סעיף ג'נוסייד בתוכנית הורייזן ב-175 מיליארד אירו מאיים להדיח את ישראל

איום ממשי מרחף מעל המשך השתתפותה של ישראל בתוכנית מענקי המחקר והפיתוח המובילה בעולם, הורייזן אירופה, לקראת אישור הכללים החדשים לתקציב השבע-שנתי הבא שיעמוד על כ-175 מיליארד אירו (יום ג', 03.11.26). בשבוע הבא יאושרו הכללים לתוכנית החדשה לשנים 2028-2034, הכוללים לראשונה סעיף תקדימי המחייב עמידה בכללי אמנת האו"ם בנוגע לג'נוסייד - סעיף שצירופו נועד להוציא את ישראל מהתוכנית ולהביא להחרמתה באקדמיה.

תוכנית הורייזן מהווה את צינור החמצן המרכזי של המחקר המדעי והתעשיה עתירת הידע בישראל מזה 25 שנה, במסגרת הסכמי האסוציאציה שנחתמו עם האיחוד האירופי. בתוכנית הנוכחית (2021-2027), שהיקפה עומד על כ-95.5 מיליארד אירו, ובתוכניות שקדמו לה, גרפו אלפי חוקרים וחברות מישראל מענקי מחקר ופיתוח בהיקף מצטבר של יותר מ-1.3 מיליארד אירו. התוכנית מעניקה לחוקרים הישראלים גישה שווה לתשתיות המחקר המתקדמות בעולם, ובמועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) מזהירים כי הדחת ישראל תוביל לקריסת המחקר ולהאצת בריחת מוחות לחו"ל.

השינוי המבני בתוכנית 2028-2034 וצניחת הזכיות

הכללים החדשים שמגבשים מוסדות האיחוד האירופי לקראת תוכנית המסגרת הבאה משנים את מאזן הכוחות האסטרטגי. לצד הכפלת התקציב המוצע לכ-175 מיליארד אירו ופתיחת מסלולי מימון לטכנולוגיות דו-שימושיות ויישומי הגנה וביטחון, הוכנס סעיף האתיקה החדש הכופף את המדינות השותפות לאמנת האו"ם למניעת רצח עם. סעיף זה מעניק תשתית משפטית לעתירות ולדרישות להקפאת חברותה של ישראל עוד בשלב המשא-ומתן על הסכם ההצטרפות החדש שייפתח ב-2027.

אותותיו של החרם האקדמי השקט ניכרים כבר בנתוני הזכיות של חוקרים מישראל במענקי מועצת המחקר האירופית (ERC). בדיקת הנתונים חושפת כי מספר הזכיות של חוקרים ישראלים צעירים צנח ב-67% - מממוצע שנתי קבוע של כ-30 מענקים עד שנת 2024, לעשרה מענקים בלבד ב-2025 ול-11 מענקים בלבד ב-2026. בעקבות צניחה זו, הידרדרה ישראל מהמקום השישי המוביל באיחוד האירופי למקום ה-12 בלבד בדירוג המדינות, ומקרי החרם הגלויים מצד מעבדות זרות זינקו ב-150%.

להלן הגורמים המרכזיים המובילים את החרם וההתנגדות לשילוב ישראל בתוכנית:

• נציבות האיחוד האירופי ומועצת השרים: הנציבות האירופית הגישה ביולי 2025 הצעה רשמית להשעיה חלקית של ישראל מתוכנית הורייזן וממסלול המאיץ לחברות הזנק (EIC Accelerator), בטענה להפרת סעיף 2 להסכם האסוציאציה העוסק בזכויות אדם בעקבות המלחמה ברצועת עזה. המהלך נבלם במועצת האיחוד בזכות התנגדותן של גרמניה, איטליה והונגריה, אך יצר תקדים מסוכן להדחת ישראל ברוב מיוחס.

• קואליציית המדינות המתנגדות באירופה: ממשלות ספרד, אירלנד, בלגיה וסלובניה מובילות קו ניצי במוסדות האיחוד האירופי בדרישה להתנות כל שיתוף פעולה מחקרי וכלכלי עם ישראל בעמידה בצווי בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ) בהאג ובאמנת הג'נוסייד.

• אוניברסיטאות ואיגודים אקדמיים באירופה: עשר אוניברסיטאות מובילות בבלגיה (ובהן אוניברסיטת לוון ואוניברסיטת לייז'), לצד עשרות מוסדות אקדמיים בספרד, אירלנד, איטליה ופינלנד, הקפיאו שיתופי פעולה והגשת הצעות מחקר משותפות עם מוסדות ישראלים. ארגונים אקדמיים אירופיים, דוגמת איגוד AURDIP הצרפתי והתאחדות הסטודנטים הארצית בפינלנד (SYL), לוחצים על בריסל להפסיק לאלתר כל מימון לגופים ישראלים.

• יוזמת האזרחים האירופית וסיעות השמאל: קמפיין אירופי מתוקצב במימון סיעת "ברית השמאל האירופי" (European Left Alliance) אסף עד יולי 2026 למעלה מ-1.3 מיליון חתימות מאומתות של אזרחי האיחוד האירופי (כולל יותר מ-465 אלף חתימות בצרפת, 294 אלף באיטליה ו-156 אלף בספרד) הדורשות את השעיית הסכם האסוציאציה והוצאת ישראל מתוכנית הורייזן.

בישראל מנסים לבלום את הסחף המדיני והמשפטי בבריסל. ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) הקים צוות משימה ייעודי למאבק בחרם והשקיע כ-800 אלף דולר בייעוץ משפטי ודיפלומטי במערב אירופה כדי למנוע את ניתוק החוקרים הישראלים ממוקדי המחקר בתחומי הבינה המלאכותית, הסייבר והרפואה. בכירים במערכת ההשכלה הגבוהה מתריעים כי הוצאת ישראל מתוכנית הורייזן משולה לסילוק מהאולימפיאדה של המדע העולמי, ותוביל לבידוד והתרסקות של האקדמיה הישראלית בדומה למצבה של רוסיה.