בג"ץ דחה את העתירה לחייב את הכנסת היוצאת למנות מבקר מדינה

הימנעות ממושכת מקיום פסק דין של בית המשפט העליון כמוה כהפרתו, ולא ניתן להשלים עם פגיעה קשה כזו בסדרי השלטון והמשטר ובשלטון החוק. כך קבעה (יום ג', 03.11.26) שופטת בית המשפט העליון רות רונן, בהסכמת הנשיא יצחק עמית והשופט חאלד כבוב. למרות דחיית העתירה בשל קיומן של הבחירות לכנסת ה-26, חויבו יו"ר הכנסת והכנסת לשלם לעותר הוצאות משפט בסך 10,000 שקלים בגין התנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת.

פסק הדין ניתן בעתירה שהגיש ירון גדות (בג"ץ 14152-09-26), שבה ביקש להורות ליו"ר הכנסת לקבוע מועד לקיום סבב ההצבעה השני לבחירת מבקר המדינה מבין שני המועמדים - עו"ד מיכאל ראבילו והשופט בדימוס יוסף אלרון - ולכנס את מליאת הכנסת לשם כך. הרקע להליך הוא הבחירות לתפקיד מבקר המדינה שנערכו ב-03.06.26 בכנסת ה-25, שבהן אף מועמד לא זכה ברוב בסבב הראשון. ב-02.07.26 ביטל בג"ץ (בג"ץ 12634-06-26) את סבב ההצבעה השני בשל פגם מהותי בחשאיות ההצבעה, והורה לכנסת להשלים את תהליך ההצבעה בהקדם האפשרי.

טענות הצדדים והמחלוקת סביב סמכות יו"ר הכנסת

העותר טען כי מאז 04.07.26 משרת מבקר המדינה אינה מאוישת, וכי יו"ר הכנסת נמנע מהפעלת סמכותו לפי סעיף 2 לחוק מבקר המדינה לקביעת מועד חדש להצבעה גם במהלך הפגרה. לטענתו, הותרת המוסד ללא מבקר שנבחר כדין ערב הבחירות פוגעת ברציפות התפקודית, ביכולת הפיקוח לפי חוק מימון מפלגות ובאמון הציבור, ומעוררת חשש לאי-הכרה בתוקפו המחייב של פסק הדין הקודם. השופט בדימוס אלרון הסכים לעמדת העותר בדבר הצורך בקיום סבב ההצבעה השני לאלתר, ואילו עו"ד ראבילו הופטר לבקשתו מהגשת תגובה מקדמית.

היועצת המשפטית לכנסת הדגישה בתגובתה הנפרדת כי חלה חובה לקיים את פסק הדין ולהשלים את ההצבעה בהקדם האפשרי, וככל הניתן עוד בכנסת ה-25. לצד זאת, היא פירטה ב-05.10.26 קשיים מעשיים ומשפטיים בכינוס המליאה כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת ה-26, ובהם השינויים בהרכב הכנסת, החשש משיקולים סיעתיים בתקופת בחירות, הקושי בכינוס חברי הכנסת בפגרת הבחירות והיעדר שיח מקדים בין הקואליציה לאופוזיציה. היועצת המשפטית ציינה כי ב-08.07.26 נעשתה פנייה אחת של חבר כנסת ליו"ר הכנסת בנושא, שלמיטב ידיעתה לא נענתה.

יו"ר הכנסת טען בתגובתו הנפרדת כי דין העתירה להידחות, וכי סעיף 2(ב) לחוק מעניק לו סמכות בלעדית לקבוע את מועד ההצבעה ואינו מחייב אותו לעשות כן בפגרה. לשיטתו, נוכח קרבת הבחירות והעובדה שמבקר המדינה נבחר לתקופת כהונה ארוכה בת שבע שנים, ראוי שהבחירה תיעשה על-ידי הכנסת ה-26, וכי החלטתו מצויה בלב מתחם שיקול הדעת המסור לו ואינה מצדיקה התערבות שיפוטית בסדרי העבודה הפנימיים של הכנסת.

ביקורת שיפוטית חריפה על מחדלו של יו"ר הכנסת

השופטת רונן דחתה את עמדת יו"ר הכנסת בנוגע להיקף שיקול דעתו וקבעה כי התנהלותו מעוררת קושי של ממש. השופטת קבעה כי סמכותו של יו"ר הכנסת לקבוע מועד לבחירת מבקר המדינה אינה סמכות רשות, אלא סמכות חובה שעליו להפעיל במהירות הראויה בנסיבות. השופטת רונן הדגישה כי תוצאת הימנעותו של יו"ר הכנסת מהפעלת סמכותו היא הותרת חלל ריק באיוש תפקיד מבקר המדינה למשך חודשים ארוכים, בניגוד מוחלט להגיונו של החוק שנועד להבטיח רציפות תפקודית.

