רודף הפרסומת האובססיבי מילשטיין.החוקר הדגול לא ידע כלל על הפקודה המפורשת לא ליפול בשבי.אין לו מושג גם על נושאים אחרים והוא מתיימר להיות חוקר מלחמות ישראל.מה הפלא שמחקריו שווים כקליפת השום. הכותרות הצעקניות לפרקים מעידות על מהותו. שרלטן בכיר ,מפריח סנסציות.לא במקרה פוטר בבושת פנים מכל מוסד אקדמי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
30/09/13 18:02
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
30/09/13 19:17
|
|
|
|
|
|
מי שניצב בפני דילמות הם בני אנוש מפותחים ולא תוכי זקן שעוסק במיחזור מאמרים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
30/09/13 19:39
|
|
|
|
|
תתייחס לציטוט שהביא חיימ'קה בתגובה 19:
"יצחק רבין מפקד החטיבה, שהגיע למפקדת הגדוד הרביעי, השעה את פקודת הנסיגה באומרו שאחרי הכישלון בנבי סמואל והנסיגה משועפאט, תבוסה בסן סימון תהייה מכת מוות לקרב על ירושלים. ביוזמת דוד שאלתיאל הועבר לכח גם מסר מעודד, אך מפוברק, שממקור חיים נצפית נסיגה של כוחות ערביים מקטמון"
ולשאלות הנובעות מהדברים:
רבין קבע שלאחר התבוסות הקודמות שאסור לבצע "מתקפה סיבובית" (שבה תוקפים ונסוגים). השאלות הן:
1. האם רבין התכוון שכל הלוחמים יושמדו? או
2. כמו שכתב מילשטיין, לא הייתה סיבה לברוח ובוודאי לא להרוג את החברים לנשק.
במקום להתלהם ולהסית את הנושא (כמו אותם שקרנים שאינם מוכנים להתאמת עם האמת), תנסה לנצל את שכלך, ולענות תשובה הגיונית לשאלות החשובות שנשאלו.
החשיבות של תשובתך נובעת מכך שכל תשובה - רצינית ולעניין - תעמיד את קביעותיו של מילשטיין ביתרון במבחן האמת, בייחס לקביעות של מתנגדיו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
30/09/13 20:26
|
|
|
|
|
|
זה תיאור מוטעה שנלקח מויקיפדיה ואין לו שום קשר למציאות.את סיפור המעשה האמיתי[בלי התוספות הפרובוקטיביות של מילשטיין]תוכל למצוא בספרו של אריה חשביה "הקרב על המנזר".הייתי בעבר בקטמון עם חברי רפול , דדו , רעננה בני, ואני יכול להעיד שסיפוריהם תאמו את הספור בספרו של חשביה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
30/09/13 21:25
|
|
|
|
|
|
שבא להראות שמילשטיין לא גילה כאן שום דבר חדש ושאפילו בויקי יודעים שהיתה תכנית נסיגה שכללה התאבדות או הריגת הפצועים הקשים לבל יפלו בידי האויב.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
1/10/13 14:38
|
|
|
|
|
איני מקל ראש בחשיבות ההוכחה שמילשטיין לא חידש ואף לא המציא את האירוע. אולם בנוסף ל"עיקר", הסתתר "טפל" שערכו עולה עשרות המונים על העיקר.
הציטוט שאתה מביא, מחזק את קביעתו של מילשטיין שהנכונות של הלוחמים להרוג את הפצועים, נובע מחולשת הנפש ולא משום גודל הסכנה.
אם הדבר נכון, אזי חבריו של אלפרדו ב' ("הייתי בעבר בקטמון עם חברי רפול , דדו , רעננה בני, ואני יכול להעיד שסיפוריהם תאמו את הספור בספרו של חשביה") סיפרו ציזבאטים כפי שמילשטיין תאר את תרבותם של אנשי הפלמ"ח - ליפות את מעשיהם.
או שמא, רבין העדיף שהחיילים יושמדו ובלבד שלא יצטרך להסביר מדוע ולמה הפלמ"ח אינו מצליח לנצח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
1/10/13 15:36
|
|
|
|
|
|
אבל כרגיל אין לי מושג מה אתה אומר ומה אתה שואל.
פשוט נשגב מבינתי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ראומה |
|
30/09/13 22:42
|
|
|
|
|
|
כמובן שרק מי שמשתמש בשפת ביבים ויודע לחרף ולגדף הוא המבין.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ראומה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
1/10/13 19:39
|
|
|
|
|
ככלל, השאלה מהם אבדות נסבלות בקרב איננה חד משמעית או אבסולוטית אלא תלויה בשלל גורמים. ידועה האמירה/הוראה של דיין משנות החמישים לפיה כח לא ייסוג לפני שיש לו לפחות 50% נפגעים. זה בא אחרי כל מיני פעולות תגמול שבהן כוחות נסוגו אחרי אבידות ספורות. על רקע זה יש לראות את האמירה של רבין כמבטאת נוסחה שבה לאור חומרת המצב צריך להיות מוכנים לסבול יותר אבידות. לפחות עבורי זה ברור שרבין לא היה מעוניין בהשמדת הכח. הוא רצה ניצחון, גם אם במחיר כבד. השמדת הכח משמעה תבוסה קשה לא פחות ואולי יותר מאשר נסיגה.
מכאן שלפחות בשלב שבו יצאה מימנו הערה זו רבין לא חשב שהכח בקטמון נמצא בסכנת השמדה. במבחן התוצאה הוא גם צדק. עבור הכח שהיה בסן סימון ניראה שהדברים ניראו אחרת והם כן חשו שהם נימצאים בסכנת השמדה. נכון שבמבחן התוצאה הם לא הושמדו והקרב הוכרע לטובתם, אבל במבחן התוצאה הפצועים גם לא הומתו...
רוצה לומר, הייתה תוכנית פעולה להימלטות והריגת פצועים קשה אך היא לא מומשה משום שהכח לא הגיע בסופו של דבר למצב החמור שהצריך מימוש הצעד הזה. הא בהא תליה-לא היה צורך במימוש התוכנית ואכן היא לא מומשה. לכן, הטענה של מילשטיין לפיה מבחן התוצאה מוכיח שלא הייתה הצדקה להריגת הפצועים איננה עומדת במבחן ההגיון הפשוט. אילו היו באמת הורגים את הפצועים ובורחים היה לטענה הזו מקום.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
2/10/13 06:51
|
|
|
|
|
מתשובתך אני למד שהצלחת להבין את אשר חיימק'ה לא הבין ("אבל כרגיל אין לי מושג מה אתה אומר ומה אתה שואל. פשוט נשגב מבינתי")
הסברך הגיוני, אך הם מחזקים את טענתו של מילשטיין ש"רוח" הפלמ"ח הייתה חזרת מוטיבציה בהתמודדות מול האויב.
כאשר מספר ההרוגים כה נמוך, מספר הפצועים קשה נספר באחדים ורוב הפצועים מוגדרים "קל" ומסוגלים להימלט (ומכאן שמסוגלים להילחם), אזי ברור שהמצב אינו מצדיק נסיגה והפקרת פצועים (ובוודאי לא מצדיק להורגם)
מכאן יוצא, שדברי אלפרדו ב' "הייתי בעבר בקטמון עם חברי רפול , דדו , רעננה בני, ואני יכול להעיד שסיפוריהם תאמו את הספור בספרו של חשביה" מהווים סיפורי צ'יזבט ותאום דברים בין המשתתפים.
מסקנה: התחקיר של מילשטיין מקצועי יותר מזה של חשביה (ואחרים)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
2/10/13 13:40
|
|
|
|
|
|
שמואל היקר יש לך בעיה בהבנת הנקרא. תיאורו של מילשטיין מופרך מיסודו. כל מגמתו להכפיש את רבין ומפקדי הראל. התיאור של חשביה מדוייק בהרבה. מצב הכוח הנצור במנזר היה קשה והדילמה היתה אמיתית.היה ברור מה יעוללו המפלצות לפצועים שיפלו בידיהם.ולכן עלה הרעיון של תמות נפשי עם הערבים.אין בו כל רצח ,אלא חמלה ומסירות נפש של המפקדים המתנדבים. רק מוח מעוות וסוטה כמו מילשטיין יכול לכנות זאת רצח.אך הוא פרובוקטור שכתיבתו צהובה בוהקת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
2/10/13 15:20
|
|
|
|
|
אני חושב שדווקא אתה לא קורא נכון את דברי.
