בית המשפט המחוזי בירושלים נתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה המחייב את חברות הביטוח "אבנר" ו"הכשרת הישוב" לשלם להוריו של המנוח אלעד שיאון ז"ל פיצויים בסך של 2,066,498 שקלים.
אלעד שיאון ז"ל נהרג בתאונת דרכים שאירעה ביום 25.9.99 . הוא היה גאון מחשבים מחונן ומבריק. שיאון למד בבית הספר להנדסאים הצמוד לאוניברסיטת ת"א, שם סיים את לימודיו התיכוניים. במקביל הוא התקבל בגיל 16 לפקולטה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת ת"א כסטודנט מן המניין בתוכנית לימודים מיוחדת המיועדת לתלמידים מחוננים במתמטיקה.
בחודש פברואר 1993 בהיותו בן 18.5 סיים שיאון את לימודי התואר הראשון במתמטיקה וקיבל תואר BA בהצטיינות. במקביל ללימודיו בבית הספר להנדסאים ובפקולטה למתמטיקה הקים בשנת 1991, בהיותו בן כ-17, ביחד עם עוד 4 חברים, חברת "סטארט אפ" בשם CLASSX אשר עסקה בתוכנות מחשבים. בשנת 1993 נרכשה CLASSX ע"י חברת ווקלטק והפכה להיות חברה בינלאומית, מובילה בתחומה, שמניותיה נסחרות בבורסה בניו-יורק - בנאסד"ק.
בחודש מרס 1993 התגייס שיאון לצה"ל ושרת במשך 5 שנים ביחידה מובחרת של חיל המודיעין אשר עסקה בפיתוח של אמצעים מסווגים עתירי ידע. המנוח קיבל בשנת 1996 את פרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת ע"ש אל"מ עוזי יאירי. בחודש יוני 1998 השתחרר שיאון מהצבא וחזר לעבוד בחברת ווקלטק כמנהל פיתוח טכנולוגיות. הוא היה מראשי וממובילי ווקלטק.
שיאון נהרג בתאונת דרכים בבקעת הירדן כאשר נסע במכונית שהייתה נהוגה על-ידי חברתו עמה עמד להינשא, שאף היא נהרגה בתאונה.
בית המשפט המחוזי פסק לתובעים פיצויים בסך של כ- 50,000 שקלים. זה היה סכום הפיצויים שניתן היה לפסוק עד לקביעתה של ההלכה החדשה בעניין "השנים האבודות" ודחה את התביעה בגין "השנים האבודות".
עו"ד מנדלבאום ערער לבית המשפט העליון על דחיית התביעה בגין "השנים האבודות". הערעור התנהל במקביל לערעור בעניין אטינגר. בית המשפט העליון קיבל את הערעור ביום 29.3.06 והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי בירושלים. התביעה התבררה בפני השופט יעקב צבן והסתיימה בהסדר של פשרה בסך של למעלה מ-2 מיליון שקלים.
עד לחידושה של ההלכה בעניין זה, כאשר אדם נהרג בתאונה, תלוייו (בדרך כלל בן/בת זוג וילדים) היו זכאים לקבלת פיצויים בגין הפסדי התלות שנגרמו להם כאשר זה שהם היו תלויים בו - נהרג. באותם מקרים שבהם נהרג מי שלא השאיר אחריו תלויים (בדרך כלל הכוונה לילדים או לרווקים) היורשים היו זכאים לפיצוי בגין קיצור תוחלת חיים אשר לגבי מי שנפגעו בתאונות דרכים, מסתכם כיום בסך של כ- 35,000 שקלים.
ואולם, בשנת 2004 נקבעה בבית המשפט העליון "הלכת אטינגר" הקובעת שיורשיו של מי שנהרג בתאונת דרכים זכאים לקבלת פיצויים בגין "השנים האבודות". המשמעות: קבלת פיצויים בגין הפסדי שכר של המנוח ש"נגרמים לו" ולמשפחתו בשנים שלאחר מותו. הפיצויים מחושבים רק על חלק מהפסדי השכר (כ- 30%) ולא על מלוא ההפסדים.
תביעתם של ההורים לקבלת פיצויים בגין "השנים האבודות" הוגשה באמצעות עו"ד חיים מנדלבאום לבית המשפט המחוזי בירושלים בשנת 2000, כתביעה תקדימית, הרבה לפני שבית המשפט העליון קבע בהלכת אטינגר, כי ניתן לקבל בתביעת נזיקין פיצויים בגין "שנים אבודות". כעת, 7 שנים לאחר שנהרג, זוכים הוריו של שיאון לפיצוי המבוסס על "הלכת השנים האבודות".
