חברות זרות בשליטת ארקדי גאידמק קנו ביום ו' מבנק מזרחי-טפחות את מגרש צים ההיסטורי, בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין בת"א. הן ישלמו 26 מיליון דולר. המגרש, בן 1.9 דונם, מיועד לבניית מגדל משרדים בן כ- 10,000 מ"ר. העסקה מותנית בכך שהוועדות לבניין ערים ישנו את יעוד המגרש ממשרדים למגורים.
בכוונת גאידמק, אם יאושר השינוי, לבנות על המגרש, ועל מגרשים נלוים הכלולים בעסקה, מגדל מגורים בן 25 עד 30 קומות, ובו 120 עד 150 דירות יוקרה. ההערכה היא, כי האזור הופך ליעד חדש למגורים ברמה גבוהה, כפי שתעיד גם העסקה בין ניקולס ברגרואין לבין לואי נואי (ראה ידיעה נפרדת). לבנק יהיה רווח הון נקי של 3 מיליון דולר.
בנק המזרחי קנה את המגרש לפני כ- 25 שנה, ותיכנן לבנות עליו את בניין ההנהלה המרכזית החדש שלו. הוא גם השיג אישור תב"ע לבניית בניין בן 11 קומות, כ- 11,000 מ"ר. באפריל 1987 עמד להערך טקס הנחת אבן הפינה לבניין, בנוכחות מנכ"ל הבנק דאז, אהרון מאיר המנוח. אולם ימים מספר לפני הטקס פרסמה ועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופט משה בייסקי, את דוח משבר מניות הבנקים, שהמליץ בין היתר להדיח את מאיר. הטקס בוטל בתואנה של מזג אוויר, ולא נערך מעולם.
בשנות התשעים חידש הבנק את המהלך לבנית בנייין משרדים, ואף רכש שני בניינים סמוכים, כדי להגדיל את אחוזי הבנייה. אולם לפני מספר שנים שינה הבנק כיוון, ולאחר דיונים בהנהלת הבנק החליט לצאת מת"א. הבנק קנה מקבוצת משה אביב כ- 12 אלף מ"ר בכניסה נפרדת, במגדל שער העיר במתחם הבורסה בר"ג. הבנק שילם בזמנו 29 מיליון דולר, כולל חניות מקורות. כתוצאה מכך הפך מגרש צים למיותר, והנהלת הבנק ניהלה באחרונה מו"מ עם כמה גורמים על מכירתו.
החוזה בין הצדדים קובע בין היתר, כי מזרחי-טפחות יעמיד לרשות גאידמק אשראי למימון עד 50% מהעסקה. הבנק גם ישכור שטחים מסוימים בבניין לתקופת מעבר של 3 שנים. שני המבנים הקטנים, הנמצאים בסמוך, בפינת נחלת בנימין ולילינבלום, הם מבנים לשימור, ולכן אפשרויות הבנייה עליהם מוגבלות.
מגרש צים קרוי כך, משום שבעבר היה עליו בניין משרדים בן 5 קומות, ובו ישבה הנהלת צים, וכן חברת הספנות דיזנגוף-מערב אפריקה. בפברואר 1966 פרצה דליקה בבניין, הוא עלה באש, ניזוק קשה, ולא היתה כל אפשרות לשקמו. הבעלים הרסו את שרידי הבניין, פינו אותם, ובמשך שנים היה במקום "בור" ריק - עד שבנק המזרחי קנה אותו, כאמור לעיל.
