המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (חקיקה), יהושוע שופמן, קובע בחוות דעת שהגיש כי אין לשלול ממוסדות אקדמיים בלתי מתוקצבים, הפועלים בישראל כשלוחות של אוניברסיטאות זרות, מלקבל מהמועצה להשכלה גבוהה היתר להפעלת מוסד אקדמי ישראלי, במעמד אקדמי זהה לכל מכללה ו/או אוניברסיטה אחרת מן המניין. בכך מכריע שופמן באחת הסוגיות כבדות המשקל שהיו שנויות במחלוקת וגרמו עוגמת נפש רבה לאלפי סטודנטים בישראל, וכן ליזמים, שביקשו להקים ו/או לקיים בישראל מוסדות פרטיים להשכלה גבוהה.
שרת החינוך והתרבות, ח"כ יולי תמיר, אמרה ל-Nfc כי נוכח חוות הדעת של עו"ד שופמן היא תכנס את המועצה להשכלה גבוהה גם ביום 27.02.07 לישיבה אחרונה (לפני סיום כהונתה של המועצה, בהרכבה הנוכחי), ובישיבה זו תתקבל ההכרעה בבקשות שהגישו כמה שלוחות זרות הפועלות בישראל, ובראשן דרבי וכמה מכללות נוצריות, המבקשים לקבל היתר לפתיחת מוסד אקדמי ישראלי.
שופמן קיים דיון ביום 23.1.07 בשני נושאים:
- · בנושאים (1) סמכות הוועדה לתכנון ולתקצוב שליד המועצה להשכלה גבוהה לשקול שיקולי תכנון ביחס לבקשותיהם של מוסדות להשכלה גבוהה שהם חוץ תקציביים;
- מסלולים לתואר שני במוסדות להשכלה גבוהה המבקשים היתר לאחר שפעלו כבעלי רשיון לקיים בישראל שלוחות של מוסדות אקדמיים זרים.
בדיון השתתפו נציגי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) ונציגי משרד החינוך, והוא נערך על בסיס חוות דעת משפטיות שהוגשו מטעם המועצה להשכלה גבוהה, ובהם חוות דעת שהגיש עו"ד אלי זהר, ובעקבות בסיס פניות עורכי דין ונציגי מוסדות המבקשים הכרה כמוסדות אקדמיים להשכלה גבוהה, לרבות מוסדות חוץ תקציביים מסוגים שונים.
במהלך הדיון הובהר כי עקרונות עמדתה המשפטית של המועצה להשכלה גבוהה מקובלים על הייעוץ המשפטי לממשלה. שופמן הסביר את עמדתו המשפטית ביחס לשתי הסוגיות שלהלן, והודגשו במסגרת זו שתי נקודות אלה (ציטוט):
(1) סוגיית התכנון: מדיניותה של המועצה להשכלה גבוהה, הנהוגה מזה למעלה מעשור, לפיה אין המועצה שוקלת, ככלל, שיקולי תכנון, במובן המתקיים כלפי מוסדות מתוקצבים, ביחס למתן היתר והכרה למוסד להשכלה גבוהה שאינו מתוקצב, היא מדיניות ראויה ונכונה מן הבחינה המשפטית. כן מקובלת על הייעוץ המשפטי לממשלה המסקנה כי סירוב לתת היתר והכרה למוסד המבקש לפעול כמוסד להשכלה גבוהה חוץ תקציבי, העומד בכל הדרישות המקצועיות הרלוונטיים, אך בשל עובדת קיומם של מוסדות אחרים היכולים לספק את הצרכים של מדינת ישראל, תהיה, ככלל, פגיעה מעבר למידה הנדרשת בחופש העיסוק. רק בנסיבות מיוחדות וחריגות ביותר, בהן יש בפתיחת מוסד נוסף השלכה על שימוש במקורות ובמשאבים ציבוריים מוגבלים או פגיעה בהשכלה הגבוהה בישראל, עשויים שיקולי תכנון להיות שיקולים רלוונטיים גם ביחס לבקשותיהם של מוסדות חוץ תקציביים.
(2) סוגיית התואר השני: באשר לבקשות מוסדות המבקשים היתר לפעול כמוסדות להשכלה גבוהה לאחר שפעלו כבעלי רשיון לקיים בישראל שלוחות של מוסדות אקדמיים זרים, לתוכניות לימודים לתואר שני, לאור הוראות תיקון 12 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח - 1958 :
(א) אין ספק כי על הליך הדיון בבקשתו של מוסד, המבקש הכרה בתחומי לימוד בהם פעל קודם לכן המוסד (או המוסד שקדם לו) כשלוחה של מוסד זר, להיות זהה להליך הדיון בבקשות של מוסדות אחרים המבקשים הכרה כמוסדות להשכלה גבוהה. הבדיקה של בקשת מוסד להיות מוכר כמוסד להשכלה גבוהה היא בדיקה פרטנית ומקצועית, בהתאם לסמכויות המועצה להשכלה גבוהה והכללים הקבועים והנהוגים על ידה לבחינת בקשותיהם של מוסדות לקבל היתר או הכרה לפעול כמוסד להשכלה גבוהה בישראל. בהתאם, חלה גם ההוראה לעניין הרוב הדרוש להסמכת מוסד להשכלה גבוהה להעניק תואר מוכר שני לפני שהעמיד ארבעה מחזורים של בעלי תואר אקדמי מוכר ראשון.
(ב) עם זאת, יש ליחס משקל מתאים לעובדה שהמוסד המבקש הכרה הוא מוסד - או חליפו של מוסד - שפעל עד לאחרונה כשלוחה של מוסד אקדמי זר, ואינו מוסד שקם יש מאין. על כן, ניתן לשקול את אופי הפעילות האקדמית שקיים המוסד כשלוחה לפני הגשת הבקשה להכרה, הן במסגרת לימודים לקראת תואר אקדמי ראשון והן במסגרת לימודים לקראת תואר אקדמי שני. אם, לדעת המועצה, הניסיון שרכש המוסד, די בו כדי לאפשר לו לקיים מייד לימודים לקראת תואר מוכר שני, אין מניעה שתתקבל החלטה כזאת על-ידי המועצה, ברוב הדרוש.
