תקדים בדיני נזיקין: דוח חוקר לאו דווקא חסוי

בית המשפט העליון דחה (א', 21.1.07) את בקשת חברת הביטוח אליהו לערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי אשר הורה לה להעביר דוח חוקר ביטוח לידי המבוטח במהלך הליך משפטי. החלטה זו הופכת על פיהן את דיני הראיות באשר למסמכים שהוכנו לצורך דיון משפטי.

השופט רובינשטיין, בנותנו את ההחלטה, הדגיש כי הגישה הכללית בעניין גילוי מסמכים, המוצאת ביטויה בתקנות סדר הדין האזרחי ובפסיקה, מטילה על בעלי הדין לפעול ב"קלפים גלויים".

חברת הביטוח אליהו ביטחה את עסקן של פי.אד בע"מ וקיו.פי.אס איכות חלפים ומערכות בע"מ (התובעות). במבנה של התובעות פרצה דלקה, אשר גרמה לנזקים כבדים למבנה ולתכולתו. חברת הביטוח דחתה את תביעת התובעות ואלו הגישו נגדה תביעה לביהמ"ש המחוזי.

חיסיון מסמכים בהליכים קודמים

התובעות ביקשה מרשם בית המשפט, בהליך קדם משפט, להורות לחברת הביטוח להעביר לרשותה את דוח חוקר הביטוח שכן במסגרת כתב-ההגנה של חברת הביטוח, נטען ע"י אליהו, שבידה דוחות חקירה בקשר למשיבות שנערכו בעבור מבַטְחים קודמים. לפיכך, טענו התובעות, כי יש להעמיד דוחות אלה לרשותן. עוד ביקשו כי יועמד לרשותן דוח שערך חוקר דליקות מטעם המבקשת, שעות אחדות לאחר הדליקה. הרשם קיבל את הבקשה. חברת הביטוח הגישה ערעור על החלטת הרשם לביהמ"ש המחוזי, העירעור נדחה.

השופט רובינשטיין דן בגישה הכללית בעניין גילוי מסמכים. גישה זו מטילה על בעלי הדין לפעול ב"קלפים גלויים". סטייה מעיקרון הגילוי הכללי אפשרית ונתונה לשיקול דעת בית המשפט. בהתייחסו למסמכים הקשורים בהליכים קודמים, בהם היו התובעות מעורבות, מצא כי אומנם לא הוצהר על-ידי חברת הביטוח כי יש בידה הוכחות לנזקים קודמים אך הוסיף כי הטענה שעלתה בכתב ההגנה של אליהו, לפיה "הוסתר ממנה" כי לתובעות "היו נזקים ותביעות ביטוחיות קודמות", אינה טענה הנטענת "ללא תשתית".

חיסיון דוח חוקר השריפות

החידוש בפסיקתו של רובינשטיין מצוי בהחלטתו באשר לדוח חוקר הדליקות, שהוזמן על-ידי חברת הביטוח. בהחלטתו ציין כי "מדובר במקרה של חוקר אשר נשלח למקום התפרצות הדליקה, על-פי השגרה הנהוגה במקרי דליקה". ואף על-פי שדוח זה אכן עתיד להפוך לחוות-דעת מומחה בהליך העיקרי, אין הוא חוסה בהגנת החיסיון של מסמך שהוכן לקראת הליך משפטי. ה"תנאי לתחולת החיסיון הינו כי המטרה העיקרית או הדומינאנטית בהכנתו הייתה ההכנה לקראת משפט". קרי, מסמך שהוכן בדרך שיגרה של חברת הביטוח, לקראת הגשת תביעה פנימית של מבוטח את חברת הביטוח שלו, אינו נהנה מהחיסיון.

רובינשטיין קבע כי דוח חוקר השריפות מצוי על קו הגבול הדק, בין מסמך שהוכן לקראת משפט לבין מסמך שגילויו נדרש על-פי סדר הדין האזרחי. רובינשטיין פסק כי מאחר ולא שוכנע ביהמ"ש כי חוקר הדליקות הוזמן כשמטרתה הדומיננטית של הזמנתו היא הכנת משפט, אלא הכנה לתביעה פנימית, ידה של הגישה הבסיסית קרי, גילוי - על העליונה.

האם נשלל מחברת הביטוח כלי הנשק העיקרי נגד הונאות?

יש לבחון כיצד תתיחס הפסיקה בעתיד לאמירתו של של השופט רובינשטיין. האם יפרשו בתי המשפט הלכה זו כשוללת חיסיון, של דוח חוקר אשר הוכן כדרך שיגרה בחברת הביטוח, או לאו. במידה ותאומץ גישה חדשה זו של השופט רובינשטיין, ימצאו עצמן חברות הביטוח מול הצורך לחשוף בפני תובעים, אשר תביעתם נדחתה על ידן, את דוחותיהן הפנימיים עוד לפני העדת עדיהם, דבר אשר יאפשר לתובעים לתכנן את מהלכיהם טוב יותר.