משרד עוה"ד דורון טיקוצקי עמיר מזרחי עתר לבג"צ (ה', 3.8.06), בשם בעלי עסקים מחיפה והצפון, נגד האפליה בפיצויים שבין תושבי "יישובי ספר" ובין ערים כמו חיפה, טבריה, צפת, נצרת וכרמיאל, אשר אינן מוגדרות חוקית כיישובי ספר, אך בפועל במלחמה המתרחשת בצפון הן סופגות הפגזות קשות של קטיושות ללא הרף.
בעתירה נדרש שר האוצר ליתן לתושבי חיפה והסביבה, את הזכות לבחור בין תביעת פיצוי כלכלי המבוסס על התחשיב המוצע בתקנות והמכונה "מסלול ירוק", לבין תביעת פיצוי מלא ואמיתי המושתת על תחשיב כלכלי המתאים ספציפית לעסק הניזוק - כפי שהחוק מאפשר לתושבי נהריה וקרית שמונה לבחור ("מסלול אדום") וזאת, בדרך של הוספת חיפה ויתר הערים לרשימת יישובי הספר או בדרך אחרת שימצא שר האוצר.
עוד נטען בעתירה, כי התקנות לפיצוי שפורסמו אינן סבירות ואינן מתאימות לחלק נרחב מהעסקים הפגועים, מה עוד שיש בהן כדי לעודד בעלי עסקים לנטוש את מקום עבודתם, לשלוח את העובדים לבתים ולהימנע מכל התנהלות עסקית אחרת - שכן הפיצוי המוצע מושתת על עובדים שלא הגיעו למקום העבודה או נמנעו מלנסות להקטין נזקים ממקום העבודה או מכל מקום אחר במדינת ישראל, תוך התעלמות מוחלטת מאותם עסקים אשר נפגעו כלכלית קשות - למרות שעובדיהם התייצבו "תחת אש" ותוך סיכון נפשם - במקום העבודה.
העותרים מעלים טענות קשות כלפי ממשלת ישראל, אשר מצאה לנכון, לדבריהם "מסיבה תמוהה ואנכרוניסטית 'להפלות בין דם לדם' ובין ישוב לישוב, באופן שבעל עסק בישוב פלוני מוצא עצמו זכאי לפיצוי מלא בגין כל נזקיו העקיפים, ושכנו בישוב אלמוני אשר ספג אותה כמות קטיושות בדיוק, מוצא עצמו אל מול פיצוי "מוכתב", מוגבל וחסר כל הגיון וכל סבירות".
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