תגובתך נובעת מרגש עמוק של נאמנות ולא כתגובה מחשבתית.
היצבתי בעיה המעמידה את החלטתו של רבין (לא ליסוג) מול הנכונות של חייליו להרוג את חבריהם לנשק.
אם רבין לא התכוון שחייליו יושמדו, זה אומר, שרבין חשב שהסכנה אינה חמורה - כפי שתוארה ע"י החיילים שהיו מוכנים להרוג את חבריהם.
לכן, אין כל חשיבות ש"...מילשטיין ... כל מגמתו להכפיש את רבין ומפקדי הראל".
הקביעתך שהקרב היה קשה, אינה מגובה בהחלטתו של רבין שאין ליסוג.
יתכן שמילשטיין בא - כמו שאמרת - כפרובוקטור, אך במקרה הזה, יש לו על מה להסתמך (קביעתו של רבין)
אם תרצה להמשיך ולהחזיק בדעה שהקרב היה קשה, ולא הייתה ללוחמים ברירה אלא לסגת, אזי תצטרך לוותר על ההגנה שלך על רבין (שלא הבין את המצב או שהיה מוכן להקריב את חייליו על משימה חסרת סיכוי - מיותרת)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
2/10/13 15:59
|
|
|
|
|
שיעור הנפגעים בקרב בעת ששקלו הימלטות היה גבוה בכל קנה מידה. יש אומנם ויכוח על השיעור המדויק, אבל די ברור שטכנית לא הייתה אפשרות לסגת עם כל הפצועים. תחת תחושת סכנת השמדה עמדה בפניהם הדילמה האם להישאר כולם ולההרג כולם, או שמי שיכול יייסוג ומי שלא ייהרג באופן מהיר ונטול עינויים. ההחלטה על הצעד השני בנסיבות אלו היא נכונה, גם לאור מה שאתה תיארת בעבר כגישת היהדות. במציאות לא היה בכך צורך כי הקרב הוכרע לטובת הצד היהודי, ולכן התוכנית גם לא הגיעה למימוש.
לגבי המוטבציה של הפלמ״ח, הרי שככלל זה נכון שמילוי המשימה בכל מחיר לא היה באמת בלקסיקון של כל מפקדי הפלמ״ח. גם כאן אין אחידות, היו קרבות שהיו מופת ליכולת ספיגה ועיקשות. יש הטוענים (ואני יודע שחייל זקן יקפוץ ולכן אוסיף זו הייתה גם דעת לסקוב) שהבעיה נבעה מכך שהפלמ״ח עד המלחמה פעל ואומן מבחינה טקטית (גם אם היו לו יומרות אחרות) כאירגון גרילה. אירגון גרילה בדרך כלל פועל כמו המלצתו של מאו טסה יונג ותוקפת בנקודת חולשה של האויב ומתחמקת מהתמודדות ישירה ועימותים קשים ישירים. מה שהתאים בהחלט לאירגון גרילה לא התאים לצבא שצריך לכבוש ולהשתלט על שטחים חיוניים.
היה תהליך לימוד ולכן קטמון לא הייתה נבי סמואל
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
2/10/13 19:37
|
|
|
|
|
אתה קובע עובדה חסרת בסיס מציאותי, ועליה אתה בונה מגדל של הצדקה. מאיפה המצאת את "שיעור הנפגעים בקרב בעת ששקלו הימלטות היה גבוה בכל קנה מידה"? נהפוכו, "רבין דיווח למטה הפלמ"ח: שמונה אנשים נהרגו בקרב על סן-סימון וארבעים וחמישה נפצעו, רובם קל.27".
כלומר, מדובר במספר קטן בכל קנה מידה של הרוגים ורוב הנפגעים היו פגועים ברמה קלה. כלומר, היו מסוגלים להילחם.
מצב זה מלמד על תרבות לחימה ירודה ביותר, ובוודאי שאינו מצדיק להפקיר את הפצועים, וכל שכן, אסור היה להם - בתנאים האלו - לקבל החלטה להרוג אותם.
לכן, הביקורת של מילשטיין מוצדקת, והניסיון להסתיר את שגיאתם של הלוחמים אינה תורמת לטוהר הוויכוח.
מכאן אתה עובר להסבר רציונלי לגבי המוטיבציה הירודה של הלוחמים. אתה טוען ש:
"הבעיה נבעה מכך שהפלמ״ח עד המלחמה פעל ואומן מבחינה טקטית (גם אם היו לו יומרות אחרות) כאירגון גרילה. אירגון גרילה בדרך כלל פועל כמו המלצתו של מאו טסה יונג ותוקפת בנקודת חולשה של האויב ומתחמקת מהתמודדות ישירה ועימותים קשים ישירים. מה שהתאים בהחלט לאירגון גרילה לא התאים לצבא שצריך לכבוש ולהשתלט על שטחים חיוניים".
אני לא אביע את דעתי, אך אתה חייב להסכים שדבריך מחזקים את דעתו של מילשטיין. כלומר, הפלמ"ח לא פעל כארגון צבאי.
אז למה הוויכוח?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 15:56
|
|
|
|
|
אני שמח שעבורך הדיווחים של רבין בזמן אמת הם בהכרח מדוייקים לחלוטין. נזכור זאת בהמשך.
על כל פנים, גם אם נקבל את המספרים האלה (וכמו שאנחנו יודעים מקרבות מפיגועים ואירועים אחרים, לוקח זמן עד שידוע שייור האבידות האמיתי באירוע) אזי אנחנו מדברים על 53 נפגעים מתוך כח של כ120 לוחמים שכבשו את המנזר. גם הערכה פחותה זו מגיעה לכדי יותר מארבעים אחוז אבידות וזה הרבה מאוד כל קנה מידה. לא יודע כמה מבין הפצועים קל היו מסוגלים לתפקד או ללכת בכוחות עצמם שכן גם כדור ברגל נחשב ״פצוע קל״. אם אנחנו מדברים על 20 לחמים שצריך לשאת, הרי שצריך 20 אלונקות על נושאיהן, וכדי לשאת אלונקות באופן אפקטיבי בתמאי נסיגה חפוזה צריך לפחות 4 אנשים לאלונקה (בתיכנון שלהם דיברו על 2 ואני לא מבין איך זה אפשרי אם מתכוונים ללכת יותר מכמה עשרות מטרים, ועוד בתנאי קרב פוטנציאליים). הגעת ל100 אנשים שכבר מרותקים לאלונקות כפצועים או נושאי אלונקות. תכלס זה אומר שכמעט לא היו נשארים לוחמים בריאים כדי לאבטח את שיירת הנסיגה הפגיעה הזו והיית מקבל מסע התאבדות.
וזה כמובן עם הערכת נפגעים פחותה מכל מקור אחר על הקרב. מקורות מאוחרים, שלהם היה יותר מידע מאשר היה לרבין בסופו של הקרב, מדברים על הרבה יותר אבידות, עד 10 הרוגים ושמונים פצועים לכח במינזר לפי ויקפידיה. לפי ויקפידיה רק 20 לוחמים מכובשי המנזר יכלו לעזוב אותו בסופו בכוחות עצמם. אין לי יכול. לקבוע בוודאות איזה מהמספרים הוא נכון, אבל ברור לי שהיו די נפגעים כדי להפוך נסיגה בתנאי קרב לבלתי אפשרית אם לוקחים את כל הפצועים. מאותו שיקול דיין במלחמת יום כיפור המליץ כי לוחמי המעוזים יחלצו עצמם וישאירו את הפצועים מאחור.
בתור מי שהגן על החלטת הרבי מברסלב למלט עצמו ולהשאיר חסידיו מאחור, וודאי שלא אמורה להיות לך בעיה עם החלטה שחלק ישרדו במקום שכולם ימותו. כמובן, שבסופו של דבר בקרב הוכרע ולא הגיעו לידי כך, אבל מבחינת התפיסה הוסבייקטיבית של המגנים במינזר הסכנה הייתה מוחשית ביותר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
4/10/13 06:59
|
|
|
|
|
הנתונים של רבין "טובים" באותה מידה של נתונים המגיעים מכל מקור אחר בעל אינטרסים משלו. אזי, לאן אתה לוקח את דברי, זה עניינך. אני לא שולט על ערכיך שלדעתי אינם מפותחים במיוחד.
הערך של הנתונים של רבין, מהווים הסבר מדוע הוא סבור היה שאסור לסגת. אם לא תקבל את ההנחה שנתוניו נכונים, המסקנה שהוא הפקיר את חייהם של הלוחמים.