בפסק הדין נקבע כי מכתבי הטענות עולה "תמונה מדאיגה באשר לטעמים ביסוד מחדלו של יו"ר הכנסת", אשר נמנע מקיום פסק הדין של בג"ץ ופעל בניגוד לעמדתה הברורה של היועצת המשפטית לכנסת שהובעה בפניו במספר הזדמנויות. השופטת רונן קבעה כי החובה לציית לפסקי דין ולכבדם היא תנאי יסוד במשטר דמוקרטי הפועל לפי עיקרון שלטון החוק, וכי חובה זו מוטלת על אחת כמה וכמה על רשויות השלטון שאינן מעל לחוק.

הבחירות לכנסת ה-26 והותרת ההכרעה לכנסת הנכנסת

למרות הפגמים החמורים בהתנהלות יו"ר הכנסת, קבעה השופטת רונן כי חלוף הזמן וקיומן של הבחירות לכנסת ה-26 ב-27.10.26 אינם מאפשרים להיעתר לסעדים המבוקשים. העותר עמד על עתירתו וביקש להורות לכנסת ה-25 להתכנס ולבחור מבקר מדינה בפרק הזמן שבין יום הבחירות לבין כינוסה הצפוי של הכנסת ה-26 ב-10.11.26, בטענה שבתקופה זו הכנסת היוצאת ממשיכה לכהן פורמלית.

השופטת רונן דחתה בקשה זו הן מטעמים מעשיים של היעדר ימי עבודה מספקים למתן התראה ותיאום בין הקואליציה לאופוזיציה בתקופת פגרה, והן מטעמים מהותיים כבדי משקל. בית המשפט קבע כי קיימת אנומליה ברורה בכך שהכנסת ה-25, שהוחלפה על-ידי נבחרים חדשים, תוסיף לפעול ולקבל החלטות מהותיות בתקופת המעבר שבין הבחירות לכינוס הכנסת החדשה, ובכלל זה לבחור את מבקר המדינה. השופטת הזכירה כי בתקופה זו יו"ר הכנסת מחזיק בתפקידו כ"פיקדון זמני" בלבד ונדרש לפעול באיפוק ובריסון, בדומה לממשלת מעבר.

אשר לאופן קיום הבחירות בכנסת ה-26 - בין אם באמצעות המשך סבב ההצבעה השני בין עו"ד ראבילו לשופט בדימוס אלרון כעמדת יו"ר הכנסת, ובין אם בפתיחת הליך הבחירה מראשיתו כעמדת העותר - העירה השופטת רונן כי על פני הדברים, האפשרות להמשיך את הבחירות מאותה נקודה שבה הופסקו בכנסת הקודמת היא "אפשרות מוקשית בהינתן שאין לפנינו דין רציפות ולאור בחירתם של חברי כנסת חדשים". עם זאת, בית המשפט נמנע מלקבוע מסמרות בנושא והותיר את הסוגיה להחלטת הכנסת ה-26 ויושב הראש שייבחר על-ידה.

בסיכום פסק הדין הבהירה השופטת רונן כי אין בדחיית העתירה משום מתן אישור להתנהלותו החמורה של יו"ר הכנסת, אשר יצרה פגיעה קשה באינטרס הציבורי בהגנה על שלטון החוק, במעמדם של הכנסת ובית המשפט, בשני המועמדים שהתמודדו בסבב הראשון, ומעל הכל בציבור בשל אי-איוש מתמשך של תפקיד מבקר המדינה. בגין נסיבות אלה, שהובילו למיצוי העתירה ולדחייתה, הושתו הוצאות המשפט על יו"ר הכנסת והכנסת.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
הליך: בג"ץ 14152-09-26
שופטים: הנשיא יצחק עמית, השופט חאלד כבוב, השופטת רות רונן
צדדים: העותר: ירון גדות (באמצעות עו"ד אבי א. רימון); המשיבים: 1. יו"ר הכנסת (באמצעות עו"ד ציון אמיר, עו"ד ינון סרטל ועו"ד ניר לזר), 2. הכנסת (באמצעות עו"ד יצחק ברט), 3. עו"ד מיכאל ראבילו (באמצעות עו"ד אופק ברוק), 4. השופט בדימוס יוסף אלרון (בעצמו)