הפתעה: קרש הצלה לחיים רמון

שופטי בית המשפט השלום בתל אביב נענו (יום ד', 21.2.07) לבקשתו של שר המשפטים לשעבר, ח"כ חיים רמון, והסכימו להפנותו לשירות המבחן כדי לבחון אפשרות לוותר על רישום פלילי ולהסתפק בגזירת עונש של שירות לתועלת הציבור. החלטת השופטים חיותה כוחן, דניאלה שירזלי ודניאל בארי, ניתנה בדיון שנקבע לטיעונים לעונש, וזאת למרות התנגדות התביעה.

אם אכן יקבל רמון תסקיר חיובי, יוכל בית המשפט לשקול מתן צו שיאפשר לוותר על רישום פלילי, דבר שיאפשר לרמון לשוב ולמלא תפקידים בכירים בשירות הציבורי.

[הערה: באתר Nfc קראנו הן ליועץ המשפטי לממשלה והן לרמון ללכת לעסקה שבה יוסכם להרשעה ללא רישום פלילי. קראנו ליועמ"ש לגלות נדיבות של מנצחים].

אפשרות זו - של ענישה ללא רישום פלילי, מקובלת כאשר בית המשפט משתכנע כי מדובר במעשים גבוליים, ו/או כאשר בית המשפט מוצא לנכון לצאת להגנתו של נאשם, ולמנוע הריסת מפעל חייו גם אם חטא בעבירה קלה. החלטת השופטים מהווה קרן אור לרמון.

בית המשפט קיבל את טיעוני באי-כוחו של רמון, עורכי הדין דן שינמן ונוית נגב, לפיהם אין זה המקרה שיש לגזור עונש לחומרה. "כשבאים היום לשעת החסד האם לא מגיע לאדם זה חסד והאם הוא לא עשה כלום לטובת המדינה והאם לא השקיע את כל כולו במשך 30 שנה, בעת שיכול היה להשקיע בעסק פרטי, אולם השקיע את כל חייו לציבור" - שאל בא-כוחו של רמון, וקרא לשופטים לבחון אפשרות של מחיקת ההרשעה - ככל שהיא נוגעת לרישום פלילי, תוך הותרת הקביעות בהכרעה על-כנן.

השופטים קיבלו בקשה זו, וגם את הבקשה לשקול עונש של שירות לתועלת הציבור - גם אם יחליט בית המשפט, בסופו של דבר, לחייב רישום פלילי. עם זאת, בית המשפט קבע, כי ההחלטה האם להימנע מרישום פלילי תתקבל מאוחר יותר. דיון נוסף לשמיעת תסקיר המבחן נקבע ליום 15.03.07.

התובעת עו"ד אריאלה סגל-אנטלר התנגדה לבקשה. התובעת אמרה במהלך הדיון, כי היא מסכימה שהמעשה שבו הורשע רמון מצוי ברף התחתון של עבירות מסוג זה, אך נוכח קביעותיו החמורות של בית המשפט השלום, ועקב התנהלותו והתנהגותו במהלך כל המשפט, אין להקל עליו.

עו"ד סגל-אנטלר טענה, כי דווקא בשל מעמדו של רמון - כשר משפטים בתקופת העבירה, אין להקל עימו, אלא להיפך. לדבריה, הנורמה הנדרשת מרמון צריכה להיות גבוהה יותר, שכן מדובר בנבחר ציבור ושר משפטים, שעסק בעצמו בחקיקת חוקים, לרבות בענייני עבירות מין.

התובעת ביקשה שלא להקל עם רמון - ביחס לנאשמים אחרים, גם בשל זאת שלא הודה במעשיו ולא הביע חרטה. אמרה התובעת: "לטענתי, בתודה הציבורית ושלנו אי-הרשעה מתקשר עם חרטה וכפרה. לא רק שהנאשם לא הביע חרטה ולו לרגע, ולא לקח אחריות, כפי שאנו זוכרים המשפט התנהל והוא התנצל על כך שהתפתה לנשק אותה אחרי שהרימה את ראשה. לא רק שלא היתה כאן חרטה הודיה ולקיחת אחריות וכפרה במשך כל המשפט אלא התנהגות כפי שבאה לידי ביטוי בהכרעת הדין לרבות הפגיעה במתלוננת אין בה ולו שמץ.

"רכיב ההודיה בא לביטוי בהקלה בעונש. בתי המשפט הכירו בהודיה כרכיב מרכזי בהקלה בעונש ובייחוד ביהמ"ש מתחשב בזה שנחסך ממתלוננים להגיע לעדות בביהמ"ש וקל וחומר בעבירות מין.

"אני רוצה לעשות השלכה מהמשקל שנותנים בתי המשפט להודיה וחסכון עדות קרבנות עבירות מין, הרכיב הזה, הבאת המתלוננת שהיתה כאן כ-15 שעות לעדות בביהמ"ש, לדעתי רכיב זה של חוסר לקיחת אחריות וניהול המשפט כמו שהוא, רכיב משמעותי בעונש צריך מקל וחומר להיות רכיב של אי הרשעה.

"לדעתי גם מבחינה אינדיבידואלית וגם המסר לציבור התוצאה של אי הרשעה בלתי אפשרית במקרה זה".

כאמור, בסופו של הדיון קיבל בית המשפט את שתי בקשותיו וקבע (ציטוט):

טרם הטיעונים לעונש, עתר ב"כ הנאשם להפנות את הנאשם לשירות המבחן לבחינת שתי סוגיות: ביטול ההרשעה והטלת של"צ ללא הרשעה או של"צ כרכיב עונשי, אם ההרשעה תישאר על כנה.

התביעה מסכימה שהנאשם יופנה לשירות המבחן לאחר הטיעונים לעונש, לבחינת של"צ כרכיב עונשי, אולם התנגדה נחרצות להפניית הנאשם לשרות המבחן, בשלב זה, לשם בדיקת אפשרות לביטול ההרשעה.

לאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, החלטנו – מבלי לקבוע עמדה לכאן או לכאן – לקבל את עתירת ב"כ הנאשם.

אשר על כן, מופנה הנאשם לשירות המבחן לבחינת שתי הסוגיות שצויינו לעיל.