"התחום המופקר ביותר במדינת ישראל מבחינת חקיקה הוא תחום דיני המשפחה, וחלוקת רכוש בין בני הזוג - מן המופקרים שבדיני המשפחה" כך אמר היום (ד', 24.5.06) עו"ד יוסי מנדלסון, מבכירי עורכי הדין בתחום המעמד האישי, בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת במושב שעסק בנושא: "ההון אנושי בדיני משפחה".

לדברי מנדלסון, המבחן האמיתי שיש לערוך, הוא האם שני בני הזוג יוצאים ממערכת הנישואין עם יכולת לשרוד כלכלית. במקרה בו האישה גדלה את הילדים בעוד הבעל צבר תארים ומוניטין אישי - לא די באיזון הנכסים הממשיים. יכולת ההשתכרות של האישה מכאן ולהבא נמוכה בהרבה מזו של בעלה.

כיצד ניתן לפתור בעיה זו? אליבא דמנדלסון, הפתרון נעוץ בהגדרה מעודכנת של המונח "נכס" בהקשר של איזון המשאבים בין בני הזוג. "אני רוצה שביהמ"ש העליון יתן לנכס את אותה משמעות שנותנים לו בענפי המשפט השונים. מוניטין נחשב נכס לצרכי מיסוי, כושר השתכרות נחשב נכס בדיני הנזיקין, ידע מקצועי נחשב נכס בפירוק שותפות. אין סיבה שלא יתייחסו לכל אלה כנכס כשעוסקים באיזון המשאבים", ציין מנדלסון.

הבדל בין גבר לאישה

את הקו של מנדלסון, המשיכה ד"ר רות הלפרין-קדרי, מאוניברסיטת בר-אילן, שעמדה על ההבדל שבין נשים וגברים בסוגיית המחיר הכלכלי של הגירושין. הלפרין-קדרי, הציגה מחקרים המצביעים על כך שנשים בכל העולם נפגעות כלכלית מן הגירושין יותר מן הגברים.

בארץ, לטענתה, המצב חמור עוד יותר עקב חוסר האיזון בפירוק הנישואין הנובע מן הצורך לקבל גט, ומדחיית איזון המשאבים עד לקבלתו. הלפרין-קדרי הוסיפה וטענה כי המצב המשפטי בישראל הוא "הרע שבכל העולמות". מחד-גיסא, לא קיים במשפט הישראלי מושג של מזונות לאישה לאחר פקיעת הנישואין. מאידך-גיסא, לא מביאה חלוקת הרכוש בחשבון הון אנושי ופוטנציאל השתכרות שנרכשו במהלך הנישואין. בכדי לתקן את המצב הקיים, מציעה הלפרין-קדרי, מנגנון של "תשלומי איזון עיתיים", שמטרתם איזון מצבו של בן הזוג החלש כלכלית על-ידי בן הזוג החזק.

הסדר מזונות לאישה

לעומתם, פרופ' דב פרימר, ייצג את העמדה ההופכית, המתנגדת מכל וכל להכללת המוניטין האישי במסגרת איזון המשאבים. פרימר, הצביע על כך שחוק יחסי ממון מאמץ את המודל ההסכמי בסוגיית האיזון, ולא את המודל הקנייני, והביא מחקרים המוכיחים שבעת הנישואין לא רואים בני הזוג במוניטין האישי נכס שנכנס למסגרת הנכסים המשותפים. "הנרטיב שמציגה ד"ר הלפרין קדרי, תואם מודל מסחרי-קנייני, בעוד שהנרטיב של החוק הוא נרטיב הסכמי".

בנוסף, הצביע פרימר, על הבעיות החברתיות שיוצר הסדר המזונות לאישה בארצות בהן הוא קיים, וקבע שאימוץ הסדרי תשלום עיתיים בגין מוניטין אישי יגרום ל"יבוא" של בעיות אלה גם לארץ. בין היתר - רווקות מאוחרת, המשך תלות הדדית של בני הזוג גם לאחר הגירושין, המונעת מהם התפתחות אישית ועוד. בעייה נוספת המונעת את אימוץ הדוקתרינה של "מוניטין אישי" היא העדר הסחירות של המוניטין האישי, אשר מונעת את האפשרות להעריך את שוויו.