האגודה לזכויות האזרח, עמותת אדאר, נציגי פורום הדיור ברמלה ונציג פרויקט ערים מעורבות - שתי"ל, עתרו (יום ה', 28.9.06) לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו נגד המפקח על התעבורה, עיריית רמלה וחברת האוטובוסים סופרבוס, בדרישה שיפעילו קווי תחבורה ציבוריים בשכונות הערביות ג'ואריש וגן חק"ל בעיר רמלה.
עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, שהגיש את העתירה, מבהיר כי תושבי השכונות הערביות בעיר מופלים לרעה בתחום התחבורה, ביחס לתושבי יתר השכונות, דבר הפוגע בזכויות שונות שלהם, ובראשן הזכות לשוויון בניידות, בנגישות, בהנאה משירותים עירוניים וציבוריים שונים ובהשתלבות במקומות תעסוקה.
העיר רמלה מונה כ- 70,000 תושבים, בהם כ- 15,000 תושבים ערבים, המתגוררים בשכונות הערביות של העיר: ג'ואריש-מיעוטים, גן חק"ל והעיר העתיקה. מערך האוטובוסים בעיר כולל מספר קווים עירוניים, המחברים בין שכונות שונות ברמלה ובין מרכזה, וכן כמה קווים בין-עירוניים, העוברים אף הם בשכונות העיר.
התחבורה בעיר מופעלת בידי חברת סופרבוס, אשר זכתה במכרז להפעלת התחבורה הציבורית באזור. אף לא אחד מקווי אוטובוס אלה מגיע אל השכונות הערביות של העיר, ובכללן השכונות ג'ואריש וגן חק"ל, שהעתירה מתמקדת בהן ואשר מונות יחד למעלה מ- 7,000 תושבים.
הצורך בהבטחת נגישותם של תושבי השכונות הערביות לשירותים ציבוריים ועירוניים מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה, כי השכונות הערביות ברמלה סובלות זה עשרות שנים מהזנחה ומהפליה באספקת שירותים עירוניים וציבוריים למיניהם. כיום, כמעט ואין בתחומן של השכונות גן חק"ל וג'ואריש שירותים ציבוריים ו/או עירוניים כלשהם, כגון בנקים, מרכזים מסחריים, משרדי עיריה, שירותי בריאות, מוסדות חינוך, מוסדות שלטון, מקומות תעסוקה ומרכזי בילוי ותרבות וכיו"ב. שירותים אלה מצויים במרכז העיר רמלה ובמקומות אחרים בתוך שכונות העיר, המרוחקים מהשכונות הערביות.
צועדים קילומטרים ברגל
בהעדר תחבורה ציבורית, נאלצים תושבי השכונות לצעוד למרחקים ארוכים עד לתחנות האוטובוס הקרובות. כך נאלצים תושבי גן חק"ל לצעוד למרחק של כקילומטר וחצי עד לתחנה הקרובה ביותר, שם עובר אוטובוס בין-עירוני המגיע לתחנה המרכזית ברמלה, ובה צריכים התושבים לעבור לאוטובוס אחר כדי להגיע למחוז חפצם בתוך העיר ולהשיג שירותים החיוניים להם.
תושבי ג'ואריש נאלצים גם הם לצעוד למרחק רב (כקילומטר) עד לתחנת האוטובוס הקרובה ביותר. תלמידי תיכון משכונת גן חק"ל, אשר לומדים בבית-ספר תיכון רמלה-לוד, והוריהם אינם יכולים להסיעם, עושים את כל הדרך מבתיהם לבית הספר ברגל (מרחק של 3-4 ק"מ). חבריהם מג'ואריש הולכים כקילומטר עד לתחנת האוטובוס הקרובה, ומשם נוסעים בשני אוטובוסים לבית הספר (שנמצא במרחק של כ- 10 ק"מ ממרכז השכונה).
על מי מוטלת האחריות?
האחריות לקיומה של תחבורה ציבורית סדירה וזמינה בעיר רמלה, נאמר בעתירה, מוטלת על המפקח על התעבורה במשרד התחבורה, המופקד על קיומה של תחבורה ציבורית נאותה, אשר תספק לציבור הרחב שירותי תחבורה זמינים ונגישים, וכן על העיריה, המופקדת על הקמה וניהול של שירותים ציבוריים בתחומה.
החובה להפעיל תחבורה ציבורית לשכונות הנ"ל, מסביר עו"ד בנא, נגזרת לא רק מעצם מחויבותם הכללית של גורמים אלה לספק שירותי תחבורה לציבור, אלא גם ממחוייבותם לעיקרון השוויון, האוסר עליהם לנהוג בתושבי העיר איפה ואיפה בכל הנוגע לאספקת שירותים.
איני בעד, אבל יודע שזה יגיע, ורק באשמת בנימין נתניהו ואיתמר בן-גביר
