אחד מהמשפטים הידועים והשחוקים ביותר, שבו עושים אנו שימוש שוטף ויומיומי הינו המשפט:
"חצי אמת גרועה, בהרבה, מן השקר השלם". משפט זה מגלם בתוכו אמירה כוללנית ומקפת ביותר, לפיה עדיף לא לשמוע מידע כלל, מאשר לשמוע מידע מקוטע/מעובד/משודרג או אפילו חצאי אמיתות. עולם התקשורת המערבי, עומד בימים אלה תחת מתקפה חזיתית ובלתי פוסקת של נשיא ארה"ב,
דונלד טראמפ, הלוחם נגד מספר אמצעי תקשורת מובילים בארה"ב ומאשים אותם ביצירת אמיתות חדשותיות מזויפות, הקרויות בשפת המדיה בשם: "פייק ניוז".
בין אם צודק דונלד טראמפ במלחמתו המתמשכת נגד גופי תקשורת מובילים, דוגמת העיתון רב ההשפעה: "ניו-יורק טיימס" או רשת חדשות הטלוויזיה C.N.N. ובין אם לאו, הרי הוא העלה נושא זה של האשמת התקשורת ביצירת אמיתות חדשותיות מזויפות, לסדר היום הציבורי. בכך תרם - וממשיך לתרום - דונלד טראמפ לביקורת ציבורית מתמשכת על המדיה, בכלל ועל אמצעי התקשורת המשודרים, המודפסים והאלקטרוניים, בפרט. איש אינו יכול ליטול מדונלד טראמפ זכות הראשונים והבכורה, על כך שהוא לא חשש - ואינו חושש, גם נכון לכתיבת דברים אלה להתעמת עם גופי תקשורת ומדיה חזקים אלה. דונלד טראמפ מציב יוקרתו האישית, במלחמתו הבלתי פוסקת נגד גופי התקשורת והמדיה המובילים, על סדר היום, כאשר בתגובה נשטף הוא בקיתונות של רותחין, על ידם.
המונח שטבע דונלד טראמפ והעלה אותו על סדר היום, קרי, המונח "פייק ניוז", אינו מצטמצם אך ורק ליצירת אמיתות חדשותיות מזויפות, לכשעצמן, אלא הוא מקיף וכוללני, הרבה יותר. במונח זה ניתן לכלול, כתבות מגמתיות שכותבים ומשדרים גופי תקשורת, רבי עוצמה ורבי השפעה, תוך שהם מקדמים אינטרסים סמויים שלהם, בפרסומים אלה, כאשר אין הם מגלים - בגילוי נאות ובשקיפות ראויה - האינטרסים שיש להם ביצירת פרסומים אלה וקידומם.
המונח "פייק ניוז", אינו מצטמצם, אך ורק לידיעות חדשותיות מקומיות ועולמיות, גם יחד, אלא הוא גולש גם אל תחומי הפוליטיקה, התרבות, הספורט ולמעשה ניתן לומר, כי אנו מוקפים, מעשה של יומיום ושעה שעה, ביצירת אמיתות חדשותיות מזויפות, תוך קידום ידיעות שיש למדיה אינטרס לקדמם ובמקביל - דחיקת עניינים חשובים, הנראים שוליים ובלתי חשובים, בעיני בעלי הכוח במדיה, אל שולי שוליים ומחוץ לתחומי העניין הציבוריים.
כך למשל יכול עורך מוסף ספרותי, שבועי או יומי, בעיתון זה או אחר לקפח מחנה שלם של יוצרים, אמנים והוגי דעות ולא לתת להם כל ביטוי פומבי שהוא - ואפילו שמדובר במחנה חשוב שראוי שישמיע קולו, ברבים - תוך העדפת מחנה אחר של יוצרים, אמנים והוגי דעות, שלא בהכרח זכאים להבלטה ולהנכחה שזוכים הם לה, באותו מוסף ספרותי. הדברים נכונים אף בעניינים מקצועיים גרידא. כל בעל מקצוע יודע - היטב ולאשורם של דברים - כי כל אימת שמבקש הוא לקדם אינטרסים מקצועיים שלו, יכול הוא לעשות זאת, באמצעות המדיה. קידום מקצועי שכזה, אינו בהכרח קידום איכותי והדבר חמור, שעה שאין מדובר - לכאורה - כלפי חוץ, בפרסום מסחרי, אלא בפרסום חדשותי, לכאורה.
