בחינת הבגרות שנערכה בימים אלה בבתי הספר בישראל עסקה באירועים אקטואליים מתמיד. מעבר לידע התיאורטי שנלמד, התבקשו התלמידים להפגין התמצאות גם בסוגיות האקטואליות במדינה.
כך למשל, כיכבה חברת הכנסת לשעבר, ענבל גבריאלי, באחת שאלות הבגרות עליהם התבקשו הנבחנים לענות בפרק הראשון. מעשיה של חברת הכנסת לשעבר שימשו "קייס" לימודי לתלמידים - בכל הקשור לשימוש שעושים חברי הכנסת בישראל בחוק החסינות.
נוסח השאלה פירט את המקרה של ענבל גביראלי ומשפחתה: "שוטרים הגיעו לביתו של חשוד בעלמת מס, ובידם צו של בית משפט. מטרתם היתה לערוך חיפוש בבית כדי להחרים מסמכים הדרושים לחקירת העניין. חברת הכנסת, שהבית הוא בית משפחתה, מנעה מהשוטרים לערוך את החיפוש, בטענה כי גם היא מתגוררת בבית זה ויש לה חסינות.... אומנם מה שעשתה היה חוקי, אבל מקרה זה מדגיש עד כמה חוק החסינות, כפי שהוא נהוג בישראל, פוגע בעיקרון השוויון".
בשאלה נוספת במבחן עמדה סוגיה אקטואלית נוספת: העברת כספי תרומות לארגונים לא-ממשלתיים. הבוחנים בחרו להתמקד במקרה הקלאסי של הבעייתיות בהעברת הכספים לארגוני טרור, אך התעלמו מדוגמאות של העברת כספים מארגונים לחברות קש, למימון, בין היתר של קמפיין בחירות, כדוגמאת המקרה של ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, ולמקרה עמרי שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון.
מנתוני משרד החינוך, עולה כי התלמידים בישראל אינם שולטים בחומר באזרחות. ירידה משמעותית נרשמה באחוז העוברים את בחינת הבגרות באזרחות. במגזר היהודי נרשמה ירידה של 4% בעוברים את הבחינה בשנת תשס"ד, לעומת תשס"ה, ובמגזר הלא-יהודי גם כן ירידה של 5.3%.
בתחילת השבוע הציגה שרת החינוך את תוכניתה לרפורמה במערכת החינוך בפני הממשלה. במשרד החינוך מתכננים, בין היתר, לערוך שינוי גם בתוכנית לימודי האזרחות, להוסיף שעות למקצוע, ואף בודקים אפשרות של מתן בונוסים על-ידי האוניברסיטאות לתלמידים שיגשו לבגרות מוגברת באזרחות.
