נדיבות של מנצחים

חבר הכנסת חיים רמון, שר המשפטים לשעבר, הוכה קשות. הרשעתו במעשה מגונה, ועוד יותר מכך - הקביעות הקשות לגביו בהכרעת הדין, על אי-אמירת אמת והובלת קמפיין מבחיל נגד החיילת-המתלוננת, חרצו קשות בדמותו. ספק אם יוכל לשוב לאיתנו, בזמן הקרוב, ובמיוחד לחיים הפוליטיים. הסתגרותו בימים אלה מעידה אולי, יותר מכל, על המצב אליו נקלע.

זה בדיוק הזמן מצד היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לגלות נדיבות של מנצחים. ללכת מעט לקראת רמון, ובעצם - לקראת הציבור כולו. לשקול את דרכו, כך שהמעשה הזה (נשיקה מגונה) לא יחסל את רמון, תרתי משמע. איש לא ירוויח מכך. זו אחריותו של מזוז, גם בשלב זה, לפעול כך שתישמר המידתיות בין המעשה המלוכלך של רמון, דקות ספורות לפני שנכנס לישיבת הקבינט שאישר יציאה למלחמה, לבין התוצאה והענישה שבדרך.

מזוז הוכיח בשנים האחרונות כי הוא אינו רודף איש. הוא פועל בדרכו הייחודית ומשיג תוצאות. עובדה: תוך שנים מעטות הוא השיג הרשעות נגד אישי ציבור, בלי הרבה רעש וצילצולים בהם התמחו כמה מקודמיו. בפרשת רמון נדחק מזוז לפינה, ולכן לא נותרה לו ברירה אלא להגיש כתב אישום. מזוז הוא איש נחמד, אבל עיקש. פרד, כלשון כמה ממכריו.

בניגוד לדיבורים, יש למזוז דרך וגם חוט-שידרה. הוא אינו נרתע מקשיים. בדרכו הוא מתמודד גם עם קשיים מבית. ראו נא, למשל, כיצד פתרה משפחת מזוז את ניגודי העניינים-מבית: רעייתו, שכיהנה כסגנית היועץ המשפטי במשטרה והיתה מיועדת כמעט טבעית לתפקיד היועץ המשפטי של המשטרה, הודיעה על פרישתה. הנימוק לכך: קבלת התפקיד עלולה לגרום לניגודי עניינים בין תפקיד זה לבין זה של בעלה. מזוז פירקה, אפוא, את המוקשים שבדרך, תוך הקרבת קורבן אישי, אך בלי להפגין זאת ציבורית ובלא לבקש תמורה. אישים בכירים אחרים, אגב, נמנעו מלפעול באופן הגון שכזה. משפחת אהרן ברק, משפחת אליקים רובינשטיין ומשפחת תאודור אור עמדו על כך שנשות המשפחה יוסיפו לכהן בתפקידים הבכירים, ואף יקודמו, למרות הכפיפות המעשית ולעיתים המנהלית שיצרה ניגודי עניינים. שניים מהם (ברק ורובינשטיין) אף עשו הצגה: אם יידרשו להגביל את התקדמותה של רעייתי, אמרו, אני מעדיף לפרוש. לא זה המקום לעמוד על הצביעות, אך די אם נקבע כאן, כי ערכיו האישיים של מזוז אינם נופלים ממי שנודעו כנפילי המשפט בישראל.

ובחזרה לרמון. מן הראוי שמזוז, שניצח במערכה המשפטית (הראשונה), ובמערכה הציבורית והתקשורתית, כפי שנבהיר בהמשך, ינקוט עתה יוזמה. מעין הסדר טיעון מאוחר. ואם לא הוא, כדאי שיעשו זאת אלה החפצים בטובתו של רמון. מרכיבי ההסדר עשויים להיות אלה: מצד היועמ"ש - הסכמה למחיקת ההרשעה (וזה דבר נדיר, שסיכוייו אפסיים, אם בכלל), או לפחות לענישה מקלה ביותר, תוך הותרת הקביעות הקיימות בהכרעת הדין; ומצד רמון - הסכמה לעבודות שירות לטובת הציבור, קבלת אחריות לאירוע, חזרה בו מכל טיעוניו המלוכלכים נגד החיילת המתלוננת, והרחקה מהכנסת לכמה שנים; והעיקר-העיקר: הודאה בטעותו ונטילת אחריות לנזקה של הצעירה. על-פי החוק, עסקת טיעון אפשרית גם עתה, כל עוד לא ניתן גזר דין. בית המשפט יכול לקבלה או לדחותה, ואז יפרוש רמון לכמה שנים מהחיים הציבוריים.

הסדר טיעון מאוחר, לפני גזר הדין, או כשיוגש הערעור, טוב מלא כלום. נזכור נא, כי שני הצדדים נתונים גם עתה לסיכון גדול:

• מזוז יעמוד בקרוב בפני ערכאת ערעור. שם הכל פתוח, כולל אפשרות ששלושה שופטים יביעו תמיהה גדולה: מדוע נראית ונקראת הכרעת הדין - גם אם תוצאתה נכונה - ככתב אשמה נגד רמון, בלא שניתן ביטוי, ולו מזערי, לתרומתו לציבור. בדין יישבו שלושת שופטי בית המשפט המחוזי, ואלה אינם אוהבים להיות חותמת-גומי. במיוחד נשיא בית המשפט המחוזי, אורי גורן, הנחשב אדם עצמאי בדעותיו. הוא האיש, אגב, שימנה את ההרכב, אם וכאשר יובא הערעור בפניו. רמון יתמקד בערעור, קרוב לוודאי, בסעיף המכונה: "טעות במצב דברים" (סעיף 34 יח לחוק העונשין). פעלתי ונהגתי כפי שהבנתי מהתנהגותה כלפי, יאמר. כך טען גם בבית משפט השלום בתל אביב, אך דבריו לא התקבלו כפשוטם. במחוזי מתנהלים העניינים אחרת. שם לא תופיע החיילת-המתלוננת (אין שמיעת עדים בערכאת ערעור). רמון, לעומת זאת, יופיע בפניהם. הם יקחו בחשבון, מן הסתם, גם את העונש הציבורי והמחיר הציבורי שכבר שילם. והיפוך בתוצאה אפשרי בהחלט. גם אם נראה עכשיו כי מדובר בסיכוי של אחוז אחד בלבד מתוך מאה. והיו דברים מעולם.

• רמון עלול להחמיר את מצבו אם לא יילך להסדר טיעון. די בטעויות שעשה, לא במעט בהדרכת עו"ד דן שיינמן, שהציג עצמו בשנים האחרונות כ"קבלן של הצלחות". רמון ויתר על הליך שימוע, ופצח במיתקפה תקשורתית מכוערת ונטולת בסיס נגד מזוז, כאילו זה האחרון שותף לקונספירציה לסלקו מתפקיד שר המשפטים. עכשיו עלול רמון להפסיד עוד יותר, אם שלושה שופטים נוספים ידחו את הערעור שבדרך. בהסדר טיעון יכול רמון לבקש הכרה בתרומתו המיוחדת לחברה, ואין סיבה שהיועמ"ש לא יסכים לכלול זאת בעסקה. והעיקר: רמון יכול בדרך זו לאפשר לעומד בראש התביעה, הוא מזוז, לרדת כמה שלבים מהסולם הגבוה, שבו טיפס בגלל מעשיו ולאחר מכן התנהלותו הבלתי ראויה של רמון.