מצב זה (שאני מציג) אינו חדש, הצגתיו בתגובותיי הקודמות, ולכן, תתמודד - בבקשה - קודם בשאלה הזו ורק לאחר שתכריע איך להתייחס לרבין (האם התכוון להרוג את הלוחמים) נוכל לשוב לעסוק בספקולציות של המספרים שאתה מעלה.
לגבי ההגנה שנתתי לגבי הצלתו של הרבי מברסלב:
תגובתך מלמדת שלא הבנת דבר מהסברי, אתה נשארת עם השטויות וההסתה של השמאלנים (שם נרדף לאנטישמים) בלי אפשרות להוסיף משא נוסף של מוסר לעגלת הריקה שלך.
המסורת היהודית קבעה - לאחר שקלא וטריא - ש"ספר תורה" (תלמיד חכם) קודם לישראל רגיל. מכאן, שאין שום דמיון בין הנושא שעליו אנו דנים לבין הרבי מברסלב.
ללא תורת ישראל, אין עם ישראל ובוודאי שלא תתקיים מדינת ישראל. אם אתה מוכן להרוג ולהיהרג למען מדינת ישראל, אתה חייב להגן על תורת ישראל, אחרת אתה אדם נחות שמוכן להרוג ללא סיבה והצדקה, כלומר, סתם רוצח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
4/10/13 09:38
|
|
|
|
|
|
שהרבי מברסלב מת כבר לפני מאתיים שנה לפחות ושמאז לא היה להם שום רב אחר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
4/10/13 17:50
|
|
|
|
|
|
למה אני אמור לדעת מי ומתי מת האדמו"ר, אני לא דתי ולא חרדי וזה לא נושא שמעניין אותי. ציינתי זאת פעמים - בעבר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי הרוצח |
|
4/10/13 14:48
|
|
|
|
|
|
את הדיווח על מספר הנפגעים רבין מסר אחרי הקרב. במהלכו שיעור הנפגעים ומצבם לא היה לגמרי ברור.
הנקודה בחשובה היא שלהערכתו של רבין, אשר היה מחוץ לקרב הנקדותי במנזר ולכן ידע יותר מהלוחמים שם, אפשר היה לנצח בקרב ולכן לא היה צורך בנסיגה. במבחן התוצאה הוא צדק. מילשטיין מנסה להסתיר זאת, אבל מעורבותו של רבין בקרב היחתה קריטית ולו מבחינה זו.
לגבי ערכים: סורי אך איני אדם דתי ולא מקבל את העליונות של ״תורת ישראל״. בשבילי הקיום הבטוח של העם היהודי, ויכולתו לפעול באופן חופשי בהתאם לאורחותיו ומנהגיו, הם המטרה העליונה. אם זה עושה אותי ״רוצח אנטישמי״, לו יהי. מהגידופים שלך אינני נעלב....
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי הרוצח
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
4/10/13 15:56
|
|
|
|
|
זה היה סיכום הנפגעים בדיווח של יצחק רבין למטה הפלמ"ח בתום הקרב: "שמונה אנשים נהרגו בקרב על סן-סימון וארבעים וחמישה נפצעו, רובם קל."
מילשטיין מציין גם את המקור -
ארכיון צה"ל, א"צ, ממטה הראל למועצה, סיכום מפעולות החיל מס' 20.
מסתבר שכל הסיפור על נפגעים רבים היה מלכתחילה שקרי. המצאה ממש. זה היה התירוץ של אליהו סלע (רעננה) ופיקודיו לברוח מהמקום, כמו שהיו רגילים לעשות ב'התקפה הסיבובית' המפורסמת. הבעיה - שהפעם לא איפשרו להם להתחמק...גם לא בתואנה של נפגעים רבים מאוד.
מסתבר, שכל מה שהוסתר אז - נחשף היום. כל השקרים על נפגעים רבים, כמעט מחצית הכוח, ועוד כהנה שקרים - נחשפים על ידי מילשטיין. כל הכבוד על המחקר ההיסטורי הראשון שמדווח אמת !
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
2/10/13 19:01
|
|
|
|
|
|
זה שהפלמ"חניקים חיכו ללילה כדי לברוח מהמנזר. הם לא רצו לברוח ביום כדי שלא יהוו מטרה גלוייה לערבים ולכן חיכו ללילה... למזלם של הפצועים עד הלילה המצב כבר השתנה - נשלח המברק המעודד של שאלתיאל וגם המצב בשטח התחיל להשתנות כשהערבים התחילו לסגת ולוחמים מגדוד מוריה הגיעו למנזר... בקיצור, מה שהציל את הפצועים מרצח על ידי חבריהם זה רק ההמתנה ללילה. אם לא הייתה הבעיה של ההמתנה ללילה - הפצועים כבר מזמן היו בעולם אחר. אגב, גם רפול (הרמטכ"ל רפאל איתן) היה אחד מהפצועים האלה...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
2/10/13 20:14
|
|
|
|
|
הייתי רוצה לדעת מה דעתו של אלפרדו ב', לגבי מה היה עושה רפול באירוע הזה, לו לא היה מנוטרל עקב פציעתו. האם גם הוא היה חושב שכל מה שצריך לעשות במצב הנתון זה לברוח ולהפקיר את חיי הפצועים?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
ב_שמואל
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 16:04
|
|
|
|
|
|
הוא תפקד היטב מבחינה מנטלית וזה בדיוק מה שהוא חשב. שאין ברירה אלא לסגת בלי הפצועים. לכן הוא הכין לעצמו רימון כדי להתאבד ולכן אין לו בספר מילת טענה נגד ההחלטה. אולי כי הוא היה שם והכיר את המצב לאשורו. ולא, לא הייתה לו שום בעיה בספר לבקר ולהאשים (לעיתים באופן מקומם) חברים מהפלמ״ח בכל מיני עניינים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
ב_שמואל |
|
3/10/13 21:44
|
|
|
|
|
|
| 25 |
|
|
מאמר חדש באתר |
|
30/09/13 11:38
|
|
|
|
|
|
עו'ד גולדבלט מוכיח שוב שמילשטיין שקרן . וכל מ"חקריו" וספריו מצוצים מהאצבע והזויים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מאמר חדש באתר
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גיא שוחט |
|
30/09/13 14:33
|
|
|
|
|
|
מפריכים דבר מדבריו של מילשטיין- למה להתאמץ?!
אתה מתלהב כמו ילד קטן שהבטיחו לו סוכריה גדולה. אדיוט
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גיא שוחט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
30/09/13 16:47
|
|
|
|
|
|
הראשי. זה כבר מעורר בחילה, חוסר הבנת הנקרא שלך הוא חריג גם במחנה של אוילי מילשטיין.חזור ללקק לסינדרלה ... .
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
סינדרלה |
|
30/09/13 17:14
|
|
|
|
|
|
אין לך חיים, רק בלהיתעסק בחיי אחרים יודע?
חפש חברים אמיתים, אנשים שיוכלו לאהוב אותך. האמן לי יוטב לך באופן כללי בחיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
סינדרלה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גיא שוחט |
|
30/09/13 17:42
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
30/09/13 19:09
|
|
|
|
|
|
העיסוק האובססיבי שלך בהומואים מסביר לנו מי אתה. משחק אותה הומופוב??קדימה תשתחרר וקח אתך את סינדרלה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גיא שוחט |
|
2/10/13 09:22
|
|
|
|
|
|
ואין לי שום דבר נגד הומואים. אבל גם יחד עם זאת אין שום סיבה שהם ינהלו את חברה עם הסטייה שלהם. כמוך לדוג ׳, אתה במקום המתאים ,בקיבוץ!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גיא שוחט
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גיא שוחט |
|
30/09/13 17:08
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
כותב |
|
30/09/13 15:47
|
|
|
|
|
|
| 26 |
|
|
אתרוג |
|
2/10/13 03:49
|
|
|
|
|
|
מספרים לנו כי השיקול לחסל פצועים, או לקצר חייהם, או למנוע מהם סבל מידי האויב, הוא שיקול ראציונלי, בהתאם להתנהלות של האויב האכזר ודרכו להתעלל בפצועים ולגרום להם סבל.
זה נשמע סביר (אם-כי עדיין זו החלטה נוראה ולא בטוח שהיא מוסרית לראוי שבראוי במפקדים ליטול ככה חיי פצועים), עד שנזכרים ברבין ודרכו לא להיקלע לקרבות ולהימנע מקירבה פיזית לשדה הקרב, ההתרחקות המופגנת שלו משדה הקרב המוכרת.
