משרד הבריאות מערער: אין להכיר בלימודי רפואה בטביליסי

הכרה בלימודי רפואה של זכאי שבות במוסד לא מוכר בחו"ל אינה מקנה לישראלים שלמדו לצידו זכות לעקוף את תנאי הסף שנקבעו ברפורמת יציב. פסיקה כזו תרוקן מתוכן את אמות המידה המקצועיות ותפגע בהגנה על בריאות הציבור. כך טוען משרד הבריאות בערעור שהגיש (2.11.26) לבית המשפט העליון.

הערעור (עע"מ 6005-11-26) הוגש באמצעות עוה"ד סיון דגן וגיא יעקב ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, על פסק דינו של שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אילן סלע. המחוזי נעתר לעתירתו של אלדר יונוסוב נגד החלטת המשרד שלא להכיר בלימודי הרפואה שלו באוניברסיטת טביליסי שבגאורגיה, ובהתאם לכך שלא להתיר לו לגשת לבחינת הרישוי הממשלתית ברפואה.

נסיבות חריגות במחוזי

יונוסוב טען בעתירתו כי בקשתו להיבחן בבחינה הממשלתית עם סיום לימודיו נדחתה בנימוק שהאוניברסיטה שבה למד אינה עומדת בקריטריונים שפורסמו בשנת 2019, המגדירים את המוסדות שהמנהל הכללי מכיר בלימודים בהם לצורך קבלת רישיון לעסוק ברפואה בישראל.

השופט סלע החליט לקבל את העתירה לאחר שהשתכנע כי מדובר בצירוף נסיבות חריג וייחודי. בראש הנסיבות עמדה העובדה שמשרד הבריאות הכיר בלימודיהם של שני סטודנטים שזהות הכשרתם להכשרת העותר אינה שנויה במחלוקת. אותם סטודנטים למדו עם יונוסוב באותה אוניברסיטה, באותה תקופת לימודים, באותם קורסים ובאותם בתי חולים. המחוזי קבע כי יש להניח שהמשרד ערך בעניינם את הבדיקות המקצועיות הנדרשות והשתכנע שהכשרתם עומדת בדרישות המהותיות, ובהיעדר שוני רלוונטי קמה עילה להתערבות.

מסלול עוקף לתנאי הסף

משרד הבריאות טוען בערעורו כי בפסק הדין נפלו שגיאות מהותיות המצדיקות את ביטולו. המשרד מסביר כי יונוסוב החל את לימודי הרפואה במוסד שאינו עומד בתנאי הסף הקבועים בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות, ולכן לימודיו לא הוכרו. כללים אלו נקבעו לצורך שמירה על רמת העוסקים ברפואה בישראל, ועל-מנת לעודד את המבקשים ללמוד רפואה בחו"ל לעשות זאת במוסדות שרמתם נאותה.

לטענת המדינה, פסק הדין הפך הקלה שניתנה במסגרת מדיניות ממשלתית ייעודית לזכאי שבות שלמד בחו"ל בארץ מגוריו - חברו ללימודים של יונוסוב שהכשרתו עומדת בדרישות המהותיות - למסלול עוקף לתנאי הסף שנקבעו עבור ישראלים שבחרו ללמוד במוסדות לא מוכרים. המשרד מדגיש כי פסק הדין טומן בחובו השלכות רוחב משמעותיות ומייצר מסלול עוקף שיעקר מתוכן את חוזר המנכ"ל. במצב זה, הזכאות להמשיך בהליך הרישוי לא תיקבע לפי עמידה באמות מידה מקצועיות אחידות, אלא תהיה תלויה הלכה למעשה בשאלה האם לצד מבקש הרישיון למד גם זכאי שבות פוטנציאלי.

פרקליטות המדינה טוענת כי פסק הדין עלול ליצור תמריץ שלילי ולהוביל להכוונת התנהגות בלתי רצויה. מועמדים ללימודי רפואה בחו"ל עלולים להעדיף מוסד שאינו עומד בתנאי הסף אך לומדים או למדו בו זכאי שבות, מתוך ציפייה שמשרד הבריאות יהיה מחויב להכיר בלימודיהם, בייחוד כאשר מספר הישראלים העשויים ללמוד במוסדות אלו אינו מוגבל. תוצאה זו תהפוך את יישום התבחינים המקצועיים לתלוי בנסיבות אקראיות שאינן נוגעות לאיכות ההכשרה, ותפגע ממשית ביישום רפורמת יציב ובתכליתה להבטיח את איכות ההכשרה הרפואית ולהגן על בריאות הציבור.

70% נכשלים במוסדות לא מוכרים

משרד הבריאות מציין כי הפער בין רמת הלימודים בבתי ספר מוכרים לאלו שאינם מוכרים משתקף באחוזי המעבר של בחינות הרישוי בישראל. על-פי נתוני המשרד בחמש השנים האחרונות, כ-70% מבוגרי בתי הספר שאינם מוכרים נכשלו בבחינת הרישוי, לעומת כ-32% שנכשלו ממוסדות מוכרים. המשרד מבהיר כי ממילא אין במעבר הבחינות בלבד כדי להעיד על כשירות לשמש כרופא בישראל, ופקודת הרופאים מחייבת הכרה גם במוסד וגם בתוכן הלימודים הארוכים שנלמדו בו.

בערעור מצוין כי בעת האחרונה נערכת עבודת מטה לעידכון חוזר המנכ"ל, בהתחשב בניסיון ובתובנות שהצטברו בשנים שחלפו מאז פרסום החוזר שהחיל את הרפורמה, לרבות פסקי הדין שניתנו בנושא ובכללם פסק הדין מושא הערעור. משרד הבריאות מבקש מבית המשפט העליון לקבל את הערעור ולבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון
הליך: עע"מ 6005-11-26
צדדים: משרד הבריאות (באמצעות עוה"ד סיון דגן וגיא יעקב ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה) נ' אלדר יונוסוב