התנועה למען איכות השלטון מסרה בתגובה להחלטת הממשלה לאשר את ועדת הבדיקה: "מדובר בממשלה אטומה, שלא שמעה 100,000 איש בכיכר שעמדו וקראו להקים ועדת חקירה ממלכתית. הממשלה קיבלה היום החלטה ללא לגיטימציה של הציבור והקימה ועדה מוחלשת שהיא כאילו ועדת חקירה ממלכתית. זוהי טעות להקים ועדת בדיקה ממשלתית שהרי בעוד כחודש וחצי ועדת ביקורת המדינה, לאחר דוח מבקר המדינה, קרוב לוודאי שתידרש ועדת חקירה ממלכתית".

בנימוקיה, מציינת התנועה כי ההבדל המהותי בין ועדת חקירה ממלכתית לבין ועדת בדיקה מצוי בשלשה טעמים מרכזיים:

"ראשית, לשם חקירת אירועים בעלי חשיבות ציבורית חיונית הקים המחוקק את מנגנון ועדת החקירה ממלכתית, לה מאפיינים וכלים ייחודיים. לעומת זאת, לחקירת עניינים אחרים המצויים בסמכות שר או שרים – הקים המחוקק את מנגנון ועדת בדיקה, לה נמנע המחוקק מלהעניק מאפיינים וכלים המצויים בידי ועדת חקירה ממלכתית.

שנית, על-מנת להסיר כל ספק כי מינוים של חברי הוועדה נקי מכל חשש לניגוד עניינים או יד מכוונת המבקשת לחסוך מעצמה את שבט ביקורתו של הגוף הבודק, קובע חוק ועדות חקירה כי חברי הוועדה ימונו לא על-ידי הממשלה, שתפקודה בקשר לסוגיות החיוניות האמורות עשוי להיבחן על-ידי הוועדה, אלא על-ידי גורם נפרד ובלתי תלוי - נשיא בית המשפט העליון. בכך יש להסיר לאור פסילת מועמדים בגין ניגוד עניינים כאמור, רעיון ועדת בדיקה, שחבריה ייבחרו על-ידי הממשלה, כבר אינו זוכה, בלשון המעטה, באמון הציבור כוועדה שתהיה עצמאית ונטולה מניגוד עניינים נראה או בלתי נראה.

שלישית, המחוקק צייד את ועדת החקירה הממלכתית בשורה של סמכויות וכלים בפרט רלוונטיות לענייננו הסמכות לזמן עדים ולאסוף ראיות. ניסיון העבר מלמד כי חקירת אירועי מלחמה מחייבת היעזרות בכוח אדם מיומן אשר יאפשר לחברי ועדת החקירה להגשים את תפקידם - חקירת סוגיה המורכבת ממאות ואלפי אירועים לאורך שנים, בה מעורבים מאות עדים, הנוגעת לחומרי גלם כתובים בהיקפים אדירים המצויים בארכיונים השונים".

התנועה טוענת עוד, כי "מינוי ועדת בדיקה, תחת ועדת חקירה, מבטיח למעשה כי לוועדה לא יהיו את הכלים הנדרשים לחקירת סוגיה מורכבת זו. התנועה משבחת את השרים כבל ופינס שהצביעו נגד אישור הוועדה".

לסיכום טוענת התנועה למען איכות השלטון, כי "הימנעות מהקמת הגוף המתאים על-פי דין תביא בנסיבות דנן לפגיעה כפולה ומכופלת, הן פגיעה בכשירותם של כוחות הביטחון לספק את הביטחון למדינת ישראל והן באמון הציבור במוסדות השלטון: "זוהי טעות להקים ועדת בדיקה ממשלתית שהרי בעוד כחודש וחצי ועדת ביקורת המדינה, לאחר דוח מבקר המדינה, קרוב לוודאי שתידרש ועדת חקירה ממלכתית"

שר התחבורה, שאול מופז, נמנע בהצבעה על הקמת ועדת בדיקה בראשותו של השופט וינוגרד. "נמנעתי כיוון שסברתי ואני עדיין סבור שעלינו למנות ועדת חקירה ממלכתית, שכן ועדה זו היא היחידה שתוכל להחזיר את אמון הציבור ברשויות השלטון", אמר ל- Nfc מופז.

"עם זאת, לא נעלמת מעיניי העובדה שגם לוועדה זו שמינה רה"מ, סמכויות דומות לאלה של ועדת חקירה ממלכתית. אני נותן אמון מלא בוועדה שהציע רה"מ ובטוח שתעשה עבודתה נאמנה. אני מכבד מאוד את הרכב הוועדה בראשותו של השופט וינוגרד וחבריה".

הליכוד: הממשלה מנותקת מרצון הציבור

סיעת הליכוד שבה וקוראת, בעקבות החלטת הממשלה, להקמת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה שחבריה ימונו על-פי חוק, על-ידי נשיאת בית המשפט העליון.

הודעת הליכוד: "זוהי הוכחה נוספת לכך שהממשלה מנותקת מרצון הציבור בישראל להקים ועשדה שסמכויותיה לא יהיו תלויות במי שמינה אותה".

ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) אמר, כי "כנראה שראש הממשלה מפחד מוועדת חקירה בלתי תלויה ולכן הוא עושה הכל כדי שזו לא תוקם, ולזו שהקים אפילו לא קצב לו"ז להגשת מסקנות ביניים. למרות הספינים וההטעיות שמבצע ראש הממשלה לא ניתן לשכוח שמדובר בוועדה בה הבודק בוחר מי יבדוק אותו ובסמכותו לאסור פרסום חלקים מסמכויותיה. שום ועדה פרט לממלכתית לא תזכה באמון חיילי המילואים ולכן לא תזכה לשיתוף פעולתם ולא תצליח להגיע לחקר האמת".

חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי אומר היום בתגובה להחלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה: "תרגילי ההתחמקות של אולמרט לא ימנעו הקמת ועדת חקירה ממלכתית, שהיא חיונית הן להפקת לקחים באופן אובייקטיבי והן להתכוננות להמשך המלחמה. מטרתה איננה עריפת ראשים. עם זאת, כישלונם של אותם ראשים – אולמרט, פרץ, לבני - גלוי וידוע לכל כבר עכשיו. החוג דורש את התפטרותם לאלתר, כי המשך כהונתם פוגע הן בייעודה וביעילותה של ועדת החקירה והן בהתחלת פעולות השיקום".

ח"כ כהן: להכריז על אולמרט כסרבן

ח"כ רן כהן (מרצ-יחד) אמר בעקבות הסירוב של אולמרט להקים ועדת חקירה ממלכתית, כי "יש להכריז עליו כסרבן לרצון עמו ולרצון לוחמיו. הבריחה מהמקת הוועדה אין לה שום פירוש אחר מאשר בריחה מהאחריות על מהלכי המלחמה".