מכל המפקדים הפחדן מכולם מתכנן את המוות של לוחמיו הפצועים, המפקד הבוחר באופן עיקבי כמעט להעדר משדה הקרב, הוא זה הבוחר את המוות ללוחמיו שנלחמו כמו אריות. אכן סיפור עצוב, ונשאלת השאלה עד-מתי, עד איזה שלב יראו בו מעריציו, סוגדיו, נאמניו, נתיניו, עבדיו וכו כמי שהוא האחרון שראוי לתכנן את מות לוחמיו.
מפקד שמחליט להעדר באופן קבוע משדה הקרב, נעלם, בורח, נוטש או השד יודע מה סיבת היותו במרחק ביטחון באופן קבוע ופרמננטי.
המושג אחרי אולי בעייתי ויש בו לעיתים הפרזה בעצם הרצון להעמיד בראש את המפקד. אולם גם המפקד הברחן, החריג בהתנהלותו שבורח משדה הקרב זה ההפך מהתנהלות מפקד ראוי, לא יכול להיות מוסרית כי מי שיתכנן מוות כזה אכזרי בסגנון מצדה ללוחמיו - יהיה הפחדן מכולם. לכן אולי הבעיה הראשית שרבין עצמו לא רואה פגם בכך שהוא מרחוק ממרחק ביטחון מחליט לחסל את לוחמיו וכמובן בעיניים פלמחניקיות מצטעפות הוא עושה זאת "לטובתם".
כי מילא שסוגדיו רואים בו אליל, וכנראה ראו בו כזה גם כשהיה בחיים, איפה הצניעות שלו עצמו, איפה הוא כ-האדם שבורח ומעז ככה להחליט בשלט רחוק על גורל האנשים כאשר שלומו שלו מובטח. יש שחיתות מוסרית בעצם ההחלטה לתת או לשים גורל אנשים בידי אדם כנראה לא מתפקד וגרוע מזה. וכאן שוב אנחנו חוזרים למפקדיו של רבין, שידעו, היה עליהם לקחת ממנו את הפיקוד, זו התנהלות בלתי-מובנת, אבל גם תיפקודו של טבנקין לא נובע מהיותו מפקד ראוי, אלא מקירבתו המשפחתית היותו "משלנו" בעיני ההנהגה המושחתת. בסופו של דבר, ההנהגה היא הכושלת והמכשילה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
2/10/13 08:46
|
|
|
|
|
|
בעוד שבוע וחצי אקדיש פרק לשאלה מדוע רבין לא הודח למרות תפקודו והתנהגותו השערורייתיים. התשובה שתפורט: פוליטיקה - המפלגה מעל לכול, ולא רק אז אלא גם עכשיו. משיקולים פוליטיים בנוהל החברה הזהיר יוסף טרומפלדור את חברי תנועת החלוץ כבר ב-1919.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אורי מילשטיין
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
2/10/13 12:59
|
|
|
|
|
|
מה זה לא ברור? בצו המפלגה. הוא ראה פתאום את האור לאחר שבמשך תקופה ארוכה היה עבד נרצע של גלילי,משתף פעולה בכל נימי נפשו. גם עבד יכול לפעמים למרוד. אבל עבד נרצע חייב לחפש אדון חדש,ומילשטיין מצא אותו בליכוד.הוא מבקש שוב את המרצע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
של גלילי? |
|
2/10/13 15:04
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
2/10/13 19:01
|
|
|
|
|
|
מעיד מילשטיין:"אני חייב תודה לישראל גלילי ז"ל,שישב איתי במועדים קבועים במשך חמש שנים[כך..]וקרא בעיון ובסבלנות אין קץ את כל הפרקים של ארבעת הכרכים הראשונים,ושסייע לי בחוכמתו המיוחדת להתגבר על הרבה מאד מכשולים."..אכן מילשטיין מודה,הפוליטרוק בדק ואישר, ורק לאחר מכן אפשר היה לפרסם.אז איך קוראים לכתבלב של הפוליטרוק?עבד נרצע.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
2/10/13 14:55
|
|
|
|
|
|
חצי מהפשקוילים שלו הוא מקדיש לשקרים איך הדיחו את רבין מכל התפקידים שלו ועכשיו הוא מתכנן את החצי השני שבו הוא יסביר איך לא הדיחו את רבין מכל התפקידים שלו.
ובקיצור - קשקשן ורכלן חסר בושה
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אחר? |
|
2/10/13 17:21
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
2/10/13 22:37
|
|
|
|
|
|
כי אינך יודע לעשות אחרת
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 16:13
|
|
|
|
|
|
ראשית, מבין המח״טים של מלחמת העצמאות רבין ממש לא בלט באי נוכחות בשדה הקרב. אתה רוצה לספר לי על נוכחות משה כרמל בג׳נין? אולי שאלתיאל הוביל את חיילי חטיבתו לקרב כלשהו?
שנית לא רבין קיבל את ההחלטה על הימלטות תוך הרג הפצועים. זו הייתה החלטה של המפקדים במינזר, והרעיון היה של אחד הפצועים. את הנסיגה אישר טבנקין ורבין מצידו התנגד לנסיגה בכלל, וכמובן שכל נושא הרג הפצועים לא היה רלוונטי.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| 27 |
|
|
חשדנית |
|
2/10/13 19:37
|
|
|
|
|
העדות של רבין על האפקט הפסיכולוגי במלחמה. ניסיון אישי ?
תקראו:
ציטוט מתוך רשימה (משנת 1950) שהכין רבין לקראת הרצאה שנתן בבית הספר לפיקוד ומטה על 'עקרונות המלחמה'.
" 1. האפקט הפסיכולוגי
הכוונה בביטוי זה של עקרון ההפתעה היא לעובדה שכל אדם בגלל מבנהו הפסיכולוגי, נתון במידה זו או אחרת לאבד את השליטה העצמית כתוצאה מהופעה פתאומית של תופעה בלתי צפויה לזמן ארוך או קצר, מבלי שתהיה בידו – באותה שעה – האפשרות לשלוט הגיונית ובצורה מסודרת על מהלך מחשבותיו ותגובותיו.
בספרות המלחמה הרוסית ישנה הגדרה יפה הניתנת בפיו של "פנפילוב" בספרו של א' בק "אנשי פנפילוב", לפיה האפקט הזה של עקרון ההפתעה הנו "המהלומה על תודעת האדם", אשר בביטויה הקיצוני נהפך האדם ליצור בלתי מסוגל לשליטה עצמית ולהפעלה מסודרת כשלהי. הצבא האמריקאי, תוך כדי התנסותו במלחמת
העולם האחרונה, הגיע לידי מסקנה שיש חשיבות מכרעת בהדרכת הפיקוד בחתירה לקראת הבאת האויב נכלל בצבא זה (shock) למצב של הלם, על ידי שילוב אמצעים ואימפרוביזציות תוך כדי הקרב, ולפיכך ההלם ברשימת עקרונות המלחמה.
באם נעקוב אחרי ניתוחם של קרבות ומלחמות בהיסטוריה הקרובה והרחוקה ניווכח שמידת הצלחה הגדולה ביותר נחל אותו צבא שהצליח להנחית מכה על תודעת אויבו, ולבלבל, כתוצאה מכך, את מערכותיו ואת שליטת מטהו ביחידותיו."
לדעתי, רבין כיוון כאן לעצמו ולניסיונו האישי כאשר דיבר על האפקט הפסיכולוגי של המלחמה. רבין סימן את האפקט הפסיכולוגי כאחד מעקרונות המלחמה החשובים ביותר, מקום 2 בסדר החשיבות של רבין אחרי עקרון הדבקות במטרה. כמובן, סדר החשיבות מעיד על העוצמה שהייתה לאפקט הזה על רבין ועל החשיבות הרבה שהוא מייחס לו ומכאן החלטתו לציין את האפקט הפסיכולוגי כעקרון השני בחשיבותו בעקרונות המלחמה שלו.
מקור:
גנזך המדינה - יצחק רבין: מבחר תעודות מפרקי חייו (עמ' 63)
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אורי מילשטיין |
|
3/10/13 06:30
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
3/10/13 07:21
|
|
|
|
|
|
מה חדש בזה? עובדה שרבין יישם את העקרון הזה בתוכניתו הגאונית מבצע נחשונים במלחמת ששת הימים.מכת הפתיחה של חיל האויר גרמה הלם לתודעת האויב.אין ספק -נצחון מזהיר של המוח האנאליטי.ומילשטיין יאכל את עצמו מלא קנאה ותיסכול,רחמנות...
