פרסום ראשון: מאות עובדים בבית החולים הפסיכיאטרי הגדול ביותר בארץ "שער מנשה" נטשו בתחילת השבוע שעבר את מאות החולים ליום אחד לצורך הפגנת מחאה. העובדים הזועמים חשפו את הסוד שהוסתר מהציבור הרחב, אשר אינו מגיע לשערי בית החולים ואינו מודע למתרחש בין כתליו: תוכנית ההבראה אינה כוללת רק פיטורים של 14 עובדים מצוות העובדים שכולם גברים, אלא קיצוץ מסיבי דווקא במזון ובתרופות הניתנות לחולים חסרי הישע ש"שער מנשה" הפך להיות ביתם השני.

"אני מתביישת לומר מה אנחנו נותנים לארוחת בוקר", סיפרה השבוע אחות בכירה בבית החולים, והוסיפה: "לבן קר, מלפפון אחד, עגבנייה. הכל ספור ומדויק, במקום דייסה חמה, כפי שהיה פעם. מה מפריע להנהלה לתת ארוחה חמה? אני ממש מתביישת".

סמי מסרי, מי שמייצג את עובדי הסיעוד בבית החולים, כועס ואינו מבין את המדיניות החדשה שנוצרה בבית החולים בחודשים האחרונים, אבל יותר מהכל הוא כואב את כאבם של המטופלים. האח המסור, מי שתחת ידיו עברו מאות חולים במשך 31 שנות עבודתו בבית החולים, מתקשה היום להביט לחולים בעיניים. בקול מושפל ועצוב מספר מסרי שאולי זה לא מה שישבור את גב הגמל, אבל זה ממש קרוב. "אין מה למרוח על הלחם", הוא אומר, "לא ריבה, לא ממרח שוקולד, ואפילו לא גבינה".

בקולו המרגיע מספר מסרי עד כמה המצב גרוע בחודשים האחרונים, במיוחד עבור החולים. "בהנהלת בית החולים סופרים אפילו את פרוסות הלחם, ואני לא מגזים. זה המצב. מה אני יכול להגיד לחולים כשיש מחסור באוכל ובשתייה? לפעמים מטופל רוצה לשתות כוס תה כדי להנעים את זמנו במקום, אבל אין משהו חם להציע לו. כמו כן אפשר לראות קיצוץ בתרופות, וזהו מצב שבחודשים האחרונים החמיר מאוד", מספר מסרי בכאב.

י', המטופל כבר שנה בבית החולים ומאושפז במחלקה הפתוחה, חש את הקיצוצים על בשרו. למרות האשפוז הוא לא מסוכן לעצמו ולסביבה, ולכן הוא יכול לצאת מחוץ לכותלי בית החולים, בתנאי שהוא נתון תחת השגחה קבועה. "עכשיו זה לא כמו בחודש הראשון שהייתי פה", הוא אומר, "יש מחסור בתרופות ומחסור באוכל. לפעמים אני רעב עד שמגיעה שעת ארוחת הערב".

אבל לא רק בבטן הוא מרגיש את החוסר. חוסר הוודאות הפוקד את עובדי בית החולים משפיע ישירות על המטופלים. "בטח שאני מרגיש שיש בעיה, אבל למה יש זלזול בחולים? אני מרגיש שיש בעיה, אבל למה צריך לפגוע בנו?", שואל י'.

לא רק המחסור משפיע על הצוות הסיעודי המטפל באופן ישיר בחולים, אלא גם העובדה שאלה נאלצים לעבוד כפול. "אם החולה סובל, זה יכול להשפיע עלינו. חולה רעב לא הולך לישון, אז מה עושה הצוות הסיעודי? כדי שהחולים ילכו לישון, אנחנו נותנים להם את האוכל שלנו. העובדים יודעים שאם בעבודה במשמרת הם יהיו רעבים, הם יחזרו הביתה לאכול. אני אפילו לא יכול לתאר לך איזו הרגשה זאת אחרי 31 שנים שאני עובד כאן. מאד עצוב", מספר מסרי.

בבית החולים היה תקן של 600 מיטות, אולם היום ירד מספר המיטות ל-400. פרופסור אילן מודעי, מנהל בית החולים, מאשר כי כמות המזון אכן קוצצה, אך הוא מסביר זאת במדיניות של משרד הבריאות. "קודם כל שליש מהמיטות ירדו, ואין צורך במספר רב של עובדים", אומר פרופ' מודעי ומוסיף: "דבר שני, אין מחסור באוכל, ואין מחסור בתרופות. את האוכל מקבלים לפי ספר מתכונים מעודכן לבתי החולים הפסיכיאטריים. נכון שכמויות האוכל שחולקו בעבר היו גדולות יותר, אבל אז הרבה אוכל היה נזרק".

אחד המקרים החרותים בזכרונם של העובדים אירע בליל הסדר האחרון. "על כל שולחן היתה מונחת ביצה אחת, וכך יצא שלכל ארבעה חולים היתה ביצה קשה אחת שעליה הם ברכו בחג", סיפר בכאב מסרי. אלי בדש, יו"ר ועד העובדים וסגן מנהל המטבח, המשמש כפה לעובדים בשנים האחרונות, מתאר תמונה שנכפתה עליהם מכורח המציאות. בדש: "אין לנו ברירה, עם כל הצער והכאב, אנחנו צריכים לצעוק כדי שמישהו ישמע אותנו. אני היום במטבח צריך לספור כל כמות מזון שמגיעה. אם יש 30 חולים במחלקה, אני מביא בדיוק 30 תפוחים, לא יותר מזה".

14 עובדים פוטרו, כאמור, כולם גברים. אף שאלה לא היו עובדים קבועים בבית החולים, הם היוו חלק בלתי נפרד מצוות הסיעוד הצמוד לחולים. "כשיש אח או גבר שמטפל בחולה, במיוחד בבית-חולים פסיכיאטרי, זה ממש משמעותי גם לחולה וגם לצוות הסיעודי", סיפרה אחת האחיות.

מחאתם של העובדים היתה מכוונת בעיקר נגד הנהלת בית החולים והעומד בראשה, פרופ' מודעי, המנהל את בית החולים כבר כמעט עשר שנים. בתקופה האחרונה מרגישים העובדים, ובכללם עובדי המשק, הסיעוד והמטפלים השונים, את גזירות משרד הבריאות. מי שהחל את המדיניות הקשה הזו היה מודעי. "זה נכון שאני נושא הדגל של מדיניות משרד הבריאות, אז באופן טבעי העובדים יוצאים נגדי", הוא אומר.

בינתיים שבו עובדי בית החולים לעבודתם, עד המשבר הבא. נציגי הוועדים נסעו למשרד הבריאות בירושלים כדי לקיים פגישות על-מנת שיוכלו לגשר על הפערים שנוצרו בין העובדים והמדיניות החדשה. ומי שממשיכים לשלם את המחיר וקולם לא נשמע הם מאות המטופלים ש"שער מנשה" כבר הפך לביתם. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "מטופלי בית החולים מקבלים את המזון על-פי ספר לכמויות ומתכונים סטנדרטיים למוסדות אשפוז ותקנות שירותי אשפוז - נוהל תזונה ודיאטה, סל מעודכן לבתי חולים פסיכיאטריים. בנוגע לתרופות, המטופלים מקבלים את התרופות בהתאם להחלטת הרופאים המטפלים ומנהלי המחלקות, בהתאם למצבם הקליני של המטופלים".

באשר לפיטורי עובדים נמסר: "תוכנית ההבראה איננה כוללת פיטורי עובדים נוספים".