הכנסת נפרדה היום (יום ב', 20.11.06) מח"כ נתן שרנסקי (ליכוד) לאחר עשור של פעילות פוליטית ופרלמנטרית כאשר ברוב השנים כיהן כשר בממשלות נתניהו, ברק ושרון.
יו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק, החלה את הדיון בדברי פרידה. "ה-11 בפברואר 1986, יום עלייתו של נתן לישראל, הפך ליום של ניצחון עבור הציונות, עבור זכויות האדם, עבור ערכי החופש, עבור מאות אלפים מאחינו, יהודי ברית המועצות, שהגיעו בעקבותיו בשנים שלאחר מכן".
נתן שרנסקי מכהן בכנסת 10 שנים. לשרנסקי עמדות עקביות ומוצקות, מעוגנות באמונתו, מהן הוא לא יזוז. באומץ ובעקשנות הוא מופיע עם המסר שלו, הוא מישיר מבט ואיננו אומר נואש. מעולם לא נצמד לכיסא. ספרתי, הוא התפטר 3 פעמים, ותמיד כשהרגיש שלא יוכל להשלים עם מהלך כל שהוא, הוא לא היסס להתפטר ובלבד שלא יצטרך לעשות שקר בנפשו מול קהל בוחריו".
לאחריה, נאם ראש הממשלה. "מעטים המקרים שאני זוכר בחיי, התרגשות אישית עמוקה יותר מהרגע שבו ישבתי כאן באחד הספסלים הללו כחבר כנסת, ונתן שרנסקי עלה לדוכן להישבע שבועת אמונים. בעשרות השנים שבהן אני בכנסת ראיתי חברי כנסת נשבעים, חברי כנסת נואמים, מקבלים תפקידים, מתפטרים מתפקידים".
עוד אמר כי "דורות של מנהיגים, שכל אחד כבודו בזמנו ובמעשיו ובמעמדו. הרגע ההוא היה משהו מיוחד במינו כי היה בו שילוב חד פעמי של רגע היסטורי באופן אישי, מטבע הדברים, ורגע היסטורי באופן לאומי. מעטים הרגעים האלה בתולדות הכנסת, מסופקני כמה כאלה עוד יהיו בעתיד".
ראש הממשלה התייחס לסמל הנקרא נתן שרנסקי. "האיש הזה, שבמשך שנים ייצג את המרד האמיץ ביותר, הנועז ביותר, המופלא ביותר אולי במאה ה-20 כולה של עם קטן, שחי מעבר להרי החושך, נטול כל אמצעי הגנה לבד מדבר אחד: מהאומץ שאין לו שיעור להיאבק על דמותו, להיאבק על אמונתו ולהיאבק על זכותו לחיי חופש בארץ שלו".
לסיום, אמר כי "הכנסת הזאת, שירתו בה חברי כנסת וישרתו בה חברי כנסת. אנשים שעשו מעשים אמיצים ורבים וחשובים, שתרמו לעם היהודי ולמדינת ישראל וודאי שעוד יתרמו. לא היה בה אף אחד כמוהו".
