לכמה שניות קצרצרות נדמה היה כי אני לא שומע טוב את דבריו של אחד מבכירי יונדאי. התלחשות קצרה עם עמיתי היושב משמאלי העלתה כי בעיית השמיעה משותפת לשנינו. האם יכול להיות כי הדובר סימן את הטוארג, ה-X5 והדומים להם כמתחרים בהם מתכוון הסנטה פה החדש לנגוס? "בוודאי", השיב לנו דני שביט, מנכ"ל יונדאי ישראל, "קהל המטרה שלנו בארץ הם לקוחות הפאג'רו, הלנד קרוזר ושאר הג'יפים היוקרתיים.

במחיר הגיוני יותר ניתן להם רכב איכותי, עם שבעה מקומות ואבזור רב. יכולת שטח? בחייאת, מתי הפעם האחרונה שראיתם אחד מאלה מטייל בשטח?" (הציטוט לא דווקא מדויק מילה במילה אבל הוא בהחלט משקף את הלך הדברים, ט.ב.י). ומי שמבטיח גבוהה גבוהה צריך גם לקיים ובדיוק לשם כך טלטל עצמו עבדכם הנאמן למחוזות ולנסיה אשר בספרד. המטרה - היונדאי סנטה פה החדש.

נפגשנו כך

המפגש הראשון בינינו נערך ברחבת החניה הענקית אשר במסלול המרוצים של ולנסיה. שורה ארוכה של סנטה פה עמדו נוצצות ונרגשות (לכן תדעו, אולי גם מפוחדות למראה עדר הישראלים הדוהר לעומתם). תוך כדי ההליכה לכיוון המכונית אני מנסה לזכור את שלמדתי בשיעורי הבית אודותיה. דבר ראשון - הבסיס. הסנטה פה חולק פלטפורמה המוכרת לנו כבר מהסונטה החדשה מה שאומר שביחס לדגם היוצא, הרכב החדש גדל בכל הכיוונים - אורך (467.5), רוחב (189) ובסיס גלגלים שצמח בשמונה ס"מ (270), עובדה שאפשרה ליונדאי להציג רכב עם שבעה מקומות ישיבה.

מי שהתרגל לראות בסנטה פה הנוכחי ג'יפון קטן ממדים יצטרך להתרגל לרכב עם נוכחות קצת יותר מורגשת ומכובדת. מה זה מכובד? מכובד זה אומר מכונית עם מראה נכון, ואל תגידו שזה עניין של טעם, המקרין מראה קליל ביחס לגודל, קווי מרכב זורמים ללא התפיחות שקלקלו מעט, לדעת הח"מ, את המראה הזורם בדגם הנוכחי ובאופן כללי - מראה שאינו ייחודי ומדהים אבל נראה בסדר.

הכניסה לתא הנוסעים מגלה כי האיכות, החומרים והמראה שודרגו. המכוניות שעמדו לרשותנו היו בעלות גימור כהה שלטעמי האישי היה מעט קודר. נציג היבואן טען, כי המכוניות שייובאו לארץ תהינה בעלות גימור בהיר יותר ונאה יותר. מבחינת אבזור מציעה המכונית חגורות בטיחות בעלות שלוש נקודות עיגון בכל שבעת המושבים, כריות אוויר עם וילונות צד, בקרת אקלים מפוצלת (כולל לשליטה על זרימת האוויר לחלק האחורי - חשוב במכונית לשבעה אנשים בשלוש שורות מושבים), גלגל ההגה מאפשר שליטה על מערכת האודיו (רדיו, CD וטייפ) ועל בקרת השיוט, חשמול מלא כולל מושבים בגרסת האבזור הבכירה, תא אחסון מרכזי מקורר ומראה בסמוך למראה המרכזית המאפשרת לתצפת על הזאטוטים המרעישים מאחור.

אל מול ההקפדה בחומרים ובאיכות ההרכבה, עיצבנו אותי כמה פישולים קטנים בהנדסת האנוש, ולו בגלל שרובה טובה. אז על מה אני מתלונן? אני מבין שהסנטה פה נועד, בין היתר, לקרוץ לשוק האמריקני ומילא לשים את בלם היד ברגל אבל למה למקם אותו במקום שיעצבן לכם את הרגל כל פעם שתניחו אותה על המדרס בצד שמאל במטרה לתמוך בגוף? נכון שאהבנו את אפשרויות השליטה מגלגל ההגה, אבל הן לטעמי מתופעלות במעט יותר מדי כפתורים, דבר הדורש להסיט מדי פעם את המבט ולחפש את הכפתור הנכון.

