פיגור בתשלומי המשכנתא, אפילו והוא זניח ביחס לסכום הכולל, אינו יכול לשמש מגן אוטומטי ללווה כנגד פירעון סכום החוב כולו, אלא יש להתייחס למהות הפיגור, כך נפסק בבית המשפט השלום בתל אביב.
משפחת אשרף, באמצעות עו"ד אלי גאון, ביקשה לבטל את הליכי המשכנתא שביקש בנק דיסקונט למשכנתאות להפעיל על ביתה. בנק דיסקונט למשכנתאות טען, באמצעות בא כוחו עו"ד חגי רייכטלר, כי החובות שלא נפרעו הינם חובות הנובעים מאי קיום הסדר קודם למניעת מימוש המשכנתא על הנכס וכי לאשרף אירועים חוזרים של אי פרעון התשלומים.
בית המשפט הכיר (25.2.07) כי אכן, במקרים מסוימים, כאשר גובה הסכום שבפיגור הינו זעום לעומת גובה ההלוואה כולה, ניתן לראות בפעולות הבנק להעמדת ההלוואה כולה לפרעון ולמימוש המשכנתא, כמעשה העומד בניגוד לחובה לפעול בקיום זכות בתום לב. אולם, במקרה שעמד בפניו, בית המשפט מצא כי החייב פיגר בתשלום אשר נקבע על-פי הסדר שנעשה בינו לבין הבנק, שנועד להסדיר פיגורים קודמים בפרעון ההלוואה ולמנוע את העמדת ההלוואה כולה לפרעון ומימוש המשכנתא.
השופט אטדגי יונה, פסק כי הטענה שאין לפעול להעמדת ההלוואה ולמימוש המשכנתא, בשל פיגור קטן יחסית בתשלומי ההלוואה השוטפים, איננה יכולה לעמוד למי שחוזר ומפגר בתשלומים, ובוודאי, שהיא איננה יכולה לעמוד למי שאיננו עומד בהסדר, שנעשה עמו, על-מנת שלא לגרום להעמדת ההלוואה ולמימוש המשכנתא.
