בפסק הדין בבית המשפט העליון, נקבע כי בשל הליכים פליליים העומדים כנגד העותר, ציון חוה, אין פסול בהפסקת כהונתו כנציג במועצה המקומית בשל הפגיעה באמונו של הציבור במוסד המוניציפאלי המייצג אותו. קביעה זו היתה משנית לקביעה המרכזית כי מקום מושבו של העותר אינו מצוי בתחומי המועצה, כנדרש בחוק מנבחר ציבור, על-מנת שיוכל לייצג את האינטרסים של בוחריו בצורה הטובה ביותר.
ההליך הפלילי המיוחס לחוה קשור לעבירות של בנייה ללא היתר ופלישה לשטח ציבורי. העותר הניח יסודות לבניית דירה בסמוך לביתה של סבתו בו הוא מתגורר ללא היתר בנייה כנדרש בחוק. בית המשפט העליון, בתביעה אחרת, התיר את הפסקת החשמל בבית זה בשל אי-מתן ההיתר.
חוה טען כי אין להתחשב בהליכים הפליליים בגלל חזקת החפות שעוד נתונה לו כיוון שבית המשפט העליון טרם פסק בערעורו על פסקי הדין בערכאות הנמוכות יותר שמצאו אותו אשם. בית המשפט טען כי למרות חזקת החפות, יושב-ראש המועצה פעל בסבירות כאשר שקל את העבירות המיוחסות לעותר. זאת בשל הזיקה שלהן לתפקידו הציבורי במועצה העוסקת בין היתר בהיתרי בנייה, בהליכי תכנון ובנייה בישוב, וכן בפיתוח שטחים ציבוריים. לדידו של השופט ג'ובראן, לנציג הציבור צריך שתהא לא רק כשרות חוקית לעסוק בפועלו אלא גם כשרות מוסרית.
חוה טען כי ההודעה על הפסקת כהונתו נעשתה בטענה כי אינו גר בתחומי המועצה ולא בשל אי כשרותו המוסרית. על כך ענה בית המשפט, כי בתביעת ארנונה נגדו, הצהיר העותר בערר כי הוא גר בבית סבתו על-בסיס הסכמה ביניהם שיכולה להיפסק בכל עת וכי הבית אינו קניינו שלו. לכן, למעשה, הוא עצמו הצהיר כי אינו תושב המקום כנדרש בחוק, כך שבעצם זהו נדבך נוסף המעיד על חוסר יושרו של העותר.
השופטת ארבל אף היא דחתה את הערעור אך לא נדרשה לסוגיה המוסרית של עובד ציבור. דחייתה התבססה על כך שהחוק דורש "מושב קבוע כדין". כאמור, לא ניתן היתר בנייה, ולכן גם אם מקום המושב הוא קבוע, הוא אינו כדין. היא אף המשיכה ואמרה כי למרות שהעותר הינו נבחר ציבור, בית המשפט לא יוכל להשאיר את מלאכת הביקורת על הציבור שלעיתים מכסה עיניו לעוולות שנבחריו מבצעים, וכי מתוקף תפקידו בית המשפט לא יכול להשלים עם מעשים שעמם משלים הציבור.
השופט גרוניס בדעת מיעוט התנגד לכך שבית המשפט יכול לאשר הפסקת כהונה של אדם נבחר כאשר הסיבה לה הוכחה כפסולה, לדידו, משום שלמעשה זהו מקום מושבו הקבוע של העותר כי אין לו אחר. בנוסף, על בית המשפט להתחשב בעובדה כי יושב-ראש המועצה הינו יריבו הפוליטי של העותר, ואל לו לבית המשפט לקחת חלק ב"חיסולים" פוליטיים שכאלה. כאמור, דעתו לא התקבלה.