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הנגד למכת פתיחה |
|
3/10/13 08:53
|
|
|
|
|
|
של חיל האוויר. מכיוון שהתמוטט ראש אג"ם עזר ויצמן יחד עם סגנו חייים ברלב ושר הביטחון משה דיין הפעילו את התוכנית
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
הנגד למכת פתיחה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 15:23
|
|
|
|
|
|
מה עוד שרבין היה מחוץ לעניינים בפחות מיומיים ויכל לבטל כל דבר שוייצמן החליט עליו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
3/10/13 16:27
|
|
|
|
|
לא יכול מפקד הצבא להעלם ככה, מפקד בכלל ומפקד קרבי בפרט, לא יקודם אלא אם היה לוחם אולי לא הטוב בלוחמים אבל לוחם, שמקצוע הלחימה לא זר לו.
כאן מאלילים אדם שפל, פחדן שלא היו לו עכבות מוסריות, ויכול היה לרצוח אזרחים בשפלות בלי להניד עפעף, והכל מרחוק, בלי לקחת סיכון אישי מרחוק כאחרון השפלים.
אחרי מלחמת העולם דנו במילוי פקודות, לרבין הייתה תכונה מיוחדת הוא מילא בצייתנות מצמררת כל פקודה להרוג אזרחים או אף יהודים באלטלנה, זה סמל ה"שמאל" איש שפל שבשפלים. ומשמתגלה קלונו כאחד מהעלובים להקת המעודדת לא מוצאת נפשה מרוב תיסכולים.
לא נורא.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 21:05
|
|
|
|
|
|
אי אפשר למצוא בדברים שלך אפילו משפט אמת אחד.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
4/10/13 09:29
|
|
|
|
|
באיזה קרב השתתף רבין כלוחם?
כמה אזרחים רצח רבין שלך ברמלה ולוד ממרחק ביטחון?
רבין היה מושחת ברמה האישית היה נבל מהסוג הכי גרוע ורק רוצח שפל כמו יגעל עמיר הציל אותו ממשפט ההיסטוריה. בינתיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
3/10/13 08:51
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 15:18
|
|
|
|
|
|
אתה באמת מתיימר להיות הסטוריון? אינך מכיר אפילו את החומר שכתב רבין ונימצא בגנזך המדינה? אפילו אני קראתי את זה....
לשרלטנות שלך אין גבול ואין בושה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
3/10/13 16:59
|
|
|
|
|
|
של רכלן המלחמות העלוב הזה.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
3/10/13 09:09
|
|
|
|
|
|
כל הסיפור של פנפילוב מראה שגדלה כאן אליטה על שקר, מראש, זה טוב אולי לתחומים של פיקציה אמנותית, אבל כאשר משלמים בחיי אדם בגלל מיתוס שקרי זה מראה את מידת הניתוק שלו, מתי הניתוק החל בדיוק אין לדעת - אולי בבריחה הראשונה משדה הקרב שנעתה ע"י מפקדיו בהמשך קריירה צבאית "מזהירה". התיאוריות שלו לא מפורכות רבין מבין מפקדי הפלמ"ח למד כל מיני דברים ודיבר עליהם כאילו הם מובססים על אמת - חלק הצליחו כי סביבו היו רק פלחים נבערים ומטומטמים שלמדו מהתנהגות הבהמה ברפת את חוכמתם, המקרה של מלחמת ששת הימים מקרי, והוא נטו פעולה של חיל האויר שלרבין לא היה בה יד, מוטי הוד גם איש פלמ"ח הוא שעשה את העבודה יחד עם מודעין ועוד כמה דברים- רבין בטח לא עשה זאת אבל כפקד הוא קצר את התהילה- לעומת חוסר אחריותו למחדלים בקרב בהם גם שימש מפקד.
מפרספקטיבה שמאלית מלחמת ששת הימים היא המלחמה הכי איומה ממנה למעשה מעט היומרה למדינה סולדרית ואו סוציאל דמוקרטית נעלמה עד לצמיחת המדינה הקאפטליסטית החזירית שאנו מכירים היום, מלחמת ששת הימים ותוצאותיה לא נמוגו אפילו במלחמת כיפור, למרות שרק אז הובן במעט עומק של תרבות השקר מהבית של מפא"י והמלחמה הביאה למהפך פוליטי אבל לא ממש שינתה את היסודות של השקר.
פלא, ה"שמאל" מפזז כאן במיטרליזם בוהק, ההוא שקבע שרבין חולה נפש מהלל אותו כמצביא דגול ואנו יודעים על מעשיו השפלים בהזדמנויות רבות בעיקר כלפי אוכלוסיה חסרת ישע, כמפקד הוא היה חסר כל מידת יושר, בעצם בריחתו מהחזית, הוא היה מושחת אישית ולא פלא שתרבות הפלמ"ח הצמיחה גם שחיתות אישית, והכל נמצא בסדר יום ה"שמאלני הומניסטי" כדוגמה לאיכות הצבר כמנהיג שגונב בשמשמו כשגריר בחו"ל וכשנתפס הוא מאשים את אשתו, מה לעשות שזה יותר מהכל מעיד על תרבות שקר, הסתמכות על שקר וכו מאנשי פנפילוב ועד חזירות אישית וציבורית, ועד עוד ועוד ביטויי שחיתות ציבורית ואישית שלובות רבין הוא מבשר ישראל החזירית הבהמית, הדבר הכי בולט בו שאין לו אחריות למעשיו, כי חיי אנשים היו קלים בעיניו, גם כראש ממשלה הוא הביא את עשרות אלפי הזרים לישראל והם כספחת עד-היום, הרסו עד היסוד את ערך העבודה (מפלגת העבודה השמידה את העבודה העברית- אירוניה). וזה האליל של ה"שמאל".
צריך לזכור שמי שעזר להיווצרות של האלילות הזו של רבין היה יגאל עמיר הנבל ויתר המסיתים שנטלו חיי מנהיג בעיצומו של תהליך שלום אפילו אם לא מוצלח, יהיה כושל ככול שיהיה, בעצם הרצח הנציחו כאן נורמות מושחתות( אחרי הרצח רבין הפך קדוש), כי רבין לא נשפט ע"פ מעשיו ותוצאות מעשיו אלא ע"פ רצח של נבל שניסה לחסל את הדמוקרטיה, ככה שאשמה בתופעת השקר גם אותה קבוצה בימין הרואה ברצח דבר "לגטימי". אם רבין היה צריך להתייצב מול תוצאות מעשיו, והדמוקרטיה אפילו המקרטעת הייתה פועלת ומראה את אפסות מעשיו, היה הרבה יותר קל להשריש את תרבות השקר שרבין אחד מהיסודות המוצקים שלה, הרצח טרף אולי לא את כל הקלפים אבל טרף די הרבה קלפים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
3/10/13 12:04
|
|
|
|
|
|
יודעים איזה תרבות שקר נולדה כאן, או בשפת המקור ישראבלוף, במקום ביקורת אנחנו מלהגים, אומרים ואומרים.
מאז קום המדינה ירדו ממנה כמיליון וחצי יהודים, חלק גדול ילידי הארץ, זה כישלון ענק, שלטון מפא"י ותרבות השקר הבריחו מכאן יהודים שברחו כאילו ממגיפה, השיטה של הסלקציה והמגיע לאנשי שלומם עשתה שמות ברעיון הציוני, במקום לבנות ארץ מולדת לאנשים בני חורין בנו מכלאה ציונית שרודה באזרחיה פועלת נגד ניצולי שואה וסתם עניים וכו, לאמור הציונות או ה"ציונות" ע"פ המודל המפאיניקי היא זרז של בריחה מכאן, כמעט באופן מובנה. זה לא המימסד הצבאי בלבד זו השיטה כולה.
לאחרונה לפיד הקשקשן- גם בן של, מטיף נגד ירידה, מזכיר את הקשקשן הג'ינג'י המוח האנליטי מהפלמ"ח שהטיף נגד נפולת של נמושות כאשר בנו יחידו חי לו ועושה כסף בחו"ל באמריקה. זו תרבות שקר מובהקת. למה בנו של רבין עשה כסף באמריקה האם למד מאביו המושחת שניצל שליחותו כשגריר לעשיית ממון אישית, לא נדע, הרי איש לא יעז לשאול את הבחור הפטריוט מה הסיבה שירד מהארץ.