עוד בצד ה"חבל" נציין את המיקום המוסתר של חלק מהמתגים. אבל בגדול - הרושם הכללי בסדר גמור. "רוב הרוכשים בארץ מעדיפים, כשיש בחירה בין חמישה לשבעה מושבים, לבחור בשבעת המושבים (מה שיותר אוטו בתמורה לכסף) שכן האופציה הזו מאפשרת דו-שימושיות - קפל את המושבים ויש לך נפח הטענה גדול. תרצה להוביל את ילדיך, חבריהם והכלב? פתח את השורה השלישית והעמס את כולם".

זו בדיוק הסיבה בגללה לארץ יובא אך ורק גרסת שבעת המושבים, מרביץ בנו דני שביט תורה. ואכן, במוד חמשת המושבים מציעה המכונית חלל אחסון נאה מאוד עם ריצפה שטוחה לגמרי להעמסה. אותה ריצפה שטוחה מתגלה כגבם של שני המושבים הנוספים המזדקפים למקומם במשיכה קלה. הצצה לאחורי המושבים מגלה, כי חלל אחסון נשאר רק על הנייר מכיוון שלנפח הנותר ניתן להעמיס, אולי תיק יד קטן. מנגד, קיבלתם תוספת מקום עם מרחב רגלים וראש סבירים אם כי גבוליים, שילדכם ישמחו לשבת בו אבל מבוגרים ימצאו אותו שימושי למרחקים קצרים בלבד. בכדי להתיישב בשורה השלישית תאלצו לקפל את אחד ממושבי השורה השנייה ולדלג מעליו - לא הכי נוח בעולם.

נוע תנוע

הסנטה פה מושק עם שתי תיבות הילוכים בשלוש גרסאות שונות - ידנית ואוטומטית (ארבעה הילוכים למנוע הבנזין וחמישה הילוכים לדיזל). מבחינת מנועים וויתרה יונדאי באירופה על גרסת המנוע האמריקנית (3.3 ליטרים חדש שהוצג זה מכבר בסונטה) והעדיפה להשיק את המכונית עם מנוע בנזין V6 המוכר שעבר שדרוג (2.7 ליטרים עם הספק של 189 כ"ס) ועם לוגם סולר בנפח 2.2 ליטרים עם הספק של 150 סוסים. ראשון טעם את נחת זרוענו מנוע הבנזין.

מיד עם תחילת הנסיעה תהינו מדוע לא שודך המנוע לתיבה האוטומטית בעלת חמשת ההילוכים, שכן זו האחרונה הוצגה במג'נטיס. "למה? כי זו ההעדפה של האמריקנים", טען נציג יונדאי במבטא גרמני כבד בערבו של יום הנסיעה הראשון. תרשו לנו להתעלם מהתשובה הזו ו"לנחש" כי המדובר בשיקולי עלות. וחבל, כי החיסכון בהילוך נוסף מביא לכך שהשילוב מנוע-הילוכים זוכה בציון "בסדר ותו לא".

המנוע אומנם שקט, נעים וחזק מקודמו אבל הוא דורש לנעוץ דורבנות בצלעותיו ללא הרף, בטח ובטח בנסיעה תובענית או הררית. הבחירה בגיר ארבעה הילוכים חייבה לתת לתיבה יחסי העברה א-ר-ו-כ-י-ם המקשים על שמירת המנוע בתחום היעיל. זה אולי טוב בשיוטים על האוטוסטראדה וזו לא מכונית מרוץ אבל העליות לירושלים תלולות? ולעקוף בכביש עם מסלול אחד צריך? הפתרון התגלה בתפעול ידני של התיבה במטרה לשמור אותה בהילוך נמוך. אז שם המנוע "חי" אך בטורים גבוהים על כל המשתמע מכך (צריכת דלק, למשל).

ונקודה אחרונה, תיבת ההילוכים האוט' עם אופציית הטיפטרוניק אוהבת לקחת שליטה בפאתי הקו האדום ולהעלות הילוכים כנ"ל לגבי הורדתם. תוך התעלמות מוחלטת ממחירי הסולר המאמירים העברנו את ישבננו אל גרסת הדיזל על 150 סוסיה. ראשית מחמאה - הדיזל ממש לא נשמע כף וקל לטעות בשיוכו של המנוע - בזכות ה"אין רעש".

יחד עם זאת המכונית מרגישה חלשה יותר מגרסת הבנזין ובהאצה מורגשת השהייה קטנה (בגלל מגדש הטורבו). מה שכן עומד לטובתה היא תיבת ההילוכים על חמשת יחסי ההעברה שלה המחולקים נכונה. כ-15 ק"מ מנקודת המוצא של ההשקה אני עוצר לרגע להזדהות עם ספר הדרך. הצצה קטנה במפה מגלה כי הק"מ הבאים, והרבה מהם, נראים במפה ככבישים מפותלים. הייתכן? מספר דקות מאוחר יותר בעודי מזנק מסיבוב אחד למשנהו מתגלה האמת המשמחת - כבישי נהיגה אמיתים.

