תנ"צ מירי גולן פעלה באופן פסול ואסור

שופטי ההרכב במשפטו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, מותחים ביקורת נוקבת על ראש היחידה הארצית חקירות הונאה, תנ"צ מירי גולן, וקובעים כי גולן פעלה באופן פסול ואסור, כאשר הזהירה את המתלוננת/החיילת כי רמון יגיש נגדה תביעת דיבה אם לא תקדים ותגיש נגדו את התלונה. לאזהרה זו לא היה יסוד, שכן רמון לא התכוון להגיש תביעה נגד החיילת. השופטים קובעים, כי אמירתה/אזהרתה של גולן היתה אחד הגורמים שהביאו את המתלוננת להגיש את תלונתה.

השופטים כותבים בהכרעת הדין, כי לאחר שמיעת העדויות ולאור "התרשמותינו החיובית מהמתלוננת, הגענו לידי מסקנה, כי יש לקבל את דבריה החד-משמעיים בשיחות שהוקלטו, כי האיום שתוגש נגדה תביעת דיבה ע"י הנאשם והיא לא תוכל להגן על עצמה ולא תוכל להסביר את השיהוי בהגשת תלונתה, הוא אחד השיקולים שהביאו אותה להגיש את תלונתה".

אין ספק, כותבים עוד השופטים, כי "הושמעו בפני המתלוננת גם נימוקים נוספים: כגון חובתה כקצינה בצה"ל לשמור על חיילות תחת פיקודה, הצורך להביא עבריינים לדין ועוד, סביר להניח שגם נימוקים אלה השפיעו עליה ונלקחו במערכת שיקוליה". הם מציינים, כי "בכל חומר החקירה, העלאת האפשרות שתוגש תביעת דיבה נגד המתלוננת לא הוזכר. הדבר עלה לראשונה, כפי שצויין לעיל, עוד בטרם התגלו ותומללו האזנות הסתר, במהלך עדותה של המתלוננת בבית המשפט".

השופטים מותחים ביקורת בסוגיה זו על גולן, ומציינים כי "ההסברים שניתנו ע"י תנ"צ גולן לאי-אזכור נושא תביעת הדיבה במזכר שהתייחס לפגישה שלה עם המתלוננת ועם האלוף שמני לא שיכנעו אותנו. אנו מודעים לנטייתם של קורבנות עבירות מין להימנע מהגשת תלונה ובצורך לשכנע את קורבנות עבירות מין להתלונן. קיים אינטרס ציבורי מובהק, כי הקורבנות יגישו תלונתם וכי החשודים יועמדו לדין ואם יימצאו אשמים יבואו על עונשם. חששם של הקורבנות מחשיפה וממשא הכפשות הוא אמיתי ומובן ועל כן קיים הצורך הלגיטמי להסביר להם את החשיבות בהגשת תלונה וכן את ההגנות השונות שהחוק מעמיד לרשותם - כגון מתן עדות בדלתיים סגורות, מניעת אפשרות של חקירה לגבי עברם המיני ועוד - כמו כן ראוי להטעים את הצורך להרתיע את העבריין ועבריינים אחרים בכוח, ולמנוע מהם לבצע מעשים דומים כלפי אנשים נוספים".

השופטים פוסקים כי לא הכל מותר, גם כאשר יש מקום לשכנע נפגעת להתלונן במשטרה. "יש לזכור", הם כותבים, "כי לא כל האמצעים כשרים בניסיון לשכנע קורבן עבירת מין להגיש תלונה. יש קווים שאסור לחצות אותם. אנו סבורים, שהעלאת אפשרות של הגשת תביעת דיבה ע"י חשוד נגד מתלוננת הינו נימוק חריף וחריג שטוב היה אילמלא נעשה בו שימוש. הסיכוי שדבר זה אכן יתרחש איננו ממשי וגם תנ"צ גולן אישרה בעדותה, כי מעולם לא שמעה על מקרה דומה".

בסיכום פרק זה כותבים השופטים, כי גולן פעלה באופן אסור ופסול: "השימוש באמירה, שהמתלוננת צפויה לתביעה מצד הנאשם, הוא בלתי לגיטימי ומהווה שימוש בדרך פסולה לצורך שכנועה של המתלוננת להגיש תלונה. שימוש באמצעי זה יוצר את הסיכון כי גרסת המתלוננת תושפע מכך ולא תהיה מדוייקת דיה".