ואנחנו רואים את תוצאותיה של השיטה לא רק במימסד הצבאי אלא בכל תחומי החיים.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
3/10/13 13:58
|
|
|
|
|
|
דווקא שנות שלטון מפא"י הן שהביאו לכאן את העליות הגדולות ביותר.
מאז שהחל שלטון מפא"י ועד לסילוקו צמחה אוכלוסיית ישראל פי ארבעה כתוצאה מעליה מאסיבית מכל חלקי תבל.
אלו היו השנים בהן יהודים נהרו לארץ במאות אלפיהם.
אבל למאתרגים של קופרניקוס השקרן יש בראש סיפור אחר.
קשקשת מחורפשת כבר אמרנו היום?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
3/10/13 15:12
|
|
|
|
|
|
תרמו כל אחד במשמרת שלו לבריחה המונית, מיליון וחצי ברחו מכאן עובדה. ועוד היד נטויה. תרבות השקר היא היסוד האיתן שעליו מושתת המדינה לצערנו, ואנו עדים לתוצאותיה וליסודות שהונחו אז, רבין היה מוח אנליטי, ולפיד כעת הוא דוקטור, ומסביב יהום הסהר.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חייםק'ה |
|
3/10/13 13:52
|
|
|
|
|
|
ארבעים שנה הוא חוקר את הנושא, כך טוען הקופרניקוס שלנו, ארבעים שנה, והנה פתאום מתגלה לו שיש ארכיון אינטרנטי גלוי ופתוח לכל.
והוא לא קרא בו שום דבר ואין לו כל מושג מה יש שם ומה אין שם.
אם זה מה שיוצא אחרי ארבעים שנות מחקר אז מה פלא שכולם בזים למילקשטיין
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
גלילי |
|
3/10/13 15:11
|
|
|
|
|
חשיבות יצירת ההלם לאויב הובנה מקדמת דנא על ידי מצביאים טקטיים ונעשה בה שמוש רב ומוצלח. לעיתים, היה בו בכדי לחסוך קרב ולהשיג ניצחון במחיר זול מאוד. אורד וינגייט הבין זאת מתוךי סיפור התקפת גדעון על מדיין ועשה שימוש בטקטיקה דומה עם פלוגות הלילה. סתם כדוגמא אקראית.
אנחנו לא מדברים פה כלל על ״הלם״ מהסוג שמייחסים כאן לרבין. אנחנו מדברים על טקטיקות שנועדות לערער את הביטחון של האויב, לזרוע בתוכו דמורליזציה ובילבול וכך לפגוע קשות בתפקודו ותגרום לו להתפורר או להימלט. זה מתחבר היטב לטקטיקות שהפעיל יגאל אלון בהן יזם מהלכים שאיימו עלהאויב בניתוק מעורפו, מדרכי האספקה והנסיגה. ההשפעה של זה הייתה מכרעת קודם כל מהבחינה הפסיכולוגית. לידל הארט שהיה תומך גדול במהלכים כאלה האדיר מאוד את שמו של יגאל אלון בעקבות כך. מבצע מוקד הוא דוגמא נוספת להשפעה הפסיכולוגית ההרסנית של פעולה מפתיעה ומוצלחת, ולמעשה ההשפעה התודעתית שלו על הפיקוד המצרי הייתה הרבה מותר משמעותית מהנזק בפועל והובילה לתבוסה המצרית במלחמה עקב פקודת נסיגה כללית חפוזה והיסטרית.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
גלילי
|
|
|
|
|
|
| 28 |
|
|
חשדנית |
|
3/10/13 09:22
|
|
|
|
|
דוד שאלתיאל היה אמור לבצע את הפקודה של בן גוריון ** לא לכבוש את ירושלים העתיקה ** תוך כדי הולכת שולל את הפלמ"ח האצ"ל והלח"י.
מקור:
erim-pow.co.il
מתוך מחקר של אהרון לירון שהיה שבוי בשבי הירדני בתש"ח:
"...אחד מחוקרי יומניו של בן-גוריון טען באוזניי כי אחרי החמישה-עשר במאי, כאשר בן-גוריון ראה שהאו"ם אינו עושה דבר כדי לבצע את החלטת החלוקה ולמנוע את המלחמה, הוא שינה את מדיניותו בעניין ירושלים, והיה נכון לכובשה. אינני יכול לקבל את דבריו משום שבארבעת הימים שבין פינוי הבריטים מירושלים והגעת הלגיון הערבי אליה, לא שינה דוד בן-גוריון את הנחייתו הראשונית, שמנעה את כיבוש ירושלים העתיקה. עוזי נרקיס, סגן מפקד הגדוד הרביעי, שפקד על ההתקפה בהר ציון, העיד כי גם בשעה שנוצר הסיכוי לפרוץ את שער ציון ולכבוש את העיר העתיקה, ההנחיה שניתנה לו על-ידי שאלתיאל באמצעות איתי (איתיאל עמיחי), קצין המטה בחטיבת "הראל", הייתה: "אתם נכנסים, מתחברים עם הנצורים, ו ל א כ ו ב ש י ם א ת ה ע י ר ה ע ת י ק ה, ומיד יבוא כוח של שאלתיאל ויחליף אתכם".20 לפי עדותו של עוזי נרקיס, הר ציון נכבש הודות ליוזמת מפקדי הפלמ"ח: "אני מדגיש כי לא הייתה לנו כוונה לכבוש, אלא רק לתקוף בהתקפת הסחה, אולם כיוון ש'הלך', התקדמו וכבשו.21 אליהו סלע ("רעננה"), קצין המבצעים של גדוד הפורצים, העיד: "נשארנו על ההר לפי יוזמתנו, שלי ושל עוזי נרקיס, שנינו ירושלמים".22 הר ציון נשאר בידיים יהודיות הודות ליוזמתם, ולא על פי פקודה של דוד שאלתיאל. שניהם העידו כי הרעיון לפרוץ את שער ציון צץ אצלם ובמטה המחוז במקביל רק בבוקר, אחרי כיבוש הר ציון, בהשפעת הידיעות על המצב הנואש ברובע היהודי.
עיון בעדויות הנפשות הפועלות מעלה כי במבצע פריצת שער ציון התרחשה טרגדיה של טעויות ואשליות.
המשך כאן
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
3/10/13 09:35
|
|
|
|
|
על ההסתרה, מעקב השב"כ, וגניבת המכתב של בן גוריון:
"את רוב ימי השבי הקדשתי לגביית עדויות מפי לוחמי הרובע ובשובי ארצה כתבתי את הספר "ירושלים העתיקה במצור ובקרב", שיצא לאור ב-1957 בהוצאת "מערכות" אחרי עיכוב ממושך של הצנזורה. ב-1 באוקטובר 1957, כאשר בן-גוריון היה בדרכו לחנוכת היכל התרבות בתל-אביב, הוא קיבל את הספר מידי גרשון ריבלין, שהיה אז סגן עורך הוצאת "מערכות", ביחד עם מכתב ארוך ממני. סיימתי את מכתבי בהאשמה שמי שיקרא בספר בין השיטין יוכל להגיע למסקנה שהעיר העתיקה הופקרה במתכוון. גרשון ריבלין סיפר לי שכאשר בן-גוריון קרא את דברי ההאשמה, פלט: "אוהו... מה שהוא כותב..." כעבור שלושה ימים קיבלתי מבן-גוריון מכתב בכתב ידו, ובסיומו כתב: "ואשר לדברים שבהם אתה מסיים מכתבך, עלי לחזור על דברי פטריוט צרפתי גדול: יש דברים שחייבים תמיד להגות בהם, מבלי לדבר עליהם אף פעם, עד עת קץ." במילים פשוטות, הוא אמר לי שלעולם לא אדבר על כך שירושלים העתיקה הופקרה במתכוון. בכך הוא אישר למעשה את האשמתי. לאחר שהראיתי את המכתב למכרים, נעלם המכתב מביתי ביחד עם התיק שבו היה. גם צילום שלו, שהיה בהוצאת "מערכות", נעלם. לפני כמה שנים קיבלתי את תוכן מכתבו של בן-גוריון מארכיון המכון למורשת בן-גוריון בשדה בוקר. המכתב שבו כתבתי את ההאשמה לא נמצא.