למרות השמחה זה נראה תמוהה במקצת עד לאותה מסיבת עיתונאים בה הוזכרו המתחרות - טוארג ו- X5 המתהדרות בנימוסי ויכולות כביש מפוארות. אז נכון שהסנטה פה לא ממש מתחרה ביכולות של שני היריבים, אולם בהחלט מגיעות ליונדאי מחמאות על האומץ וחשוב מכך על היכולות. גם בנסיעה "חזקה" שמרה המכונית על תחושה טובה ועל רמת אחיזה גבוהה. המתלים מכוילים למעט רכים והדבר בא לידי ביטוי בתנודות גוף - לא היסטריות הגורמות למחלת ים, אבל בכל זאת מורגשת הרכות. אגב, יש שאהבו את רמת הרכות והבידוד מהכביש. גם שמירת היציבות הכיוונית בנסיעה טובה. אך אל תמהרו להסיק מכך שהסנטה פה היא מכונית לנהג.

ראשית, ההגה חסר תקשורת, למרות דיוקו, ובעת מעבר על שיבושים הוא דורש אחיזה איתנה למדי. שנית, יש לה אחיזה גבוהה אולם היא לא מבצעת את הנסיעה באותה נינוחות מרגיעה כשל מתחרותיה. והיא גם סובלת מתת היגוי מורגש המחייב עזיבת גז במטרה להשיב את האף לנתיב (ואז נופל הסל"ד לתחום הלא יעיל...). גם בנהיגה הלוחצת ביותר תפקדו הבלמים בצורה ראויה ולמרות התחממותם הם לא איבדו מיכולתם. בקיצור, לטוארג ול-X5 אין , כרגע, מה לדאוג. אגב, לא קשה לנחש כי מרבית הלקוחות לא ייקחו את הרכב למחוזות בהן ביקרנו ולא ינהגו בהן בפיתולים המהירים. אבל כשהיצרן מציב ומצהיר על רף מסוים, מן הראוי לבדוק אותו.

כג'יפון, יבלה הרכב חלק מעיתותיו בשטח למרות שאנשי יונדאי יודעים כי מרבית הלקוחות לא ילכלכו את צמיגיו בחול ובוץ. לצערנו נפקד מקומו של אלו האחרונים מתפריט ההשקה ולמעט כמה ק"מ על שבילי כורכר נאלצנו לאלתר מבדקי שטח לא מקיפים ולא ממצים. ובכל זאת. בדהירת השבילים יכול הסנטה פה לגרום למידה רבה של הנאה. המתלים מתמודדים היטב עם השיבושים כל עוד הם לא מוגזמים מדי וניתן לשמור על קצב תנועה מהיר. גם החלקות זנב יכולות להשתלב בתפריט והשליטה על הרכב בהחלט קלה. כשניסינו לחצות גבעונת קטנה ומאולתרת גילינו את שידענו - מהר מאוד מגיע הרכב למגבלות הגחון-זווית גישה-נטישה. מהלך המתלים הקצרצר לא מאפשר יותר מדי משחקי שטח וגם מערכת בקרת המשיכה שמסיעת בטיפוס נכנעת בשלב די מוקדם. אז נכון שניתן לנעול דיפרנציאל מרכזי אבל בכל זאת לא היינו מנסים להתעמת עם מכשולים רציניים. בקיצור - שבילים כן, פרדסים כן, מעלות, בולדרים ובוץ - לא ולא.

זמן סיכומים

ממש לאחרונה הגיע לכאן הסנטה פה המחודש כשהוא נושא עימו תג מחיר המתחיל ב-235,000 ש"ח ומאמיר עד כדי 265,000 ש"ח לגרסה המאובזרת ביותר (ריפודי עור, גג שמש, כיוון מושבים חשמלי וכו'). הקו המנחה את יונדאי הוא משהו בסגנון "בלאו הכי אתם לא יורדים לשטח אז ויתרנו על התכונה הזו ובתמורה קיבלתם שבעה מושבים ואחלה רכב כביש ושבילים לטיולי משפחה רגועים", אז נכון שקשה לי להאמין כי עיקר הקונים יבואו מלקוחות הטוארג, X5, לנד קרוזר טרייל בלייזר ופאג'רו כי גם אם נכונה הטענה כי מרבית הנהגים לא יורדים לשטח (וקרוב לוודאי שהיא נכונה) עדיין חלקם הגדול מחפשים את הפוזה ואת הידיעה ש"אני לא יורד לשטח אבל במקרה הצורך...", משהו בסגנון רכישתה של מכונית ספורטיבית מבלי לנצל אחוז קטן מהיכולות שלה.

לטעמי המלחמה העיקרית של הסנטה פה תהיה כנגד מתחרות יפניות (ראב 4 החדש, פורסטר, אאוטלנדר וכו'). וכשבאמתחתה מחלקת שיווק שיודעת לעבוד (ע"ע טוסון ולהבדיל גטס) קרוב לוודאי שיהיה מעניין.