חוק הגנת הצרכן בישראל, מחייב מי המפרסם פרסום מקצועי, באצטלה של פרסום חדשותי, לכאורה, לציין ולהדגיש, בפרסום זה, כי מדובר בפרסום מקצועי. לכן, מוצאים אנו בפרסומים שכאלה כיתובים, בסגנון: "פרסום ממומן" או "מדור פרסומי". עם זאת, המחוקק לא קבע גודל האותיות שבהם יש לפרסם, סיוג זה מידת ההבלטה הנדרשת, במצב דברים זה, כך שלעיתים תכופות, קורא - הקורא הסביר - פרסומים אלה, כפרסומים חדשותיים גרידא.
השימוש הנרחב במרשתת, הלא הוא האינטרנט המוכר לנו, כל כך, עד שהפך לחלק בלתי נפרד מאורח חיינו השוטף, מאפשר לציבור רחב נגישות למדיה ולפרסום האלקטרוני - נגישות שהייתה חסומה בפניו, בעבר, בימים שקודם שפרץ האינטרנט, לחיינו אנו. עם זאת, ככל שהשימוש במרשתת הופך נרחב ורחב יותר, כך גם מתרבים בעלי המקצוע הלומדים רזיה של המרשתת, כך שאין גם במרשתת פרסומים
"נקיים", קרי, פרסומים מקוריים של כותבים שאינם נגועים בנגע של הפרסומת והטיית אינטרסים, כפי שהדבר קיים ונטען כלפי כלי התקשורת הממוסדים והקיימים.
תהיינה הדעות לגבי דונלד טראמפ, אשר תהיינה ואין ספק, כי נשיא זה של ארצות-הברית, הינו אישיות המעוררת מחלוקת. די להתבונן, ממרחק של מקום וממרחק של זמן, בתופעה של ההפגנות הנמשכות ובלתי נפסקות בארה"ב, משך השבועות האחרונים, בעד ונגד טראמפ - הפגנות שהגיעו, בשבוע האחרון, כדי אלימות של ממש. עם זאת, דווקא אישיותו הסוערות, הבלתי מתפשרת
וה"ג'ינג'ית" של נשיא מרתק ובלתי שגרתי זה, הצליחה להעלות על סדר יומנו נושא זה של ה"פייק ניוז" - נושא אשר דונלד טראמפ אינו מתכוון להניח לו ואינו מכוונן להסירו מסדר היום הציבורי. בכך שונה דונלד טראמפ, שינוי של ממש, מקודמו, נשיא ארה"ב לשעבר, ברק חוסיין אובמה השני.
העולם לפי טראמפ, שונה בתכלית השינוי מהעולם לפי אובמה - וטוב שכך. סוף-סוף אין חיים אנו, בעולם מדושן עונג, שבו העשירים מתעשרים יותר ושכבות הביניים נדחקות אל שולי העוני וקשיי הפרנסה היומיומיים. והעניים? - הם פשוט נמחקים ואיש אינו רואה ומכיר בהם. הם הפכו, בתקופתו מדושנת העונג של אובמה, לשקופים. ברור על כן, מדוע התעוררו "שקופים" אלה והצליחו להנכיח מציאותם
ה"שקופה", למורת רוחם של מי ששלטו, עד לאחרונה, במפת האינטרסים העולמית ואינם מוכנים להניח לשליטתם זו.
זה סוד כוחו של דונלד טראמפ ודומה, כי הוא יצליח, לבסוף, במלחמתו זו אל מול הכוחות והאינטרסים החזקים, העומדים מולו. בל נשכח, כי בקלפי קולו של בוחר "שקוף", זהה - לחלוטין - לקולו של עורך הניו-יורק טיימס או לקולו של טד טרנר, השולט ברשת הטלוויזיה C.N.N.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
