בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע את חבר הכנסת לשעבר, עופר חוגי (שס), בשורה של עבירות מרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמכים, וברישומים כוזבים במסמכי תאגיד. חוגי הורשע בשלושה סעיפי אישום, בהם עבירות בחברות פרטיות שניהל. מנגד, הוא זוכה מאישום נוסף. הכרעת הדין ניתנה על-ידי השופט יוסף שפירא (יום ב', 25.12.06). חוגי יוצג על-ידי עו"ד צבי נח. הפרקליטות יוצגה על-ידי עו"ד אורי קורב.
על-פי הכרעת הדין, חוגי ביצע חלק מהעבירות תוך ניצול מעמדו ברשת מעיין החינוך התורני. רשת זו הינה עמותה למטרות חינוך מיסודה של תנועת שס, הכוללת ישיבות, בתי ספר, גני ילדים ומעונות יום, בהם מקבלים התלמידים חינוך דתי. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שימש חוגי עוזרו ויד ימינו של הרב ראובן אלבז, נשיאן ומנהיגן הרוחני של העמותות "נראה אור" ו"אור החיים". חוגי שימש בפועל "מנכ"ל על" של העמותות, היה "המוציא והמביא" העיקרי בהפעלתן, ובחלק מהנושאים עסק בלעדית בכל הנוגע לניהולן.
בכתב האישום נטען, כי במהלך השנים 1997-1999, במסגרת פעילות העמותות, קיבל חוגי מהמדינה במרמה מיליוני ש"ח, בעקבות מצגי השווא שהציג בכזב בפני משרד החינוך ומשרד העבודה והרווחה, כפעילות מזכה במימון המדינה. הכספים התקבלו בעמותה ומהם נהנה גם חוגי עצמו.
חוגי הורשע כאמור בשלושה סעיפי אישום. קודם לכן נדחו טענותיו המקדמיות, לרבות טענתו לנזק ראייתי ו"הגנה מן הצדק". חוגי טען, כי המאשימה, קרי: הפרקליטות, מנהלת את המשפט באופן לקוי המקפח את זכויותיו כנאשם. "התנהלותה מהווה חוסר תום לב דיוני ומהותי, זאת בשל ליקויים בכתב האישום בו ניתן מצג חלקי ומטעה של הפרשיות נשוא כתב האישום, הפעלת שיקול דעת מוטעה בהגשת כתב האישום, שימוש סלקטיבי ומטעה בראיות וכן 'סינון ראייתי', כלשונו". השופט שפירא דחה את כל טענותיו ודן באישומים נגדו. בא-כוחו של חוגי, מצידו, ניהל קרב ממושך והביא להתמשכות ההליכים, וזאת במאמץ להביא לזיכוי מרשו.
חוגי הורשע כאמור בשלושה סעיפי אישום:
- פרשת המכללה הטכנולוגית - במהלך החודשים יוני 1998-דצמבר 1998 יצר חוגי, בסיוע אחרים, מצגי שווא לפיהם נעשו פעילויות לשם הקמת והפעלת המכללה הטכנולוגית, ביודעו כי לאלה אין בסיס במציאות, זאת על-מנת לזכות בתקצוב משרד העבודה והרווחה. את מצגי השווא יצר והפיץ ביודעין. מעשיו בוצעו סמוך לפתיחת שנת הלימודים תשנ"ט - אז יזם משרד העבודה והרווחה, בעידוד השר במשרד באותה עת, אלי ישי, הקמת בית ספר טכנולוגי חרדי, ועסק בתקצובו ובהפעלתו תחת פיקוחו של המשרד. על-פי הכרעת הדין, חוגי מסר דיווחים כוזבים ובדרך זו קיבל בית הספר מיליוני שקלים שלא כדין.
חוגי התכחש לעבירות שיוחסו לו במסגרת אישום זה, אך השופט הרשיעו, ופסק: "הנה כי כן, הציג אדם טענה כוזבת על-מנת לקבל דבר מאדם אחר, אשר ידע על דבר הכזב, דהיינו לא רומה, יורשע הראשון בעבירה של ניסיון לקבל דבר במרמה".
- פרשת ההסעות לבתי ספר - אישום זה עוסק בקבלת כספים ממשרד החינוך בגין הסעות, להן זכאים תלמידי גנים ובתי ספר. בין היתר, אלה המופעלים על-ידי רשת מוסדות 'אור החיים' ו'נראה אור' ברחבי הארץ. מדובר במספר בתי ספר כמפורט באישום זה. גם בסעיף זה הורשע חוגי.
- פרשת חיים טובים וארוכים - חוגי ביצע רישומים כוזבים במסמכי חברת חיים טובים וארוכים שבניהולו, וכן במסמכי חברת הממד העשירי שאף היא היתה בבעלותו ובניהולו, יחד עם רעייתו, רחל חוגי. בשנים 1995, 1996, 1997 ו-1998 היו לחוגי הכנסות ממקורות הכנסה שונים והוא שילם מס הכנסה בגינם. בשל גובה הכנסתו באותם שנים הוא היה מחוייב באחוז מס שולי מקסימלי שעמד על כ-50 אחוזים. כדי להתחמק ממס, נטען, הוא רשם חלק מההכנסות בסכום כולל של כ-103 אלף ש"ח על-שמה של רעייתו - כאילו זו קיבלה משכורת מגופים אלה.
בית המשפט פסק: "על-אף האמור, הסתיר הנאשם במזיד משלטונות המס את העובדה, כי ההכנסה עליה דיווח במרמה בנוגע לאשתו, התקבלה מעסק שלו ומחברה שיש לו זכויות בהנהלתה ויותר מ-10 אחוזים מזכויות ההצבעה בה, ולא ניכה מס מהכנסתה של אשתו. במעשיו המתוארים לעיל, בהיותו חבר ומנהל של תאגיד, רשם הנאשם פרט כוזב במסמך של התאגיד בכוונה לרמות, השמיט מתוך דוח שנערך על-פי הפקודה הכנסה שיש לכללה בדוח וביצע מעשה מרמה כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה".
השופט שפירא כותב בהכרעת הדין, כי בשלב מסוים של המשפט הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הודה חוגי בעובדות המבססות את האישום בדבר רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירה על-פי סעיף 423 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), והמאשימה חזרה בה מהאישום בעבירות המס. לכן הורשע חוגי, על-פי הודאתו, בעבירה לפי סעיף 423 לחוק העונשין".