במכתבו כתב לי בן-גוריון: "אם אפנה פעם אולי אנסה לספר על המלחמה להצלת ירושלים, שעמדה (אצלי בכל אופן) במרכז הדאגה המלחמתית עד אחרי ההפוגה השנייה וכמה זמן אחרי הפוגה זו." במילים אלו ניסה בן-גוריון להטעות אותי, כמובן. איזו ירושלים עמדה בראש דאגותיו? ירושלים העתיקה??? הרי לפי גישתו, שם צריכים היו היהודים להיהרג עד האחרון שבהם.
לא ידעתי שבגלל המכתב שלי הורה בן-גוריון לשב"כ לעקוב אחריי, עד שיום אחד סיפר לי חברי אברהם ארנון שאיש השב"כ ושמו וישני, ששנינו הכרנו, חוקר על אודותיי בקרב חבריי. הם לעגו לחשדותיו, אבל לפי הוראה מגבוה הוא המשיך לעקוב אחריי. כעבור שנים בא אליי לעתים איש שב"כ אחר לבקש מידע על אנשים. פעם שאלתי אותו: "איך אתה מבקש ממני מידע? הרי אני חשוד בעיניכם, הרי וישני נהג לעקוב אחריי." ענה לי איש השב"כ שבימי בן-גוריון, הנאמנות הייתה צריכה להיות למפלגה. כיום הנאמנות צריכה להיות למדינה. מאז לא ראיתי אותו."
מקור:
oymuseum.datinet.co.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
3/10/13 19:43
|
|
|
|
|
|
איזה טקסט מעניין איך הוא ש, הדמוקרטור הפסיכי שרצח גם יהודים בשביל שלטונו. איזה שימוש עשה בשב"כ.
מעניין היום למה שומרים על הארכיון שלו ושל צה"ל כאילו המדינה הזו אחוזה פרטית של בנגוריון כאילו שלטון מפא"י עדיין כאן חי ובועט.
מפחיד להבין שאנשים רואים את גדולתו בעצם לפי מידת האכזריות והרשעות שהפעיל נגד יריביו, ועד כמה הוא ניסה להנחיל את שקרי מפא"י לדורות הבאים.
כנראה חוששים מאד מהתגובות של הדור הצעיר כשיקראו על מעלליו.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
4/10/13 00:05
|
|
|
|
|
|
ההגנה לפלמ"ח והפלמ"ח להגנה ושניהם שיקרו לאצ"ל ולח"י ובדרך גרמו למותם של הרבה לוחמים צעירים. זילזלו בחייהם של הלוחמים ושל תושבי הרובע היהודי. זילזלו בחיים של בחורים צעירים שהגיעו מהשואה ושהגיעו מהגולה ומארצות צפון אפריקה ואסיה, נתנו להם למות במלחמה בקרבות שקריים בזמן שהם - המפקדים - ישבו בטוחים בעורף בפנסיונים. אחרי עוד זה הכתירו את עצמם לגיבורי הדור ושרו שירים על 'גבורתם'... כל השקרים שלהם יוצאים עכשיו החוצה, בדיוק כמו השקרים של דיין וזעירא במלחמת יום כיפור, רימו את החיילים, 2700 קברים חדשים
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קולות ורעשים |
|
3/10/13 19:57
|
|
|
|
|
|
ב"קתדרה" סירבו להדפיסו. שאלתי את ד"ר אילתי, העורך הראשי, מדוע. ענה לי שהמאמר לא נכתב בצורה מדעית מספיק. שאלתי מה חסר. ענה: חסרים מראי מקום. הוספתי את מראי המקום והחזרתי לו את המאמר. לאחר חודשים רבים החזיר לי את המאמר, וכתב: אף על פי כן לא נוכל להדפיסו. יום אחד התברר לי שאחד מחברי המערכת הוא חוקר יומניו של בן גוריון. בכנס שהוקדש לנפילת הרובע היהודי בחוג הביטחוניסטי המתכנס ברמת אפעל דיברתי על הנושא, ואז התפרץ לעומתי אותו חוקר וצעק: "איך אתה מעז לדבר נגד בן גוריון?" הבנתי את סיבת הפסילה. שיניתי את שם המאמר, ובמקום "משחק מכור" כתבתי "משחק שגוי", כדי שיהיה קל יותר לעכלו, והמאמר פורסם ב"חוברת המאה ועשרים של אריאל" ב-1997.
הרופא שטיפל בי אחרי שנפצעתי, והתנדב לשהות אתנו שבועיים בשבי היה ד"ר ריס. אחרי שהלך לעולמו הכנתי כתבה עליו, שפורסמה ב"הארץ".
מסתבר שגם באקדמיה יש להקת מעודדות נתעבת ונפשעת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קולות ורעשים
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
4/10/13 00:49
|
|
|
|
|
מגיע גם מהצד הירדני - מפקד הליגיון הערבי בירושלים עבדאללה אל-תל, מקבילו הירדני של דוד שאלתיאל, פירסם את ספר זכרונותיו ב-1959 ובו נאמרו הדברים במפורש. מסתבר שעוד לפני שהתחילה המלחמה על ירושלים, כבר נקבעו גבולות החלוקה על ידי המפקדים הבריטים, בן גוריון ועבדאללה מלך ירדן. הם סיכמו בין היתר כי ירושלים העתיקה תישאר בידי ירדן. מסתבר שכל המלחמה על הרובע היהודי ושער ציון היו לשווא מפני שמראש לא הייתה כוונה להלחם עליהם או להחזיק בהם.
הנה הפרטים:
"בשנת 1959 הוציא א-תל לאור בקהיר את ספר זיכרונותיו, ששמו בערבית "שואת פלסטין" (כארת'ת פלסטין), שהופיע גם בתרגום לעברית בשנת 1960, בשם "זכרונות עבדאללה אל תל". ספרו הכיל התקפה קשה על השושלת ההאשמית ועל המפקד הבריטי של הלגיון הערבי גלאב פאשה. א-תל התבסס בספרו על תעודות ומסמכים מקוריים שהגיעו לידיו בתוקף תפקידו, ותיאר את המאורעות בהם היה מעורב אישית. גרסתו היא כי לערבים הייתה היכולת הצבאית להביס את היהודים, או לפחות לשמור בידם חלקים רחבים מארץ ישראל, אלא שהדבר נמנע, לדעתו, עקב קונספירציה בריטית-ירדנית ליצירת מדינה יהודית בחלק מארץ ישראל, ואת שאר חלקי הארץ לספח לממלכת ירדן. האחראים למזימה זו, לדבריו, הם המלך עבדאללה ועושה דברו, מפקד הלגיון הערבי גלאב פאשה הבריטי. בעוד שהוא, א-תל, שאף להביס את המדינה היהודית פעל גלאב פאשה, לדבריו, רק לשם כיבוש אותם חלקים מן הארץ שנועדו להיות מסופחים לממלכת ירדן."
מקור
he.wikipedia.org
ועוד אחד
jpress.org.il
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 29 |
|
|
חשדנית |
|
3/10/13 09:29
|
|
|
|
|
העדות של רומן פיין, גדוד מוריה:
"אני רוחש כבוד רב לאנשי הפלמ"ח שהיו מאומנים היטב ונועזים. הם כבשו את מנזר סן-סימון ונלחמו כאריות. מבין אנשי הכוח שלחמו שם נפלו רבים והיו פצועים לרוב. היו בו רעננה (מפקד הכוח) , והיה אורי בן ארי (מפקד אחת הפלוגות), והיה דדו ז"ל (לימים רמטכ"ל), והיה רפול ז"ל (לימים רמטכ"ל) שנפצע בקרב והמשיך להלחם, והיו עוד רבים וטובים.
למחרת הפריצה הלילית, בשעות הצהרים, אחרי קרבות רבים בשעות היום, התקפות אויב והתקפות נגד (כך סיפר לי דדו ז"ל), עם כל ההרוגים והפצועים (כ-50 במספר), התחמושת שאזלה כמעט והעזרה שלא הגיעה, התקבלה בפיקוד הכוח החלטה שיש לסגת. אולם אין מי שיפנה את הפצועים שאינם מסוגלים ללכת ולכן, כדי שלא יפלו בידי האויב, יוכן מטען כדי להרוס את המנזר יחד עם הפצועים.
