השופטת שרה גדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביושבו כבית משפט לעניינים מנהליים, המליצה במהלך דיון (יום א', 3.12.06) לעותרים הסוחרים בשוק הסיטונאי בתל אביב, למשוך את עתירתם לעיכוב סגירת השוק הסיטונאי והעברתו למתחם בצריפין. העותרים הסכימו והעתירה נמחקה.
העותרים, שני סוחרים בשוק הסיטונאי, עתרו כנגד עיריית תל אביב, הוועדה המקומית והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, וחברת השוק הסיטונאי, לאחר שהוועדה המחוזית אישרה בשנה שעברה את פינוי השוק.
ההחלטה נעשתה במטרה לחזק את המגורים והתעסוקה באזור, לשקם את הרקמה האורבנית באזור ולשפר את מערך שירותי הציבור והתשתיות העירוניות בסביבה.
ההמלצה מפי השופטת נסמכה על טענת השיהוי, מכיוון שהשוק נסגר כבר לפני למעלה מחצי שנה. בנוסף, קיבלה השופטת את טענות חברת השוק הסיטונאי, שיוצגה על-ידי עורכי הדן מאיר פורגס ואמיר ליסטונד ממשרד שרגא פ. בירן ושות', כי השיהוי הארוך הרע את מצבה של החברה לאחר השקעותיה הרבות, כ-200 מיליון ש"ח, בהעתקת השוק לצריפין.
בנוסף נטען על-ידי החברה, כי הנזק שייגרם לה ולאינטרס הציבורי גבוה לאין שיעור מהנזק לסוחרים עם סגירת השוק. בית המשפט המחוזי כבר דחה במרס 2006 את עתירת הסוחרים למתן צו ביניים שיורה על המשך פעילות השוק עד למתן פסק דין בעתירה זו, ואף נדחתה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון לאחר שאומצה החלטת המחוזי.
בעתירה למתן צו הביניים תקפו הסוחרים את החלטת מועצת עיריית תל אביב שביטלה את ההכרזה על מתחם השוק כשוק עירוני. טענות הסוחרים היו כי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לא ערכה תוכנית מפורטת כנדרש בחוק, שתאפשר לסוחרים להמשיך ולהתפרנס ממקרקעי השוק לפרק זמן נוסף על-ידי שימוש חורג במבני השוק עד לסגירתו.
עיריית תל אביב, הוועדה המקומית והוועדה המחוזית טענו כי מועדי הזמנים להפסקת פעילות השוק היו ידועים, והעובדה כי למרות זאת לא נדרשה מידי העותרים תוכנית מפורטת שכזו, מונעת מהם טיעון זה כעת נגד רשויות התכנון. כאמור, העתירה נמחקה בהסכמת הצדדים.