אולם, באותה שעה מגיעה הודעה באלחוט מהמטה בירושלים: "האויב מתמוטט! התחילה נסיגת תושבים מקטמון – החזיקו מעמד!". הודעה שקרית. מאוחר יותר, מפקד החטיבה, יצחק רבין ז"ל, מבטל את האישור של יוספ'לה טבנקין המג"ד ומעביר הוראה חדשה: אין נסיגה! ואנשי הפלמ"ח נשארים.
ואמנם, כבר באותו בוקר נעשו ניסיונות לשלוח עזרה. מתוך שתי מחלקות של הפלמ"ח בפיקודו של "עבד", הצליחו להגיע מספר לוחמים בלבד.
מאוחר יותר, בסביבות השעה חמש אחר הצהריים, הגיעה לעזרה פלוגה של "מוריה" בפיקודו של יהויכין קינת (קנולר) ז"ל. אחד ממפקדי המחלקות הייתי אני. הגענו באור מלא ותחת אש כבדה, עם הרוג אחד ומספר פצועים ונכנסנו למנזר. אז, למיטב הבנתי התמוטט האויב.
עם רדת החשיכה התפנו כל אנשי הפלמ"ח יחד עם הפצועים, פרט לדדו ז"ל שנשאר איתנו עוד יום אחד.
ואני שואל: מדוע בכל תיאורי הקרב, בשיחות ברדיו ובהופעות בטלוויזיה לא מזכירים את לוחמי גדוד "מוריה"? האם לא לחמנו שם והקזנו דם, ולא מגיע שנוזכר כלוחמים האחרים? ואני תוהה, האם לאחר 60 שנה אפשר לתקן אי דיוקים היסטוריים כאלה?
מקור
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| 30 |
|
|
מינכהאוזן |
|
3/10/13 17:11
|
|
|
|
|
|
את מינכהאוזן יזכרו לעד .-- את מילשטיין כמו יגאל עמיר יקללו לעד !!!!!!!!!
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
מינכהאוזן
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
קין |
|
3/10/13 19:11
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
קין
|
|
|
|
|
|
| 31 |
|
|
חייםק'ה |
|
3/10/13 22:15
|
|
|
|
|
|
אם עד כה סברתי שמילשטיין אמנם שקרן ורכלן (בנוסף להיותו רשלן וחובבן), הרי שעכשיו מסתבר שגם אין לו מושג על מה הוא כותב.
אם בטעות סברתי שהוא מכיר היטב את החומר ואת הנושאים עליהם הוא כותב, אם בטעות סברתי שהוא הניח ידו על כל בדל אינפורמציה רלוונטית בנושאים בהם הוא עוסק, מסתבר שלא.
ההיסטוריון שלנו, הקופרניקוס, המהפכן, האיש שמפיק לקחים בנושאי בטחון לאומי ופילוסופיה צבאית, האיש שמנהיג פורומים של מחקר, האיש הזה הוא ככל הנראה עצלן ובטלן שאינו מכיר כלל את שדה המחקר שלו.
העובדה שרק היום נודע לו על קיום ארכיון מסמכים אינטרנטי אודות יצחק רבין היא מזעזעת.
והוא עוד העיד כמומחה בבית משפט...
ישראבלוף כבר אמרנו היום?
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חייםק'ה
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
הארץ |
|
4/10/13 00:05
|
|
|
|
|
|
| 32 |
|
|
אתרוג |
|
4/10/13 09:36
|
|
|
|
|
ליגאל עמיר הרוצח?
אלמלא הרצח היו באים ללא עכבות מימין ומשמאל חשבון היסטורי עם הכושל והמכשיל במנהיגי ישראל מאז ומעולם, יצחק רבין.
הזמן אט אט ישחרר גם את השמאל על צורותיו מהעכבות. גינוי רבין אינו חס ושלום ובשום צורה תמיכה ואפילו עקיפה ברצח.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
חשדנית |
|
4/10/13 10:08
|
|
|
|
|
השב"כ ושימון פיירס !!! המטרה הייתה לרצוח את רבין ולהכתיר את פרס במקומו. ייתכן שרבין רצה לעצור את תהליך השלום ומי שהתנגד לכך פשוט רצח אותו. מי שרצח את רבין בפועל לא היה יגאל עמיר אלא המאבטח השלישי במכונית של רבין, תוך כדי נסיעה רבין נורה למוות.
בעצם זה היה תרגיל בתוך תרגיל - יגאל עמיר לא היה אמור להרוג את רבין אלא כביכול לנסות להתנקש בחייו כדי לצבור יותר קולות בבחירות. אבל מישהו ניצל את התרגיל הזה לעשות תרגיל משל עצמו - להרוג את רבין 'על אמת'. לתרגיל השני היו שותפים מעטים - ראש השב"כ, פיירס, והמאבטח-המתנקש, שנורה למוות מייד אחר כך. מזכיר לכם את רצח קנדי ? זה בדיוק אותו סיפור.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אתרוג |
|
4/10/13 14:59
|
|
|
|
|
|
הוא נרצח ע"י יגאל עמיר ומי שהסית נגדו- והיו כאלה, כמובן שהרצח המתועב טרף את הקלפים במיוחד את היכולת שלנו לברר את האמת על רבין עצמו.
אני מציע לא לעסוק בקונספירציות למרות שלדעתי יגאל עמיר הציל את מחנה רבין עד-כמה שזה ישמע אבסורדי, אלמלא הרצח יצחק רבין היה מפסיד בבחירות והיה נתון לחקירות, ולדרישה של דין וחשבון על מחדליו והם רבים בכל התחומים, וזה גם מסביר את הקלות בה מאמצים תיאוריות קונספירציה - כי באמת יגאל עמיר הפך את רבין לקדוש.
אנשים סהרוריים לא חסרים לצערי שמסוגלים לקחת את החוק לידיים, אסור לתת להם את הכוח גם להכתיב לנו סדר יום ואו להשפיע על חקר האמת.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אתרוג
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אינה נכונה |
|
4/10/13 17:19
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
אלפרדו ב' |
|
4/10/13 11:08
|
|
|
|
|
|
של מילשטיין.. אם היו ספקות הם הוסרו. לפי הסגנון של החותם "אתרוג" הוא קשישה או "דו". זה מסביר את התגובות הלא החלטיות, חיפוש הדרך, הדילוגים המחשבתיים. הקיצר הקשיש--קשישה מבולבל.
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
אלפרדו ב'
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
רבין |
|
4/10/13 12:24
|
|
|
|
|
|
| 33 |
|
|
חשדנית |
|
4/10/13 15:31
|
|
|
|
|
בספרו האוטוביוגרפי, כתב המח"ט רבין: "אחר-הצהריים החמיר המצב. התחמושת אזלה, מספר הנפגעים הלך וגדל. בשלב מסוים ביקש מפקד הכוח אישור לנסיגה. הייתי בדרך למפקדת הגדוד..."
הבנתם ? כל אותו זמן לחימה רבין בכלל לא היה במפקדה. רבין לא היה בשטח ולא היה במנזר סן סימון. לא פיקד על המבצע. היכן היה ? אולי ישן...
בהמשך כותב רבין "שמעתי שהאישור [לנסיגה] ניתן."
הבנתם ?
רבין 'שמע' על כך שניתן אישור לנסיגה. שימו לב, מדובר במפקד חטיבה ובגדוד שתחת פיקודו. ורבין בכלל לא היה בעניינים. לא היה בכלל במפקדה בזמן שהקרב התנהל, לא נתן את האישור לנסיגה וגם לא יכל לעשות כלום אחרי שהאישור הזה ניתן.
רבין ממשיך וכותב: "הצטערתי, אך קשה היה לשנות זאת".
הבנתם ? מדובר במפקד רק בתואר. למעשה לא פיקד כלל על הגדוד ועל הקרב ועל המבצע וכל מה שכרוך בו וגם לא הייתה לו מילה. ומדובר בחטיבה שאמורה להיות תחת פיקודו. הוא לא היה שם בזמן הקרב, לא נתן את הפקודות, ומי שנתן את הפקודות לא התייעץ אתו וגם לא איפשר לרבין להביע את דעתו. בקיצור התעלמו ממנו לגמרי.
זה היה סוג 'הפיקוד' של רבין בחטיבת הראל....ואחרי זה עוד מכתירים אותו בכתרים כגיבור פלמ"ח. מסתבר שהכל היה זבל תעמולתי ולא שום דבר מן האמת ! ר-מ-א-י-ם
מקור: רבין, פנקס שירות, עמ' 44-45
|
|
|
|
כתוב תגובה ל-
חשדנית
|
|
|
|
|
|
